שבע פנים לסופרן

המוזיקאי חגי יודן משיק סדרת רסיטלים ייחודית / עמיר קדרון

חגי יודן, יליד ישראל. עוסק במוזיקה (פסנתר, ניצוח, שירה והלחנה), סטיילינג וכתיבה. כמוזיקאי, פועל בסגנונות שונים: קלאסי, עכשווי ופופ-רוק. עבד במשכן לאמנויות הבמה ת"א, קרנגי הול, בברלי הילס וברלין. הוציא ארבעה אלבומים ועובד על שניים נוספים.

ספר על הנסיבות שהובילו אותך ליזום את "הסופרנוס".

הקול האנושי לא חדל להפתיע אותי – אם בהאזנה לקולות של תור הזהב ואם בעשיה שלי כזמר וכמלווה. מגוון הקולות הוא כמספר הזמרים, ולכן תמיד אוכל להתאהב בקול חדש. אני מודה שמכל הקולות הסופרן הוא האהוב עליי ביותר: לא רק בגלל המנעד, היופי או הברק, אלא בגלל האישויות שעומדות מאחוריו ובגלל הנשיות שבו, שתמיד יש בה זרימה וחום ואהבה או שנאה – אצל הזמרות הטובות, שנוגעות.

לכן החלטתי לעשות לי עונה של כיף, ולהזמין שבע זמרות למסע אל נבכי הקול המכשף הזה. כל אחת היא עולם ומלואו, וכך תתקבל תמונה של הסופרן על כל גווניו, כשהרפרטואר מתפרש על מגוון ז׳אנרים וסגנונות.

"עונה של כיף", אבל עם סיכון גבוה: זירת המוזיקה הקלאסית צפופה – במיוחד בתל אביב – ואתה מתחייב לשבע הופעות, ועוד בנישה שגם בקרב חובבי מוזיקה נתפסת כמיועדת ליודעי ח"ן. לאיזה קהל אתה מכוון, וכיצד מביאים אותו?

אני אוהב סיכונים. הקלישאה ״בלי סיכון אין סיכוי״ מנחה אותי בהרבה פנים של חיי. כשמדובר באמנות בכלל ובמוזיקה בפרט – אני מכוון לכולם. למדתי שגם מי שלא נחשף למוזיקה קלאסית, כשניתנת לו ההזדמנות – הוא פשוט נהנה!

הסטטיסטיקה אומרת שהגיל הממוצע של צרכני הז׳אנר הוא שבעים פלוס, עובדה שכל פעם מפתיעה אותי. אם בעבר זה קצת דכדך אותי, היום אני יודע שהאמנות הזאת היא כנראה בירידה לצורך עליה – לקראת רטרו, ובגדול. לכן אני ממתג אחרת את הקונצרטים שלי, באריזה עכשווית, ואני מקווה שגם מושכת יותר.

במה זה מתבטא בפועל?

יש לי שבע זמרות טובות, אז לא הייתי צריך לעשות הרבה… ובכל זאת: הסינתזה בין היופי הקלאסי לאווירה האורבנית של הסטודיו שלי, בו יתקיימו כל הקונצרטים, יוצרת תרכובת לא שגרתית: אופרה ולידר בלופט, בבניין תעשייתי, בקריית המלאכה, בדרום תל אביב. מצד אחד אקסצנטרי, אבל לא מחתרתי.

אני רוצה שנתמקד לרגע ברסיטל הראשון על מנת להדגים את האופי המיוחד שהסדרה כולה מבקשת להשיג. מה בתכנית, וכיצד הורכבה?

לפתיחה החגיגית של הסדרה, ב-20.11, בחרנו שרון רוסטורף-זמיר ואנוכי לבצע את מחזור השירים של שומאן ״אהבת משורר״ – Dichterliebe. ניתן לומר שאין יותר קלאסי מזה: שישה-עשר השירים שמרכיבים את היצירה הכל-כך אנושית וסנטימנטלית הזאת – הם בשבילי פסגת הלידר. שומאן משחק כאן עם הקלאסי, הרומנטי, האימפרסיוניסטי והקונספטואלי. הרגשות שנותרים אחרי ביצוע והאזנה למוזיקה הזאת הם כה עזים, והם-הם יביאו את החגיגיות לפתיחת העונה.

בהמשך הערב אנגן את האינטרמצו בלה מז׳ור של ברהמס, מהפנינים האהובות עליי, ושרון תשיר שירים מאת פורה – שאולי ממשיכים את האווירה המדידטיבית של שומאן. נסיים בשלושה שירים פרי-עטי למלים של אלתרמן – ״כיפה אדומה״, ״בדרך הגדולה״ ו״עוד חוזר הניגון״.

אני משער שאין מקריות בהחלטה לפתוח את הסדרה דווקא עם שרון.

שרון ואני זו חברות נפש של עשור. בחוצפתי הרבה הזמנתי אותה בהיותי בן 17 להופיע בסדרת הקונצרטים שערכתי אז בבית משפחתי במודיעין, תחת הכותרת המגלומנית ״אמנים מתארחים אצל חגי״. היא נענתה והשאר היסטוריה…

אכן, שרון פותחת את הסדרה ביריית פתיחה חזקה מאוד שבאה עם הרבה ניסיון וסיפור ארוך של הצלחה ורוחב רפרטואר.

בכל רסיטל תיחשף יצירה ישראלית חדשה. השירים שציינת הולחנו מתוך מחשבה על שרון כמבצעת?

אכן כן! השירים נכתבו במיוחד לקולה של שרון, שיש לי הזכות להכיר מקרוב את העומק ואת היכולות הטכניות האינסופיות שלו. מדובר בחלק ממחזור גדול שיכלול – בסוף כתיבתו עוד כמה שנים – את כל השירים ב״כוכבים בחוץ״ של אלתרמן.

כל היצירות החדשות שתשמענה נכתבו או עדיין נכתבות כאשר הדמות הקולית והמוזיקלית של כל זמרת במרכז.

האם הזמרות שותפות פעילות בתהליך ההלחנה?

כשמוזיקה חדשה נכתבת, היא צריכה להיווצר מעולמו הפנימי של המלחין. מעבר לדימוי הקולי ולגוון הסאונד של הזמרת לה היצירה מולחנת – כאן עבודתו של המלחין יחידנית. שיתוף פעולה בתהליך הזה, לטעמי, הוא הסחת דעת מהאמת של היוצר.

מי המלחינים המעורבים?

המלחינות והמלחינים שלשמחתי הרבה משתתפים במסע המוזיקלי המיוחד הזה הם מהטובים שביוצרים הישראלים, והחשוב מכל הוא שכולם כותבים נפלא לקול, דבר שאינו מובן מאליו. אני מצפה בקוצר רוח לגלות עם הזמרות את המוזיקה החדשה.

שרון פרבר היא חברה טובה וקרובה ואישיות נדירה: שילוב של כישרון שפשוט נובע כמעיין, וחריצות שלי לעולם לא תהיה. אלה מילך-שריף, אחת המלחינות האהובות עליי, יודעת לכתוב את אחד הדברים המפעימים במאה ה-21: מנגינה יפה; ומתחת לה סאבטקסט דרמטי ופילוסופי שמוביל את המלודיה מהאוזן ישר ללב.

את המוזיקה של יוסף ברדנשווילי מכיר הקהל היטב, ועם זאת הוא תמיד מצליח להפתיע במקצבים בלתי צפויים בעליל ובמעבר בין ז׳אנרים וצבעים. עודד זהבי הוא אדם חכם וחד-לשון, מעניין ומתעניין שבונה חוויות מוזיקליות מרתקות ביצירתיות אין-קץ ועם הרבה זוויות והפתעות.

גלעד הוכמן הוא אחד המלחינים הצעירים המצליחים שלנו, שיודע לשלב טוהר צלילי ואווירה מחשמלת; את תרומתו של משה זורמן למוזיקה הקלאסית בארץ לא ניתן לבטא במשפט אחד. מלחין של מסורת לצד חדשנות, עם יחס בלתי אמצעי למילה הכתובה.

בנוסף ליצירה המוזמנת, כל זמרת הרכיבה את התכנית שלה על פי טעמה. היו בחירות שהפתיעו אותך?

ביקשתי מהזמרות לשיר מה שבא להן: מוזיקה שכבר שרו לצד יצירות שתמיד רצו לבצע אך לא הייתה להן הזדמנות מתאימה. בתור מנהל אמנותי של הסדרה, עיצבתי מחומר הגלם הזה את התמונה הכוללת של הרפרטואר. היו הרבה הפתעות בדרך. הילה פליטמן, למשל, בחרה שירים פחות מבוצעים של ריכרד שטראוס וברנשטיין לצד שירים אייקוניים של ברברה סטרייסנד שיקבלו גוון קלאסי.

לעומת זאת, את התוכנית ״תפילה ושיר״ שתשיר אינאס מסאלחה כבר ביצענו פעמים רבות, אך הקהל ודאי יופתע: תפילות אישיות ודתיות משלל תקופות וז׳אנרים ובלא פחות מתשע שפות, כולל שיר ביזנטי-נוצרי של פיירוז שנשיר כדואט; מדניאלה לוגסי, ששרה לאחרונה הרבה Opera-Crossover ביקשתי דווקא לכלול לידר עדינים של היידן, מוצרט ושוברט. לצד מניחי מסורת השיר האמנותי, היא תציג דרמה באריות אופראיות ובשירי מחזמר קלילים יותר ופחות.

קלייר מגנאג׳י הציעה לשיר Composizioni da Camera של ורדי, בליני ודוניצטי – שירים ולא אריות, שאינם מבוצעים מספיק. היא תשיר גם פולנק ושוסון – וכאן יתגלו ההומור והברק; דנה מרבך יצרה מסע של ״שירי לילה״ – יצירות שעוסקות בחושך, בשקט, בכוכבים ובקסם שבחצות הליל. כזמרת בארוק, היא תשיר גם מהרפרטואר המוקדם ואני אלווה בצ׳מבלו, כלי שקרוב לליבי.

לבסוף, קרן הדר רקחה שיקוי משכר של פיאצולה בעברית, טקמיצו באנגלית ורימסקי-קורסקוב ברוסית. ממנה אפשר תמיד לצפות להפתעות, ואני מאלה שאוהבים הפתעות.

כחלק מהשאיפה לחיבור חזק עם הקהל, האם יחולק או יוקרן טקסט היצירות ותרגומו?

ודאי! התוכניה תגיע עם תרגומים של כל השירים לעברית. אחת החוויות המיוחדות שזוכה להן פסנתרן בנגינת לידר היא הקסם והרבדים שמלים מביאות עמן למוזיקה, ואותה חוויה יעבור גם הקהל.

אז יש לנו זמרות מהבולטות בתחום ומוזיקה מקורית שהוזמנה במיוחד עבורן – יש לכך עלויות ניכרות, שלא לדבר על מיתוג, הפקה, שיווק… ככל העוסק במוזיקה, ידוע לך שגם מכירת כל הכרטיסים לא תישא רווח נקי, וספק אם תכסה את ההוצאות. לא פחדת להיכנס להרפתקה הזו?

יש דברים בחיים החד-פעמיים האלה שמנותקים לחלוטין מהסטטוס-קוו הכלכלי של העולם. סדרת הקונצרטים נולדה מתוך התגלות של רגע שבו הנקודה היחידה שעמדה מול עיניי הייתה האמנות הפנימית והחיצונית של המסע הזה.

כפי שהזכרתי, אני אוהב הפתעות, ואוסיף לזאת גם הרפתקאות. קלישאה נוספת – הדבר היחיד שיש לפחד ממנו הוא הפחד עצמו. אם לא מתעוררים בבוקר, פוקחים את העיניים, בוהים קצרות בתקרה ואז מוצאים משהו שחשוב לנו לעשות עם הזמן הקצר שיש לנו, אז פספסנו את הפואנטה – אותה הנקודה שהייתה לנגד עיניי.

מה ייחשב בעיניך להצלחה של הסדרה? איזו תגובה אתה רוצה לקבל מהקהל?

שינוי. בכל המובנים: במבט, בהבעה, בשפת הגוף. עמוק בפנים, בקישקעס. ואולי גם בהשקפה על מוזיקה בפרט ועל אמנות בכלל.

הזדמן לך כבר לארח קונצרטים בסטודיו שלך?

בשש השנים שלי בסטודיו אירחתי קונצרטים, הרצאות, סדנאות וכיתות אמן, אירועים וצילומים לסרטים, הפקות אופנה, פרסומות ותוכניות טלוויזיה; ופתחתי את הדלתות לרווחה בפני אלפי אנשים במסגרת ״בתים מבפנים״ – פרויקט הבתים הפתוחים בתל אביב.

אני אוהב לראות את המקום מתמלא באנשים, באנרגיות, בצלילים מוזיקליים ואחרים ובחום, ולהרגיש גם בתוכי שמשהו נפלא קורה, משהו שלא מובן מאליו ומותיר אותי עם תחושת מלאות גם כשהחלל מתרוקן.

מתוך כל הפעילות הענפה הזו, אילו מסקנות הפקת ותיישם גם בסדרת הסופרנוס?

תמיד להיות בגובה העיניים עם כולם. אפילו כשיש קצת ״פוזה״ – ויש לי – אפשר להיות בגובה העיניים. דבר אחר זה לזכור כל הזמן את החשיבות של הפרטים הקטנים, שאם הם אינם, בדרך כלל הם לא יחסרו; אך כשהם נוכחים, הם עושים אימפקט גדול מסך חלקיו. לבסוף – לתת לעצמי לסחוף את המוזיקה ולהיפך.

בהנחה שהפרויקט יישא פירות, תרצה להמשיך לעונה נוספת? עם כל הכבוד לסופרן, לא ייתכן שנקפח את יתר הפאכים, בפרט כיוון שיש לנו זמרים מעולים בכל מנעד.

כל מילה אמת. הגבולות הצפופים שלנו מכילים קולות נפלאים, אך בעונה הבאה אעשה u-turn ואקיים בסטודיו סדרה שתקרא ״חגי יודן – הרסיטלים״, בה אנגן שבעה קונצרטים לפסנתר סולו. בכל רסיטל אתמקד בז׳אנר אחד של הרפרטואר: ואלס, בלדה, סונטינה, וריאציות, פרלודים, מוזיקה לילדים מבוגרים ורסיטל Freestyle.

בנוסף, ותוך כדי עבודה על אלבום הפופ-רוק משיריי, אשיק את מופע היחיד שלי PLAYLIST ב-10.9.15 במרכז ענב, ובו אבצע קאברים לשירי פופ, רוק, מיוזיקל, שנסונים, בלדות, קברט, גוספל, ג׳אז ובלוז ועוד הפתעות. רק אני והפסנתר.

"פתיחה חגיגית" – שרון רוסטורף-זמיר וחגי יודן ברסיטל פתיחת העונה של סדרת "הסופרנוס". בתכנית – שומאן: אהבת משורר, אופ. 48; שוברט: אל המוזיקה, ד. 547; פורה: מבחר שירים; ברהמס: אינטרמצו אופ. 118 מס. 2 בלה מז׳ור לפסנתר סולו; בכורה ליצירה מאת חגי יודן. 20.11.14.