music4awhile

ראשי » Posts tagged 'שרון רוסטורף-זמיר'

Tag Archives: שרון רוסטורף-זמיר

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר

מועדון חברי הבארוק

שיחה לקראת הכינוס השנתי של חבורת "תיאטרו א-לה מודה" / עמיר קדרון

ליליה סלבני, דורט פלורנטין, יזהר קרשון

דורט פלורנטין, חליליות. ילידת סלוניקי. למדה באונ' ת"א, בקונס' המלכותי בהאג ובאוטרכט. הופיעה עם טון קופמן, יוס ואן אימרסל ואלפרדו ברננדיני. מלמדת במכללת לוינסקי, בקונס' קרית אונו ובביה"ס קרית שרת בחולון. זוכה מלגות קרן אמריקה-ישראל 2000-2005.

יזהר קרשון, צ'מבלו. למד באקדמיה למוזיקה בי-ם ובסקולה קנטורום בבאזל. ממקימי תזמורת בארוקדה. מנגן כסולן וכנגן קונטינואו עם כל ההרכבים בישראל. ניצח על מספר קונצרטים עם הבארוקדה, תזמורת הבארוק י-ם והרכבים נוספים.

כיצד ומתי התגבש ההרכב שלכם?

דורט: לפני בערך שמונה שנים ההרכב Teatro alla moda התגבש בהולנד על ידי בני אגסי וליליה סלבני בשיתוף פעולה עם עוד שני נגנים שהתגוררו בזמנו בחו״ל. לפני שלוש שנים החלטנו – בני, ליליה ואנוכי – לקיים במסגרת ההרכב מפגש של נגנים ישראליים מהארץ ומחו״ל פעם בשנה – בדרך כלל בסוף השנה האזרחית – ולהזמין אורחים מחו״ל. כך החלה מעין מסורת שנקווה שנוכל להמשיכה גם בשנים הבאות.

יזהר: אני רוצה קצת להרחיב על שלושת הנגנים המגיעים מאירופה ועל הקשר שלי איתם. את זיו ברכה אני מכיר מאז התיכון, והפעם האחרונה בה עבדנו יחד היתה בהקלטת דיסק מיצירות המלחין הצרפתי דיופאר. הדיסק יצא לפני מספר חודשים בהוצאת קארפה-דיאם הגרמנית וזוכה להצלחה רבה ולביקורות מצויינות. זיו מלמד לאוטה בקונסרבטוריון בבאזל, שוויץ.

בני הוא חבר ותיק נוסף, וכיום הוא בסוניסט ראשי בתזמורות הבארוק המובילות באירופה, כמו גם פרופסור לבסון באקדמיה למוזיקה באמסטרדם. שיתוף הפעולה האחרון שלנו היה במסגרת תזמורת הבארוק ירושלים, אז בני ניגן כסולן בפרויקט אותו הובלתי כמנצח.

ליליה אהובת ליבי מנגנת ומובילה בהרכבים אירופאיים מובילים. לאחרונה נפגשנו במסגרת בארוקדה, עת הובילה את התזמורת באחד מהפרויקטים המרכזיים בעונה שעברה.

בנוסף לאמנים ה"מוטסים" אני מחכה באופן מיוחד לעשות מוזיקה יחד עם שרון רוסטורף-זמיר, שתמיד מביאה איתה עומק, יופי ואיכות אדירה; ולעבודה עם דורט, מוזיקאית ונגנית נדירה, שאני חייב לה תודה ענקית על הארגון של המפגש של הנגנים, של הרפרטואר המיוחד ושל הקונצרטים.

האם שם ההרכב מרמז על דגש במוזיקה בימתית? כלומר, אולי לא בהכרח ווקאלית, אבל כן כזו שנכתבה במקור לצרכי התיאטרון?

דורט: האמת ששם ההרכב נבחר באותו זמן לא מהסיבה הזו, אלא כי הוא מקורי, מצחיק, סרקסטי ואפקטיבי במיוחד כדי למשוך קהל – כך לדבריו של האבובן דיאגו נדרה, אחד הנגנים שהיה במקור בהרכב.

כיצד מושפעת שיטת עבודתכם מהעובדה שאתם מפוזרים בעולם ומתכנסים לעתים נדירות?

דורט: בדרך כלל המוזיקאים הקבועים בהרכב – וגם אלה שמגיעים כאורחים – מכירים אלה את אלה טוב מאוד כי ניגנו בשילובים שונים בעבר. בגלל זה תמיד זה מצליח. בחירת האורחים והרפרטואר נעשית בדרך כלל שנה מראש: ליליה, בני ואנוכי יושבים, בוחרים נושא ורפרטואר ונגנים בהתאם, ויוצאים לדרך.

לעיתים נפגשים באמצע בשנה כדי לנגן, אבל החזרות הן בעיקר כמה ימים לפני תחילת הפרויקט. כמובן כל אחד מאיתנו מכין מראש את התפקידים שלו כדי שהעבודה תהיה מהירה ויעילה.

יזהר: אני רוצה להוסיף שלפרויקט עם תיאטרו אני מחכה כבר חודשים ארוכים. לנו המוזיקאים זו חגיגה של ממש – מעבר למפגש החברתי יש כאן צירוף נדיר של מוזיקאים ישראלים שנמצאים בפסגת העשיה של המוזיקה העתיקה בעולם. מבחינתי השבוע הקרוב הולך להיות שיא של חוויה מוזיקלית, ואני קורא לכל חובבי המוזיקה לבוא לקונצרטים כדי להיות שותפים איתנו בחוויה הזאת.

אומרים שעדיף להפריד עבודה וחברים – במקרה שלכם החיבור דווקא מוכיח ההיפך?

דורט: לגמרי. במוזיקה לדעתי זה לא ככה. כמובן שיש הרבה מקרים שאנשים מנגנים בהרכבים מפורסמים מאוד ולא מדברים אחד עם השני! זו הקיצוניות השניה ולדעתי זה בלתי אפשרי לעבוד ככה.

במקרה שלנו הגענו להרכב בשלים, בלי תחרותיות ואחרי שנים שהכרנו ועבדנו יחד ובנפרד. כרגע החברות רק עושה את המוזיקה יותר טובה! אגב, ליליה ובני חברים שנים רבות גם של יזהר, יותר ממה שאני, וגם הנגנים שאירחנו בשנים קודמות היו קולגות וחברים של חלק מאיתנו.

ועם שרון זה שיתוף פעולה ראשון במסגרת של תיאטרו?

דורט: כן, זו הפעם הראשונה שננגן עם שרון, למרות שחלק מהנגנים עבדו איתה בעבר בהרכבים שונים. אנחנו מאוד שמחים לשיתוף הפעולה הזה ובטוחים שיהיה מוצלח!

בתכנית "אהבה ועינוי" תציגו חתך של הבארוק האיטלקי. מה תנגנו ואיך בחרתם את היצירות?

דורט: כן, בהחלט רצינו להציג תוכנית איטלקית מהמאות ה-17 וה-18. היצירה המרכזית שלנו היא הקנטטה של אלסנדרו סקרלטי – קנטטה יפהפיה שבעצם בחרנו אותה בין היתר כי היא כתובה במקור לשילוב הכלים שיש לנו בהרכב: סופרן, חלילית, כינור, בסון ובאסו קונטינואו (תיאורבו וצ׳מבלו). הוספנו אחד הקונצ'רטי של ויוואלדי שגם כתוב במקור לחלילית (flauto), כינור ובסון ברה מז׳ור. נסיים עם ארייה וירטואוזית לסופרן עם הרבה קולורטורות מתוך האופרה ״סמלה״.

החלק הראשון של התוכנית מוקדש לאיטליה בתחילת המאה ה-17. מיטב המלחינים של התקופה באווירה של ריקוד מצד אחד, ושל ריגוש וסבל מצד שני. ננגן צ׳קונה של מרולה לצד סונטה לשלושה כלים של קסטלו וגם שירים של סטרוצי, מונטוורדי ופרסקובלדי. זה רפרטואר שפחות מבוצע בארץ וזו הזדמנות טובה לנגן אותו.

אז הרפרטואר המוקדם הוא מה שמייחד את ההרכב ביחס לסצינת הבארוק בארץ, שבגדול הולכת ומתמקדת ביצירות מוכרות ובטוחות?

דורט: גם הרפרטואר, אבל גם העובדה שישראלים שמתגוררים ברחבי העולם נפגשים פעם בשנה כדי לעסוק במוזיקה טובה וכדי שלקהל הישראלי תהיה הזדמנות לשמוע אותם – ולא רק לקהל בחו״ל… נוסף על כך, ליליה, בני ואני חברים מזה שנים, מנגנים ביחד שנים רבות ומאוד נהנים להיפגש בהזדמנות הזאת ובין היתר לנגן.

בחירת הרפרטואר לא נעשית לפי נישה מסויימת של הבארוק. אנו בונים תוכנית לפי היצירות שאנחנו רוצים לבצע, וכמובן מנסים למצוא איזשהו קשר ביניהן בכדי שזה יהיה הגיוני, מעניין ומרגש לקהל ולנו. למשל, יש לנו תוכניות לעשות גם מוזיקה מהתקופה הקלאסית עם כלים אותנטיים; או לשלב מוזיקה מן הרנסאנס והבארוק. יש הרבה מחשבות.

יזהר: אכן המצב, כפי שציינת, הוא שההרכבים וגם מארגני הקונצרטים בארץ חוששים להביא רפרטואר החורג מהיצירות הבטוחות ומשלישיית המלחינים באך-הנדל-ויוואלדי. בכך נעשה עוול גדול לקהל שאינו נחשף לרפרטואר רחב מפסגת הבארוק. המלחינה ברברה סטרוצי, לשם דוגמא, אינה שם מוכר במיוחד, אולם הקנטטות הווקאליות מהוות את אחד השיאים של הבארוק המוקדם והאמצעי באיטליה, ויכולות לגרום לכל חובב מוזיקה להזיל דמעה על הרגישות והיופי ביצירותיה.

הצעד שלכם נועז – הרכב לא מוכר ברפרטואר לא מוכר. איך מביאים את הקהל?

דורט: אחד מהאתגרים העיקריים בקונצרטים הוא להביא קהל. זה לא פשוט גם אם מנגנים יצירות מפורסמות כמו גלוריה של ויוואלדי או משיח של הנדל, קל וחומר בקונצרט כמו שלנוֿ עם יצירות פחות מוכרות.

אני מאמינה שבכדי ליצור קהל משלך, נדרשים בין שאר המרכיבים זמן והתמדה. גם להרכבים כמו בארוקדה או סולני תל-אביב לא היה קהל בהתחלה; לעומת זאת, היום מספיק איזכור שמם כדי שיבואו לקונצרטים. האולמות מלאים כי ההרכבים הללו זכו באמון הקהל.

זו השנה השלישית של תיאטרו א-לה מודה בארץ. אמנם אנו מופיעים רק פעם בשנה ולא עם הרבה פרויקטים במשך השנה, אבל אנו מקווים ומאמינים שהקהל אט-אט יכיר אותנו ויבוא לשמוע אותנו יותר ויותר. יש כמובן תוכניות להרחיב את הפעילות ליותר מפעם בשנה.

יזהר: הקהל יבוא – כי משהו מאוד מיוחד הולך לקרות! אני לא חושש – במרכז התכנית ישנן אבני-חן ססגוניות מהרפרטואר של הנדל, ויוואלדי, מונטוורדי וסקרלטי המוכרים היטב. השילוב של מלחינים מוכרים פחות, כמו סטרוצי, מרולה וקסטלו הוא החובה שלנו כאמנים, ואנחנו שמחים לתת לקהל את ההזדמנות לחוות את ההתרגשות של ההיכרות עם הרפרטואר הזה, כפי שחווינו אנו כשנחשפנו אליו לראשונה.

אני מניח שאתה עונה גם על סמך ההופעות הקודמות של תיאטרו, ולכן: מדוע לא לשלב, אפילו במינון זהיר, נגיעות מהרפרטואר הייחודי הזה גם בקונצרטים של בארוקדה, למשל?

יזהר: נהפוך הוא: אני שמח וגאה שבארוקדה נמצאת בראש מבחינת ביצוע יצירות מופת לא מוכרות ופחות ידועות לקהל. בשנה שעברה היתה זו האופרה ונוס ואדוניס של ג׳ון בלואו, והשנה ״חגיגה של הסן״ של ויוואלדי, בביצוע בכורה ישראלי. חוץ מיצירות גדולות אלו בארוקדה שזרה בתכניות שלה בשנה האחרונה מוזיקה מופלאה של מריני, פרסקובלדי, מרצ׳לו ומלחינים אחרים שסובלים ממיעוט ביצועים על הבמה הישראלית.

אין ספק שקשה לשווק תכנית שכולה מוזיקה לא מוכרת, אבל בתמהיל נכון של רפרטואר, ניתנת לנו הזכות הגדולה גם לבצע יצירות מוכרות פחות על במות הקונצרטים בארץ.

שניכם פעילים מאד בסצינת הבארוק בארץ. מתי ואיפה נשמע אתכם בהמשך העונה?

יזהר: במאי אנצח על התזמורת הקאמרית הישראלית עם היצירה הדרמטית "אפולו ודפנה" מאת הנדל. גם זו יצירת מופת שכמעט לא מבוצעת בארץ. בנוסף אבצע את הקונצ'רטו הברנדנבורגי החמישי, ואת הקונצ'רטו לצ'מבלו ברה מינור עם בארוקדה ועם התזמורת הקאמרית.

בפברואר אשתתף בבכורה הישראלית ליצירתו הגדולה של ויוואלדי "חגיגה על הסן". לבארוקדה תחבור שרון וולר מבאזל, המומחית בבימוי היסטורי ובתורת הג'סטות.

דורט: אופיע עם ברכה קול, חן גולדסובל (נגן ויולונה וקונטרבאס ישראלי שמתגורר בהולנד) ומרינה מינקין בסדרת קונצרטים שמוקדשים רק למוזיקה מהמאה ה-17. יש לי תוכניות בנוסף עם יעלה אביטל ואלון הררי שמשלבים מוזיקת בארוק עם מוזיקה ישראלית או יהודית. גם עמם הופענו ונופיע ברחבי הארץ.

ביולי האחרון הקלטנו – יזהר ואני ביחד עם בני אגסי ועירא גבעול – יצירות נדירות מן הבארוק הגרמני במסגרת תיאטרו א-לה מודה.

אז מותר לקוות שבהתכנסות שלכם בשנה הבאה תהיה השקה של הדיסק, או שאתם מתכננים משהו אחר?

דורט: מתכוננים להשקה בשנה הבאה!

"אהבה ועינוי" – אנסמבל "תיאטרו א-לה מודה" בתכנית בארוק איטלקי. משתתפים: דורט פלורנטין – חליליות; יזהר קרשון – צ'מבלו; בני אגסי – בסון; ליליה סלבני – כינור; זיו ברכה – תיאורבו; שרון רוסטורף-זמיר – סופרן. 26.12.14-3.1.15.

מודעות פרסומת

שבע פנים לסופרן

המוזיקאי חגי יודן משיק סדרת רסיטלים ייחודית / עמיר קדרון

חגי יודן, יליד ישראל. עוסק במוזיקה (פסנתר, ניצוח, שירה והלחנה), סטיילינג וכתיבה. כמוזיקאי, פועל בסגנונות שונים: קלאסי, עכשווי ופופ-רוק. עבד במשכן לאמנויות הבמה ת"א, קרנגי הול, בברלי הילס וברלין. הוציא ארבעה אלבומים ועובד על שניים נוספים.

ספר על הנסיבות שהובילו אותך ליזום את "הסופרנוס".

הקול האנושי לא חדל להפתיע אותי – אם בהאזנה לקולות של תור הזהב ואם בעשיה שלי כזמר וכמלווה. מגוון הקולות הוא כמספר הזמרים, ולכן תמיד אוכל להתאהב בקול חדש. אני מודה שמכל הקולות הסופרן הוא האהוב עליי ביותר: לא רק בגלל המנעד, היופי או הברק, אלא בגלל האישויות שעומדות מאחוריו ובגלל הנשיות שבו, שתמיד יש בה זרימה וחום ואהבה או שנאה – אצל הזמרות הטובות, שנוגעות.

לכן החלטתי לעשות לי עונה של כיף, ולהזמין שבע זמרות למסע אל נבכי הקול המכשף הזה. כל אחת היא עולם ומלואו, וכך תתקבל תמונה של הסופרן על כל גווניו, כשהרפרטואר מתפרש על מגוון ז׳אנרים וסגנונות.

"עונה של כיף", אבל עם סיכון גבוה: זירת המוזיקה הקלאסית צפופה – במיוחד בתל אביב – ואתה מתחייב לשבע הופעות, ועוד בנישה שגם בקרב חובבי מוזיקה נתפסת כמיועדת ליודעי ח"ן. לאיזה קהל אתה מכוון, וכיצד מביאים אותו?

אני אוהב סיכונים. הקלישאה ״בלי סיכון אין סיכוי״ מנחה אותי בהרבה פנים של חיי. כשמדובר באמנות בכלל ובמוזיקה בפרט – אני מכוון לכולם. למדתי שגם מי שלא נחשף למוזיקה קלאסית, כשניתנת לו ההזדמנות – הוא פשוט נהנה!

הסטטיסטיקה אומרת שהגיל הממוצע של צרכני הז׳אנר הוא שבעים פלוס, עובדה שכל פעם מפתיעה אותי. אם בעבר זה קצת דכדך אותי, היום אני יודע שהאמנות הזאת היא כנראה בירידה לצורך עליה – לקראת רטרו, ובגדול. לכן אני ממתג אחרת את הקונצרטים שלי, באריזה עכשווית, ואני מקווה שגם מושכת יותר.

במה זה מתבטא בפועל?

יש לי שבע זמרות טובות, אז לא הייתי צריך לעשות הרבה… ובכל זאת: הסינתזה בין היופי הקלאסי לאווירה האורבנית של הסטודיו שלי, בו יתקיימו כל הקונצרטים, יוצרת תרכובת לא שגרתית: אופרה ולידר בלופט, בבניין תעשייתי, בקריית המלאכה, בדרום תל אביב. מצד אחד אקסצנטרי, אבל לא מחתרתי.

אני רוצה שנתמקד לרגע ברסיטל הראשון על מנת להדגים את האופי המיוחד שהסדרה כולה מבקשת להשיג. מה בתכנית, וכיצד הורכבה?

לפתיחה החגיגית של הסדרה, ב-20.11, בחרנו שרון רוסטורף-זמיר ואנוכי לבצע את מחזור השירים של שומאן ״אהבת משורר״ – Dichterliebe. ניתן לומר שאין יותר קלאסי מזה: שישה-עשר השירים שמרכיבים את היצירה הכל-כך אנושית וסנטימנטלית הזאת – הם בשבילי פסגת הלידר. שומאן משחק כאן עם הקלאסי, הרומנטי, האימפרסיוניסטי והקונספטואלי. הרגשות שנותרים אחרי ביצוע והאזנה למוזיקה הזאת הם כה עזים, והם-הם יביאו את החגיגיות לפתיחת העונה.

בהמשך הערב אנגן את האינטרמצו בלה מז׳ור של ברהמס, מהפנינים האהובות עליי, ושרון תשיר שירים מאת פורה – שאולי ממשיכים את האווירה המדידטיבית של שומאן. נסיים בשלושה שירים פרי-עטי למלים של אלתרמן – ״כיפה אדומה״, ״בדרך הגדולה״ ו״עוד חוזר הניגון״.

אני משער שאין מקריות בהחלטה לפתוח את הסדרה דווקא עם שרון.

שרון ואני זו חברות נפש של עשור. בחוצפתי הרבה הזמנתי אותה בהיותי בן 17 להופיע בסדרת הקונצרטים שערכתי אז בבית משפחתי במודיעין, תחת הכותרת המגלומנית ״אמנים מתארחים אצל חגי״. היא נענתה והשאר היסטוריה…

אכן, שרון פותחת את הסדרה ביריית פתיחה חזקה מאוד שבאה עם הרבה ניסיון וסיפור ארוך של הצלחה ורוחב רפרטואר.

בכל רסיטל תיחשף יצירה ישראלית חדשה. השירים שציינת הולחנו מתוך מחשבה על שרון כמבצעת?

אכן כן! השירים נכתבו במיוחד לקולה של שרון, שיש לי הזכות להכיר מקרוב את העומק ואת היכולות הטכניות האינסופיות שלו. מדובר בחלק ממחזור גדול שיכלול – בסוף כתיבתו עוד כמה שנים – את כל השירים ב״כוכבים בחוץ״ של אלתרמן.

כל היצירות החדשות שתשמענה נכתבו או עדיין נכתבות כאשר הדמות הקולית והמוזיקלית של כל זמרת במרכז.

האם הזמרות שותפות פעילות בתהליך ההלחנה?

כשמוזיקה חדשה נכתבת, היא צריכה להיווצר מעולמו הפנימי של המלחין. מעבר לדימוי הקולי ולגוון הסאונד של הזמרת לה היצירה מולחנת – כאן עבודתו של המלחין יחידנית. שיתוף פעולה בתהליך הזה, לטעמי, הוא הסחת דעת מהאמת של היוצר.

מי המלחינים המעורבים?

המלחינות והמלחינים שלשמחתי הרבה משתתפים במסע המוזיקלי המיוחד הזה הם מהטובים שביוצרים הישראלים, והחשוב מכל הוא שכולם כותבים נפלא לקול, דבר שאינו מובן מאליו. אני מצפה בקוצר רוח לגלות עם הזמרות את המוזיקה החדשה.

שרון פרבר היא חברה טובה וקרובה ואישיות נדירה: שילוב של כישרון שפשוט נובע כמעיין, וחריצות שלי לעולם לא תהיה. אלה מילך-שריף, אחת המלחינות האהובות עליי, יודעת לכתוב את אחד הדברים המפעימים במאה ה-21: מנגינה יפה; ומתחת לה סאבטקסט דרמטי ופילוסופי שמוביל את המלודיה מהאוזן ישר ללב.

את המוזיקה של יוסף ברדנשווילי מכיר הקהל היטב, ועם זאת הוא תמיד מצליח להפתיע במקצבים בלתי צפויים בעליל ובמעבר בין ז׳אנרים וצבעים. עודד זהבי הוא אדם חכם וחד-לשון, מעניין ומתעניין שבונה חוויות מוזיקליות מרתקות ביצירתיות אין-קץ ועם הרבה זוויות והפתעות.

גלעד הוכמן הוא אחד המלחינים הצעירים המצליחים שלנו, שיודע לשלב טוהר צלילי ואווירה מחשמלת; את תרומתו של משה זורמן למוזיקה הקלאסית בארץ לא ניתן לבטא במשפט אחד. מלחין של מסורת לצד חדשנות, עם יחס בלתי אמצעי למילה הכתובה.

בנוסף ליצירה המוזמנת, כל זמרת הרכיבה את התכנית שלה על פי טעמה. היו בחירות שהפתיעו אותך?

ביקשתי מהזמרות לשיר מה שבא להן: מוזיקה שכבר שרו לצד יצירות שתמיד רצו לבצע אך לא הייתה להן הזדמנות מתאימה. בתור מנהל אמנותי של הסדרה, עיצבתי מחומר הגלם הזה את התמונה הכוללת של הרפרטואר. היו הרבה הפתעות בדרך. הילה פליטמן, למשל, בחרה שירים פחות מבוצעים של ריכרד שטראוס וברנשטיין לצד שירים אייקוניים של ברברה סטרייסנד שיקבלו גוון קלאסי.

לעומת זאת, את התוכנית ״תפילה ושיר״ שתשיר אינאס מסאלחה כבר ביצענו פעמים רבות, אך הקהל ודאי יופתע: תפילות אישיות ודתיות משלל תקופות וז׳אנרים ובלא פחות מתשע שפות, כולל שיר ביזנטי-נוצרי של פיירוז שנשיר כדואט; מדניאלה לוגסי, ששרה לאחרונה הרבה Opera-Crossover ביקשתי דווקא לכלול לידר עדינים של היידן, מוצרט ושוברט. לצד מניחי מסורת השיר האמנותי, היא תציג דרמה באריות אופראיות ובשירי מחזמר קלילים יותר ופחות.

קלייר מגנאג׳י הציעה לשיר Composizioni da Camera של ורדי, בליני ודוניצטי – שירים ולא אריות, שאינם מבוצעים מספיק. היא תשיר גם פולנק ושוסון – וכאן יתגלו ההומור והברק; דנה מרבך יצרה מסע של ״שירי לילה״ – יצירות שעוסקות בחושך, בשקט, בכוכבים ובקסם שבחצות הליל. כזמרת בארוק, היא תשיר גם מהרפרטואר המוקדם ואני אלווה בצ׳מבלו, כלי שקרוב לליבי.

לבסוף, קרן הדר רקחה שיקוי משכר של פיאצולה בעברית, טקמיצו באנגלית ורימסקי-קורסקוב ברוסית. ממנה אפשר תמיד לצפות להפתעות, ואני מאלה שאוהבים הפתעות.

כחלק מהשאיפה לחיבור חזק עם הקהל, האם יחולק או יוקרן טקסט היצירות ותרגומו?

ודאי! התוכניה תגיע עם תרגומים של כל השירים לעברית. אחת החוויות המיוחדות שזוכה להן פסנתרן בנגינת לידר היא הקסם והרבדים שמלים מביאות עמן למוזיקה, ואותה חוויה יעבור גם הקהל.

אז יש לנו זמרות מהבולטות בתחום ומוזיקה מקורית שהוזמנה במיוחד עבורן – יש לכך עלויות ניכרות, שלא לדבר על מיתוג, הפקה, שיווק… ככל העוסק במוזיקה, ידוע לך שגם מכירת כל הכרטיסים לא תישא רווח נקי, וספק אם תכסה את ההוצאות. לא פחדת להיכנס להרפתקה הזו?

יש דברים בחיים החד-פעמיים האלה שמנותקים לחלוטין מהסטטוס-קוו הכלכלי של העולם. סדרת הקונצרטים נולדה מתוך התגלות של רגע שבו הנקודה היחידה שעמדה מול עיניי הייתה האמנות הפנימית והחיצונית של המסע הזה.

כפי שהזכרתי, אני אוהב הפתעות, ואוסיף לזאת גם הרפתקאות. קלישאה נוספת – הדבר היחיד שיש לפחד ממנו הוא הפחד עצמו. אם לא מתעוררים בבוקר, פוקחים את העיניים, בוהים קצרות בתקרה ואז מוצאים משהו שחשוב לנו לעשות עם הזמן הקצר שיש לנו, אז פספסנו את הפואנטה – אותה הנקודה שהייתה לנגד עיניי.

מה ייחשב בעיניך להצלחה של הסדרה? איזו תגובה אתה רוצה לקבל מהקהל?

שינוי. בכל המובנים: במבט, בהבעה, בשפת הגוף. עמוק בפנים, בקישקעס. ואולי גם בהשקפה על מוזיקה בפרט ועל אמנות בכלל.

הזדמן לך כבר לארח קונצרטים בסטודיו שלך?

בשש השנים שלי בסטודיו אירחתי קונצרטים, הרצאות, סדנאות וכיתות אמן, אירועים וצילומים לסרטים, הפקות אופנה, פרסומות ותוכניות טלוויזיה; ופתחתי את הדלתות לרווחה בפני אלפי אנשים במסגרת ״בתים מבפנים״ – פרויקט הבתים הפתוחים בתל אביב.

אני אוהב לראות את המקום מתמלא באנשים, באנרגיות, בצלילים מוזיקליים ואחרים ובחום, ולהרגיש גם בתוכי שמשהו נפלא קורה, משהו שלא מובן מאליו ומותיר אותי עם תחושת מלאות גם כשהחלל מתרוקן.

מתוך כל הפעילות הענפה הזו, אילו מסקנות הפקת ותיישם גם בסדרת הסופרנוס?

תמיד להיות בגובה העיניים עם כולם. אפילו כשיש קצת ״פוזה״ – ויש לי – אפשר להיות בגובה העיניים. דבר אחר זה לזכור כל הזמן את החשיבות של הפרטים הקטנים, שאם הם אינם, בדרך כלל הם לא יחסרו; אך כשהם נוכחים, הם עושים אימפקט גדול מסך חלקיו. לבסוף – לתת לעצמי לסחוף את המוזיקה ולהיפך.

בהנחה שהפרויקט יישא פירות, תרצה להמשיך לעונה נוספת? עם כל הכבוד לסופרן, לא ייתכן שנקפח את יתר הפאכים, בפרט כיוון שיש לנו זמרים מעולים בכל מנעד.

כל מילה אמת. הגבולות הצפופים שלנו מכילים קולות נפלאים, אך בעונה הבאה אעשה u-turn ואקיים בסטודיו סדרה שתקרא ״חגי יודן – הרסיטלים״, בה אנגן שבעה קונצרטים לפסנתר סולו. בכל רסיטל אתמקד בז׳אנר אחד של הרפרטואר: ואלס, בלדה, סונטינה, וריאציות, פרלודים, מוזיקה לילדים מבוגרים ורסיטל Freestyle.

בנוסף, ותוך כדי עבודה על אלבום הפופ-רוק משיריי, אשיק את מופע היחיד שלי PLAYLIST ב-10.9.15 במרכז ענב, ובו אבצע קאברים לשירי פופ, רוק, מיוזיקל, שנסונים, בלדות, קברט, גוספל, ג׳אז ובלוז ועוד הפתעות. רק אני והפסנתר.

"פתיחה חגיגית" – שרון רוסטורף-זמיר וחגי יודן ברסיטל פתיחת העונה של סדרת "הסופרנוס". בתכנית – שומאן: אהבת משורר, אופ. 48; שוברט: אל המוזיקה, ד. 547; פורה: מבחר שירים; ברהמס: אינטרמצו אופ. 118 מס. 2 בלה מז׳ור לפסנתר סולו; בכורה ליצירה מאת חגי יודן. 20.11.14.