הכל פתוח

מטעם הסטודנטים ולמענם: שיחה עם נטע שפיגל על מיזם הקונצרטים הפתוחים שנוסד לפני כשנה באונ' ת"א / עמיר קדרון

נטע שפיגל לומדת תואר ראשון בניצוח מקהלה ובמוזיקולוגיה בביה"ס הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באונ' ת"א.

מתי ובאילו נסיבות החל מיזם הקונצרטים הפתוחים?

הרעיון עלה בחופשת הסמסטר של השנה שעברה. מעניין שהרעיון לא צץ תוך כדי העשיה ושגרת הלימודים, אלא דווקא בהפסקה מתוך איזה מבט מהצד. שאלתי את עצמי: איך יכול להיות לי יותר טוב ויותר מעניין בלימודים? יש משהו במסגרת התובענית של לימודי האקדמיה, שלפעמים לא משאירה זמן או אנרגיה פשוט לעשות לשם העשיה, ולא עבור מטרה רשמית.

בנוסף, חשבתי על כך שיש המון אנשים באקדמיה שאני לא באמת יודעת מה הם עושים. אנחנו יושבים יחד ומדברים בהפסקות, ואז כל אחד פונה לחדר האימון שלו וסוגר את הדלת. המחשבות האלה גרמו לי להבין שבעצם יש במקום פוטנציאל עצום לעשיה יצירתית משותפת, ושאלתי את עצמי: למה היא לא מתממשת בעצם? זה הרגע שבו עלה הרעיון.

ואז חלקת אותו עם עמיתייך, ו…

פתחתי אירוע בפייסבוק שמציג את הרעיון. אגב, אני לא חושבת שהייתי מצליחה לארגן את הקונצרטים בלי הפלטפורמה הזו שמאוד מקצרת תהליכים. היה נעים ומעודד לראות שעוד סטודנטים הרגישו שהיוזמה הזו מהווה מענה לאיזשהו צורך שלהם. אנשים מאוד פירגנו, תמכו והציעו את עזרתם. בפועל, הקונצרטים הם תוצאה של שיתוף פעולה בינינו, הסטודנטים.

תוך כמה ימים כבר כתבתי מכתב לוועדת ההוראה כדי לבקש את אולם טארג לצורך הקונצרטים. מסיבות כאלה ואחרות התהליך הזה קצת התעכב, והקונצרט הראשון נערך באפריל 2012.

כמה קונצרטים נערכו עד כה?

נערכו בינתיים ארבעה קונצרטים, שהיו ממש נהדרים, ומתוכנן עוד אחד בתקופה הקרובה. השאיפה היא להגיע לתדירות של כאחת לחודש.

יש המון מוזיקה באקדמיה: מפעל המנויים, הרצות של רסיטלים, תחרויות, מופעי כיתה… מה מייחד את הקונצרטים הפתוחים?

זו שאלה מצוינת. באמת יש המון פעילות מוזיקלית רשמית באקדמיה, כמו שהגיוני ורצוי שיהיה. היתרון העיקרי בקונצרט הפתוח הוא שכל סטודנט באקדמיה מוזמן להירשם ויכול לנגן מה שהוא רוצה, ללא אודיציות, ללא התחשבות בתכנית שנקבעה מראש או ביעד מסויים שהוגדר על ידי המורה האישי. מאוד מעניין לראות שסטטיסטית, רוב היצירות שנוגנו בקונצרטים עד עכשיו הן יצירות מודרניות או מוקדמות, מה שלא בדיוק מייצג את הרפרטואר הקנוני הנלמד ומנוגן באקדמיה.

חוץ מזה, חבר'ה ניגנו בקונצרטים מוזיקה אירית, שורו, אימפרוביזציות ג'אז וכו. היה מרגש לראות מה אנשים עושים מחוץ למסגרת האקדמית. הבמה הזו נותנת אפשרות בעצם לחופש יצירתי שלעיתים אין לו מקום בקונצרטים רשמיים יותר. כמו כן, הקונצרטים מהווים מעין נקודת מפגש בין המחלקות השונות שלא "מתערבבות" בקונצרטי הכתה. זוהי הזדמנות לראות מה החברים שלנו עושים, לחזק ולפרגן אחד לשני.

בכלל, אם עלי לבחור במילה אחת, מה שמבדיל את הקונצרטים היא האווירה, שהיא מאוד פתוחה, כיפית ומפרגנת. יש יותר מקום להתנסות ברפרטואר חדש ומסקרן, הרצה של רפרטואר לקונצרטים או תחרויות, או יצירת הרכבים חדשים לשם ההנאה מהנגינה. אני חושבת שכסטודנטים, מותר לנו לנסות ולחפש. זוהי מסגרת מאוד מתאימה לכך.

באופן טבעי, ההתנהלות שתיארת מובילה לכך שרמת המופיעים לא אחידה. זה מטריד אותך? אם, למשל, מישהו השתתף בקונצרט והיה לא מוצלח – תנסי להניא אותו מלקחת שוב חלק במיזם?

מוזיקה היא מקצוע דינמי – בקונצרטים, אנשים שונים מנגנים בכלים שונים רפרטואר שונה שנמצא בשלבי הכנה שונים, זה יפה ומבורך. מלבד זאת, יש ירידות ועליות לכל אחד. לעולם לא אנסה להניא סטודנט מלהשתתף בגלל הופעה פחות מוצלחת. זה מנוגד לחלוטין לרעיון הקונצרטים, וגם לערכים שלי כאדם (למרות שזה כבר לא ממש קשור).

אין לקונצרטים שאיפה מסחרית או הישגית, השאיפה היא שיהיו מגוונים, יצירתיים ונעימים. דווקא המסגרת הזו מאפשרת גם פיקים למעלה – לפעמים יש בקונצרטים האלה הברקות שאין הזדמנות לשמוע באף קונצרט אחר. חוץ מזה, יש לציין שכל המופיעים הם סטודנטים למוזיקה, כך שהרמה בין כה וכה גבוהה, גם אם לא אחידה.

מאפיין ייחודי אחר של הקונצרטים הוא המבנה: שורת קטעים – בד"כ קצרים – בסגנונות שונים, וזאת בניגוד לנוסחה המסורתית ובה 3 יצירות עם מכנה משותף כלשהו, שלפחות אחת מהן היא עוגן שמושך קהל. יתרון או חיסרון?

כמובן שהפורמט הוא לא כזה מתוך עקרון, אלא בנוי כך כדי באמת לתת במה לכל מי שחפץ בה. עם זאת, יש משהו מאוד יפה בשבירת המוסכמה של מבנה הקונצרטים המסורתי. הקונצרטים מכילים מגוון רב של מבצעים ויצירות, וכך נוצרים הקשרים מעניינים ומיוחדים מתוך רצף הקטעים הייחודי והחד פעמי של כל קונצרט. לדעתי, זוהי חוויה מרעננת ומיוחדת גם עבור המבצעים וגם עבור הקהל.

באופן טבעי, הקהל מורכב מסטודנטים-עמיתים, חברים וקרובי משפחה של המשתתפים. האם יש לכם כוונה ועניין להוציא את ההופעות מהנישה האיזוטרית ולמשוך קהל רחב יותר?

בעיניי, חלק ממה שמושך בקונצרטים הוא זה שהם לא צפויים, ושונים אחד מהשני – בסה"כ זה דבר די נהדר, לבוא ולשמוע פעם בחודש מוזיקה יפה בהפתעה, ועוד ללא תשלום. אנחנו מאמינים שיש קהל שמתרגש בדיוק מהדבר הזה, וזה לאו דווקא אותו קהל של המוזיקה הקאנונית והקונצרטים המעונבים. מאוד היינו שמחים אם אלו שזה מעניין אותם יידעו על הקונצרטים ויגיעו, וכולם ירוויחו מכך.

חלפה כמעט שנה מאז יצא מיזם הקונצרטים לדרך. השתנה משהו בתהליך העבודה? אילו מסקנות ולקחים הופקו בינתיים?

אנחנו עדיין לומדים את עניין הארגון. למרות שהקונצרטים נקראים קונצרטים פתוחים, הארגון צריך להיות מדוייק ומקצועי כדי שהכל יזרום כמו שצריך. זה דורש מהמבצעים לגלות המון אחריות ומחוייבות כלפיי הפרויקט. אנחנו משתפרים בזה, אני חושבת 🙂

למעשה, הכל תלוי במידת ההתגייסות – ובעיקר המחוייבות – של המשתתפים. להלן ציטוט מהודעה שפורסמה לקראת הקונצרט הקודם (28.2): "כחלק ממוסר ההשכל מקונצרטים קודמים, חשוב להדגיש את עניין ההתחייבות. הקונצרטים האלו מיודעים לתת מסגרת […] לא פחות רצינית ומחייבת. זכרו שמארגני הקונצרט הם סטודנטים שעושים זאת מרצונם הטוב ולא סגל שרוצה או יכול להטיל סנקציות. כל התנהגות בלתי אחראית עולה לנו בהרבה אנרגיה, ושנה שעברה כמעט גרמו לביטול סופי של הקונצרטים". הכצעקתה?

כאמור, אנחנו עדיין לומדים את עניין הארגון 🙂

מה תכלול תכנית הקונצרט הקרוב?

הקונצרט הקרוב יחול ביום הולדתו של באך, אז כמה יצירות יוקדשו לעניין זה. מלבד זאת, תהיה לא מעט מוזיקה ווקאלית ולשמחתי הגדולה, יהיו גם כמה שיתופי פעולה מעניינים בין סטודנטים בהרכבים שונים, שזוהי בעיניי אחת התוצאות היפות של היוזמה הזאת.

 "קונצרט פתוח" – מופע סטודנטים מביה"ס למוזיקה באונ' ת"א. 21.3, אולם טארג, 19:00. כניסה חופשית.