הקאמרטה ואורחיה מספקים עוצמה מוזיקלית ורגשית / חגי אברבוך

אלון ראובן ועמיתיו בקאמרטה

איך יש לגעת בקודש-קודשים? בנחישות – כי כשבאים לבצע דבר כה חשוב חייבים לבצע אותו ללא היסוס; בדקדקנות ובהקפדה על פרטי-הפרטים – ולא חסרים כאלו במיסה הגדולה של באך; ובענווה – שהיא הפותחת את הלב יותר מכל. כך היה בקונצרט הראשון ממקבץ "המיסה הגדולה" של הקאמרטה.

תחת ידיו של אבנר בירון השתלבו הנגנים והאנסמבל הקולי הישראלי באופן מושלם. שני ההרכבים לא גדולים מדי, בשניהם יש מן הצניעות, אך הפעם גם הגיח משניהם זוך נדיר, משהו שקוף ומלא בו-זמנית. אם ישמרו על האיכות הזאת בעתיד, הרי שחזינו כאן בהתקדמות משמעותית של שני הרכבים שהם טובים ממילא.

הברכה שורה על מי שמתייחס לבאך בכבוד הראוי לו, וכאן שרתה הברכה על כל הנוגעים בדבר. ההתחלה הייתה מעט מופנמת וזהירה – אך כשהגענו לפוגת "ניתן לך תודה" שבגלוריה, הגיחו הכל במלוא הדרם והתוצאה היתה זהב טהור.

אני חייב לציין זאת שוב – האיזון המדויק הזה בין הנגנים והזמרים, וההקפדה על כל פרט, יצרו צליל שהוא כה נדיר במקומותינו – משהו לא צועק, אלא מדויק ושלם שפשוט גולש אל האוזניים וסוחף את הלב. אין מילים שיכולות להביע את זה. המיסה תבוצע עוד פעמים ספורות השבוע (בת"א, חיפה, י-ם וזכרון יעקב) – ואם אתם קוראים לעצמכם אוהבי מוזיקה, פשוט רוצו לשמוע.

באשר לסולנים – נהדרים אחד-אחד, ומרגשים. הסופרן קרן מוצרי בעלת קול מתוק וטבעי שחוצה את האולם ללא כל מאמץ, וכל כך חבל שלא שומעים אותה כאן לעתים קרובות יותר. התיאום בינה ובין נועה פרנקל בקאנון הנהדר "ובאדון אחד" היה מצמרר – גוון האלט של נועה עמוק ומלא, מנוגד ומשלים למתיקות של קרן – וכשנועה שרה את 'שה האלוהים' בכל כך הרבה רגש ועדינות – הלב הצטמרר.

הטנור פרנסיסקו פרננדז-רואדה בעל קול נעים ו-'באכי' מאוד – איכות שקשה להגדיר, אבל בעיקר יש בקול מין הזריזות הנדרשת כדי לבצע את הפסאז'ים הקשים כל-כך שכותב באך לזמרים. הבריטון יאיר פולישוק היה פשוט מצוין – כמדומני שלא הזדמן לי לשמוע אותו שר באך עד כה, והוא צולח בקלילות אריות כמו "וברוח הקודש" או "כי אתה לבדך קדוש" – שהיא קשה במיוחד, כיוון ששם על הבס להתמודד גם עם קרן בתפקיד אובליגטו.

שליטתו של אלון ראובן בקרן היער הייתה ראויה לכל שבח – איזה תפקיד רצחני כתב שם באך, ועל נגן הקרן גם לבצע אותו כביכול ללא כל מאמץ, ובו-זמנית להיות חלק מדואט עם הזמר ולא להשתלט. כך היה בכל תפקידי האובליגטו – כל אחד מהסולנים האינסטרומנטליים שניגנו תפקידים מורכבים לצד הזמרים הסולנים עשו את מלאכתם הכל-כך קשה ברגישות, בעדינות ובענווה.

שוב – האיזון, התיאום המושלם, האופן שבו כל הקתדרלה המוזיקלית הזאת פשוט מוקמת לנגד העיניים במלוא הנינוחות וההדר כשכל אבן בה שלמה בפני עצמה ומונחת בדיוק במקום. יש עוד כל כך הרבה מה לומר על הביצוע הזה – על הצליל הנהדר שבקע מהמקהלה בפרקים מיסטיים כמו "והיה לבשר" או בפרק המסיים, "תן לנו שלום", על נגינתה המופלאה של אסתי רופא בחליל בתפקיד אובליגטו, על החצוצרנים הנהדרים שמספקים צליל מעודן ומלא-שגב – אבל למה להכביר במילים? פשוט לכו להאזין ליופי הזה, כי הוא נדיר – ועוד שבוע יחלוף.

"המיסה הגדולה" – המיסה בסי מינור מאת באך בביצוע הקאמרטה הישראלית י-ם, בניצוח אבנר בירון. עם האנסמבל הקולי הישראלי (מנהל מוסיקלי: יובל בן עוזר). סולנים: קרן מוצרי – סופרן; נועה פרנקל – אלט; פרנסיסקו פרננדז-רואדה – טנור; יאיר פולישוק – בס-בריטון. מוזיאון ת"א, 13.3.15.