שוסטקוביץ' נותן בראש
תזמורת ירושלים מעיפה את התקרה / צבי נתנאל
הסימפוניה ה-13 של שוסטקוביץ' היא תיאור של החיים ברוסיה הסובייטית. הסימפוניה כתובה בחמישה פרקים שכל אחד מהם מולחן על-פי שיר מאת המשורר יבגני יבטושנקו. השיר הראשון "באבי יאר" הוא שנתן לסימפוניה את שמה. אף שטבח היהודים בבאבי יאר היה ידוע, השיר של יבטושנקו קיבע את המאורע במודעות העם הרוסי. אם עד אז הכל ידעו אך רצו לשכוח, לאחר הופעת השיר הופרה השתיקה. "האמנות ניצחה את כבלי הדממה", כתב שוסטקוביץ'.
אירועי באבי יאר מתוארים בפרק הראשון של הסימפוניה. יתר הפרקים עוסקים בצדדים אחרים בהוויה הסובייטית, כמו העמידה האמיצה של הנשים בתלאות המלחמה (פרק ג') או הפחד המשתק מפני מלשינים ומרגלים (פרק ד'). הפרק החמישי מותיר פתח של תקווה בהעלותו על נס דמויות מופת מן העבר, שעלו לגדולה חרף עריצות פוליטית או רעיונית, כמו גליליי, ניוטון או שייקספיר.
פרדריק שזלן הוביל את התזמורת לביצוע יוצא מן הכלל, ויצר שיאים אדירים וסוחפים מלאי מתח ורבי-גוונים. הפרק הראשון, הבנוי כסדרת סצינות, היה מגובש היטב; הפרק השני, בורלסקה שטנית, היה פשוט עוצר נשימה, מלא צבע ודרמה, עם צליל עשיר ודיוק ריתמי – תצוגת תכלית מרהיבה של כל המחלקות בתזמורת. הפרק האחרון, שיש בו יותר משמץ מהציניות המפורסמת של שוסטקוביץ', היה מקסים בפתיחה הפסטורלית לשני חלילים והסיום בדואט מרגש של שני כינורות סולו, מעין קריצה של הגאון המתגבר על המכשלות ששמים לפניו. חלקים נרחבים בסימפוניה הם אינטימיים, שקטים ובעלי תזמור אפל וחמקמק, כמו פרק הפחד, אבל דווקא אלה לא תמיד התרוממו והיו חסרים מעט מתח וקו ברור.
זמר הבאס מיכאיל קוללישווילי (ורלאם ב"בוריס גודונוב" בהפקת האופרה הישראלית לאחרונה) הציג קול מפואר, ענק, אקספרסיבי ומלא גוונים. תענוג לאזניים! המקהלה היתה לרוב מרשימה, והתמודדה יפה עם האתגר לשיר ברוסית, אך לא ניתן להתעלם מכך שחלק לא מבוטל מן הזמן היא פשוט לא נשמעה כראוי, בקטעים הגדולים לא היתה מספיק עוצמה, ובקטעים הליריים הסאונד הלך לאיבוד. התכניה הכילה תרגומים ותיקים לשירים, שהיו מיושנים ומפותלים, והקשו על הבנת הטקסט. התרגום לאנגלית היה הרבה יותר נגיש וברור.
בחלק הראשון של הערב בוצע הרקוויאם ברה מינור של כרוביני למקהלת גברים. אמנם לא מיצירותיו הגדולות או המבוצעות ביותר של כרוביני, אך יש ברקוויאם הזה רגעים יפים בהחלט, והתזמורת ניגנה בצליל עשיר וחם. המקהלה הרשימה מאוד בקטעי הא-קפלה אשר בפרקי ה"רקוויאם" ו"אל מושיע". הטנורים התמודדו יפה עם הטסיטורה הגבוהה של התפקיד, ושלושת הקולות יצרו מרקם אחיד ונעים, אם כי גם ביצירה אינטימית זו המקהלה הלכה לאיבוד באקוסטיקה הבולענית של המשכן.
"באבי יאר" – קונצרט מהסדרה הליטורגית של תז' י-ם והאופרה הישראלית. כרוביני – רקוויאם ברה מינור למקהלת גברים; שוסטקוביץ' – סימפוניה מס' 13 בסי במול מינור אופ' 113 "באבי יאר". התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. פרדריק שזלן – מנצח; מיכאיל קוללישווילי – באס; מקהלת גברים מתוך מקהלת הקיבוץ הארצי והמקהלה הקאמרית תל אביב. 28.4.2013 המשכן לאמנויות הבמה, תל-אביב