ברכה קול משיקה אלבום משירי לייבו לוין / עמיר קדרון

צילום: עמית גושר

ברכה קול, מצו ונגנית חליליות. למדה זמרה באונ' ת"א. מופיעה בקביעות כסולנית בפסטיבלים ועם התזמורות המובילות בארץ. בין תפקידיה: צ'נרנטולה, מלכת הלבבות ("אליסה בארץ הפלאות", דוד זבה) וכרמן. החלה להופיע כנגנית חליליות בילדותה. בגיל 17 סיימה בהצטיינות את לימודיה לתואר "אמן" בחליליות. חברה באנסמבל מיתר.

מה את יכולה לספר על לייבו לוין?

לייבו לוין נולד ב-1914 בקמפולונג, רומניה ונפטר בארץ ב-1983. הוא היה קריין אמנותי, זמר, מלחין ומשורר ביידיש שהתפרסם ברומניה לפני מלחמת העולם השנייה.

הוא הלחין שירים ופיוטים לטקסטים של מיטב המשוררים, כגון: ביאליק, לייויק, צייטלין, נחום יוד, המשוררת הצעירה שנספתה בשואה זלמה מרבאום-אייזינגר ואחרים.

עבורי, גילוי יצירותיו הוא בגדר מציאת אוצר – לא פחות מכך. ההלחנה של הטקסטים הינה ברמה האמנותית הגבוהה והמדויקת ביותר שיש. יצירותיו הן ליד אמנותי לכל דבר. 

הכרת את יצירתו עוד לפני העבודה על האלבום?

הסיפור די מדהים ומיוחד: לפני מספר שנים הוזמנתי ע"י מר פאול לנדאו (מנהל המכון למוזיקה ישראלית עד לפני כשנתיים) לשיר בקונצרט של יצירות ישראליות מטעם המכון.

היה לי חשוב, כמו בכל פרוייקט שאני מבצעת, לערוך מחקר מקיף ומעמיק בנושא, וביקשתי לעבור על כל היצירות הכתובות למצו-סופרן הנמצאות במכון. ברשימה ראיתי אזכור לחוברת מיצירותיו של לוין שיצאה מטעם המכון, ומאוד הסתקרנתי… לא הכרתי את שמו לפני כן. כאשר הגעתי לפגישה במכון למוזיקה, ופתחתי את החוברת – באמת הרגשתי שמצאתי אוצר.

לקונצרט ההוא בחרתי 4 שירים. היתה התרגשות גדולה מאוד לגבי החומר, כמובן שמצידי – אך גם מצד הקהל. לשמחתי, בסיום הקונצרט הזמין אותי פאול לנדאו להקליט את הדיסק.

מה יש במוזיקה שעורר בך תגובה כזו חזקה?

אני מניחה שההתלהבות היתה זהה לאותה התלהבות שיש לי כאשר אני נתקלת בכל יצירה שבעיניי היא גדולה: קודם כל, אני תמיד מתרשמת מהטקסטים אותם בחר המלחין. זה אומר לי הרבה על אופיו ואישיותו. יש הבדל גדול בין מלחין שבוחר טקסט "יפה" לבין מלחין שבוחר טקסט מעמיק הדורש ממש התמודדות, וזה בדיוק המקרה. שנית, ההלחנה עצמה, שהיא מאוד מעמיקה וספציפית. ההתייחסות של לוין למילה הינה ברמה האמנותית הגבוהה ביותר.

אני מניחה שחלק מההתפעלות וההתרגשות שלי נבע מכך שהחומר כל כך שונה משירי יידיש שהכרתי, ושרובנו מכירים כאן בארץ. האווירה היא מאוד קלאסית ולא עממית, הן בלחנים והן בטקסטים.

זאת אומרת שיצירתו של לוין מאירה זווית לא מוכרת של התרבות היידית?

יצירתו בוודאי מאירה זווית שאינה מוכרת לקהל הרחב, וחשוב לי מאוד לציין את העיבודים הנפלאים שעשה חנן וינטרניץ לפסנתר. לייבו לוין עצמו לא ידע לכתוב תווים. רבים מניגוניו נרשמו ע"י מוזיקאים אחרים עוד בחייו, ויש אפילו שירים שהועלו לכתב רק לאחר מותו, לאחר האזנה להקלטה בביצועו.

וינטרניץ לא הכיר את לוין, ועם זאת יצר עיבודים כ"כ טבעיים, ההולמים כ"כ את מהות הטקסט וההלחנה – ובכך נוצרה יצירה מאוד קלאסית.

מתוך החומרים שמצאת במכון, כיצד נבחרו אלו שנכנסו לאלבום?

ביקשתי לקבל את כל החומר של לוין שהיה קיים במכון, וקיבלתי עשרות שירים בכתב יד (עד אז הודפסו רק 12 שירים בהוצאת המכון). מתוך השירים הרבים בחרתי 16.

היו שיקולים רבים בבחירת החומר: היה לי חשוב להראות את כתיבתו המקיפה ואת ריבוי הסגנונות, וכן גיוון מבחינת טקסטים (כאלו המדברים על גורל ועל שאלות קיומיות לצד טקסטים קלילים).

בחרתי שירים ליריים לצד שירים יותר רצ'יטטיביים. היה לי חשוב לתת דגש בצד הקלאסי של כתיבתו: יש שיר מיוחד מאוד – "שעפסן" ("כבשים", למילים של דורה טייטלבויים) שהזכיר לי את  ה"קדיש" מאת ראוול – הן מבחינת המבנה והן מבחינת הדרישות הקוליות: זהו שיר מאוד דרמטי בעל מנעד קולי גדול וקולורטורה. ברור שנדרשת מיומנות של זמרת קלאסית ע"מ לבצעו.

נתקלת באתגרים במהלך לימוד החומר?

לימוד החומר עצמו היה מאוד טבעי. אני מניחה שזה קשור להלחנה הכ"כ מדויקת – מבחינה אמוציונלית, מלודית וריתמית של הטקסטים. כמו כן, השירה ביידיש מאוד נעימה – השפה היא כמובן שילוב של גרמנית ועברית, אך ההגייה רכה יותר מאשר בגרמנית.

יש לך זיקה מיוחדת ליידיש?

בבית הוריי לא דיברו יידיש, אך שניהם (אבי יליד רומניה ונפטר לפני מס' שנים) מבינים את השפה, שדוברה בבית הוריהם. אז החיבור שלי ליידיש מאוד טבעי. אגב, הקלטתי ביידיש לפני מס' שנים עם יואב תלמי ואראלה תלמי, לדיסק TALMIS PLAY TALMI שיצא בהוצאת CENTAUR בארה"ב.

היידיש תמיד סיקרנה אותי, ובייחוד הוקסמתי מנושא העיירה היהודית. הסופר שלום עליכם הוא אחד מהסופרים האהובים עלי עוד מילדותי. כאדם וכאמן מבצע, תמיד מעניין אותי לחקור ולהעמיק בכל נושא השורשים והזהות שלי. זאת אחת הסיבות שאני מרבה לבצע מוזיקה קלאסית ישראלית.

את סבתי ברכה, אם אמי אשר אני קרוייה על שמה, לא זכיתי להכיר. כמו רבים כ"כ מבני עמנו, היא איבדה רבים מבני משפחתה בשואה. אני יודעת שהיא דיברה ושרה ביידיש, וזאת אחת הסיבות שהפרויקט הזה חשוב לי ומרגש אותי באופן אישי במיוחד.

אחרי דורות של דחיה ושל תיוגה כארכאית וגלותית, היידיש זוכה לעדנה – אולי באמת מתוך הכרה שעלינו לשמר אותה בטרם תיכחד. את מסוגלת להעריך – מעבר לעניינך האישי – את חשיבותו של לוין במורשת היידית? 

אני מסכימה לחלוטין לגבי העדנה, ומקווה שאכן השפה תישמר ושערכה התרבותי וההיסטורי יזכה לכמה שיותר הערכה.

לגבי שאלתך – קשה לי מעט לענות על כך. קל לי יותר לענות מהמקום שלי כמוזיקאית. אני יודעת בפירוש שהפרוייקט הזה הינו חדשני – ביצוע קלאסי ליצירתו של לוין על במת הקונצרטים.

היית בקשר עם משפחתו של לוין במהלך העבודה על האלבום?

הקשר נוצר רק בחודשים האחרונים, לאחר שהדיסק כבר הוקלט: מסתבר שרות לוין, בתו של לייבו, ידעה שאני שרה משירי אביה, ואף היתה בקונצרט בירושלים לפני מס' שנים, בו ביצעתי את השירים (קונצרט שהיה זהה בתוכניתו לקונצרט הנ"ל שיזם המכון למוזיקה ישראלית), אך התביישה לגשת אליי – וכ"כ חבל לי שלא הכרנו כבר אז… מהשלום הראשון שאמרנו בטלפון, הרגשנו כמו אחיות.

רות מקדישה חלק ניכר מעבודתה להנצחת פועלו של אביה, ואף הוציאה ספר מרשים ומקיף במיוחד משיריו. במשך שנים חלמה שזמרת קלאסית תקליט את השירים, לכן היתה מאוד מאושרת מכל הסיפור.

היא עצמה שרה משירי אביה; מדוע חשה צורך להעביר אותם דרך הפריזמה של ההכשרה הקלאסית?

כיצד היתה העבודה המשותפת עם הפסנתרן עמית דולברג על האלבום?

היתה עבודה מצויינת ומאוד טבעית. ההקלטה נערכה לאחר שכבר עבדנו יחד במס' פרויקטים במסגרת אנסמבל מיתר, וראינו שהגישה המוזיקלית שלנו והתיאום המוזיקלי בינינו מצויינים.

עמית גם הוא הרגיש חיבור מיידי ליצירותיו של לוין. בעקבות התיאום המצויין בינינו – את הדיסק הקלטנו ביומיים בלבד! ישנם שירים שהוקלטו בטייק אחד בלבד – דבר מאוד נדיר ומיוחד בהקלטת דיסק.

במופעי ההשקה תבצעו את האלבום במלואו?

היה לי חשוב מאוד – ועמית דולברג ויורם יונגרמן (מנהל המכון למוזיקה ישראלית) הסכימו איתי – לא לבצע את הקונצרט באופן זהה לתוכן הדיסק, משתי סיבות: האחת, רציתי שיהיה ערך מוסף הן לקהל שבא לקונצרט והן לרוכשי הדיסק; השניה, היה לי חשוב להראות את ההמשכיות והחיים שיש במוזיקה, שלא "נחתמת" או "מסתיימת" כאשר היא מוקלטת, אלא ממשיכה לקבל חיים וכיוונים חדשים.

זה נראה לי חשוב במיוחד, מכיוון שמדובר כאן על יידיש – היה לי חשוב להמחיש את התפתחות השפה ותחייתה באופן סימבולי דרך הקונצרט. לכן החלטנו גם לצרף לקונצרטי ההשקה את גלעד הראל, נגן הקלרינט וחבר אנסמבל מיתר, אשר בנוסף להיותו נגן קלאסי מתמחה גם בנגינת כלייזמר. בקונצרט נבצע שירים מתוך הדיסק, וכן עיבודים חדשים לשירים.

מלבד שוחרי היידיש, איזה קהל עשוי האלבום למשוך? למשל, את חושבת שמי שאוהב לידר ימצא עניין?

בפירוש! הדיסק הינו דיסק לידר. גם מבחינת העיבוד הקלאסי מאוד של וינטרניץ, וגם מבחינת הביצוע של עמית ושלי.

יתקיימו מופעים נוספים אחרי שני ערבי ההשקה?

אנחנו בהחלט מתכננים מופעים נוספים, אם כי כרגע אין עדיין תאריכים ספציפיים. לדעתנו זהו פרוייקט שיכול לעניין אנשים רבים.

אגב, חשוב לי מאוד לציין משהו. מדברים רבות בתקופה האחרונה על מחירי הכרטיסים הגבוהים של הקונצרטים. היה לנו חשוב שכל אוהבי היידיש באשר הם יוכלו להגיע לקונצרטים האלה, ולכן הכרטיסים במחיר מיוחד: בת"א – 20 ₪ או 60 ₪ לכרטיס + דיסק. בחיפה הכניסה ללא תשלום.

בעקבות ההיכרות עם שירי לוין, בכוונתך לחקור את הליד היידי של יוצרים נוספים?

זה בהחלט נושא שמאוד מעניין אותי.

לסיום, מה תכניותייך להמשך העונה?

קודם כל, אני מבקשת להודות למכון למוסיקה ישראלית IMI אשר הדיסק יוצא בהזמנתו ובהפקתו; למנהל שהזמין אותי להקליט את הדיסק – מר פאול לנדאו; ולמנהל הנוכחי, מר יורם יונגרמן.

יש לי תוכניות רבות להמשך העונה, החל ממוזיקה עתיקה ועד מוזיקה בת-זמננו. אציין כמה מהקרובות: יהיו קונצרטים של מוזיקה עתיקה בהם אני מנגנת בחליליות ושרה לצד דורט פלורנטין (תלמידתי לשעבר) בחליליות, חן גולדסובל בוויולונה ומרינה מינקין בצ'מבלו.

יש קונצרט עם אנסמבל הלדינו בו אני חברה, בניהולו האמנותי של יאיר דלאל, מתוכננים קונצרטים עם זמרת הסופרן סיון רותם והפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי; מס' רסיטלים והופעות עם גיל שוחט; פרויקט נוסף עם עמית דולברג במסגרת אנסמבל מיתר.

בקיץ הקלטתי אופרת יחיד לקול ואלקטרוניקה שהוקדשה לי ע"י אריק שפירא. בימים אלה הוא מלחין יצירה נוספת עבורי לקול וחליליות.

"מנגינת סתיו קטנה – משירי לייבו לוין" – ברכה קול – מצו-סופרן; עמית דולברג – פסנתר; אמן אורח: גלעד הראל – קלרינט. קונצרטי השקת האלבום, לרגל 100 שנים להולדת המלחין: חיפה, אוניברסיטת חיפה אולם הכט, יום ד' 24.12 ב-19:00 (הכניסה חופשית). ת"א, הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, יום ב' 29.12 ב-20:30, כרטיסים ב-20 ₪ או 60 ₪ לכרטיס ודיסק. לרכישת כרטיסים: 03-5466228