מחשבות על אופרות בפורמט קונצרט בעקבות "כרמן" בפילהרמונית / עמיר נהרי

מריה חוסה מונטיאל

הביצועים הקונצרטיים לאופרות בפילהרמונית הם אירועי מפתח בזירה המקומית. ענין מיוחד עוררה "כרמן", מהיפות ברפרטואר, כשמצד שני הפופולריות ותכיפות ביצועיה מציבים אתגר.

תחת ניצוחו המיומן של זובין מהטה הפיקה התזמורת צליל חי ועשיר, תוך הקפדה על ניואנסים, למרות שכלי המתכת וההקשה היו דומיננטיים מדי. הביצוע היה נמרץ וזורם מאוד, מה שהדגיש את חיוות המוזיקה. לעיתים הורגש צורך להאט על מנת להדגיש את רגעי השיא והאינטימיות, למשל בהבנרה.

הקטעים האינסטרומנטליים ה"מיניאטוריים" היו נהדרים; מקהלת הילדים "אנקור" היתה מצוינת. הצליל של מקהלת גארי ברתיני היה יכול להיות מאוזן ומהוקצע יותר, בייחוד אצל הגברים, אך גם כך היתה הופעתה מכובדת ומגוונת בהבעתה.

מריה חוסה מונטיאל שרה את כרמן בהצלחה ברחבי העולם, ואין ספק שמדובר בזמרת גדולה, בעלת קול חם, כהה ודרמטי. מונטייל עשתה שימוש מושכל בטכניקה ובדינמיקה, והפיאנסימי שלה היו יפהפיים. מנגד, לא תמיד נוצר גוון מספק בהבעה הרגשית, על מנת לבטא את מלוא המורכבות של הדמות: מחושניות להתרסה, מרוך לריחוק ולזעם.

לבועז דניאל, בתפקיד אסקמיו, יש קול גדול ועצמתי. את התפקידים המרכזיים הנוספים גילמו ארטורו צ'קון-קרוס (דון ז'וזה) ואיינג'ל בלו (מיכאלה). הטנור הפגין קול איטלקי עגול וגדול, וצלילים גבוהים מצויינים. גם בשירתו, שהיתה מעט מאומצת לפרקים, וגם אצל דניאל חסר לטעמי עוד עומק, אבל ייתכן כי גם זה קשור בהיעדר יד מכוונת דרמטית, כפי שיפורט בהמשך.

התגלית הגדולה של הערב היתה בלו, עם קול לירי וזוהר, ושירה מושכלת ועתירת הבעה. בלו גם מופיעה כזמרת פופ, ועם שיפור השליטה הטכנית ייתכן שנשמע עוד הרבה על הזמרת הצעירה הזו.

ההיבט הדרמטי לא היה מוצלח כמו המוזיקלי. לא הוקצה די מרחב לזמרים על הבמה, וממילא הרושם שהתקבל הוא שהבימוי נעדר ושהמשחק לא משכנע ועשוי כלאחר יד: גם בביצוע קונצרטנטי של אופרה דרושה איזושהי התייחסות תיאטרלית. נדמה שבמקום שהדרמה תנבע מהביצוע עצמו, היא עברה "אאוטסורסינג" לרקדנית הפלמנקו אורנילי אזולאי. אזולאי עלתה על הבמה מספר פעמים במחול יצרי ונאה. בפתיחת המערכה השניה לא ברור החיבור בין המבוא החרישי לפראיות המחול, אולם ברגעים אחרים השילוב היה טוב יותר. עדיין, בהיעדר פרשנות, המחול תפקד כגימיק יותר מאשר כאלמנט אינטגרלי.

לסיכום: ביצוע מכובד, מרשים, חי וזורם, מנוגן ומושר היטב, אבל הסיפור המיוחד של הצועניה המפתה פוספס במידת מה וכך גם המשל על האהבה הכובשת והאכזרית. הקהל קיבל מופע מהנה, אבל לא מסעיר.

"כרמן" בהפקת הפילהרמונית. זובין מהטה, מנצח; המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני; מקהלת אנקור. סולנים: מריה חוסה מונטיאל (כרמן), ארטורו צ'קון-קרוס (דון ז'וזה), בועז דניאל (אסקמיו), איינג'ל בלו (מיכאלה), אנסטסיה קלבן (פרסקיטה), פליקס ליבשיץ (רמנדדו), יורי קיסין (דנקאירו), נח בריגר (זוניגה), עודד רייך (מורלס), איילה צימבלר-הרץ (מרצדס), אורנילי אזולאי, רקדנית. 19.3.15, היכל התרבות.