music4awhile

ראשי » Posts tagged 'סימפוניית האלף'

Tag Archives: סימפוניית האלף

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר

בוא רוח יוצר

תזמורת ראשל"צ בפרוייקט שאפתני במיוחד / צבי נתנאל

"דמה בנפשך את כל היקום מתחיל לשיר ולהדהד. אין עוד קולות אנוש, אלא כוכבי לכת ושמשות נעים במסלולם". כך תיאר מאהלר את הסימפוניה השמינית, אשר נוצרה מתוך פרץ השראה בעת ששהה בבקתת הנופש שלו במאיירניג, אשר בדרום אוסטריה, בקיץ 1906.

מבנה היצירה ייחודי: במקום מס' פרקים העוקבים זה אחר זה, היצירה כתובה בשני חלקים. החלק הראשון מבוסס על טקסט לטיני מן המאה ה-9 לכבוד חג השבועות, "בוא רוח יוצר". כבסיס לחלק השני השתמש מאהלר בסצינת הסיום מתוך פאוסט מאת גתה. הרעיון המקשר בין שני החלקים הוא הגאולה באמצעות אהבה, רעיון המובע במשפט "הבער אש בחושינו וצוק אהבה בלבבנו", כמו גם במוטיבים מוזיקליים השזורים לאורך כל הסימפוניה.

בניגוד ליצירות אחרות שלו, מאהלר התנער מאופיו הפסימי, ובסימפוניה השמינית מביע בטחון ברוח האנושית הנצחית. מאהלר היה בטוח בהצלחתו בהלחנת הסימפוניה ובחדשנות רעיונותיה, וכינה אותה "היצירה הגדולה ביותר שיצרתי, שלעומתה שאר יצירותיי אינן אלא מבואות".

באלכימיה עילאית יצר מאהלר סינתזה של סימפוניה, קנטטה, אורטוריה, מוטט וליד. בהתאם לכוונות נעלות שכאלו, היצירה כתובה בהיקף עצום ודורשת תזמורת גדולה, במיוחד במחלקות כלי הנשיפה והנקישה, שתי מקהלות, מקהלת ילדים ושמונה סולנים. בביצוע הבכורה של הסימפוניה במינכן ב-1910 השתתפו יותר מאלף איש, ועל כן, למורת רוחו של מאהלר, דבק בה הכינוי "סימפונית האלף".

הסימפוניה נפתחת באופן חגיגי וזוהר ע"י עוגב, והמקהלה פוצחת בשירת המזמור הלטיני. היצירה ארוכה ותובענית ועל כן נדרשו חזרות רבות, אך מיד כשהחלה לשיר, ניתן היה לעמוד על איכות השירה הגבוהה של המקהלה האקדמית איבאן גוראן קובאצ'יץ': צליל מלא ופתוח, צבע אחיד הן בחטיבות והן כתלכיד שלם – אם כי נדמה לי שאיכות השירה הגברית היתה מעט גבוהה מזו הנשית.

לכל אורך הערב ניכר שהמקהלה הוכנה כהלכה ושהזמרים שולטים היטב בכל האספקטים המגוונים שהציב המלחין בפניהם, משירת פורטה גדולה ועד פיאנו חם ונוכח. המקהלות הועמדו זו לצד זו, והדו-שיח ביניהן היה מתואם ומהודק, במיוחד בפוגה הכפולה והסבוכה שבמרכז החלק הראשון (Accende lumen sensibus). בחלק השני ישנם קטעים לקולות גברים או נשים בלבד, וגם במקרה זה הביצוע היה מצויין: תחילה הגברים בשירת-הד חרישית ומסתורית בפתח החלק השני, או מקהלות הנשים הזוהרות לאחר הסולו של הבאס, בעיקר ב-Jene Rosen aus dem Händen המענג.

לעומת זאת, מקהלת מורן, אשר גייסה כ-35 בנים ובנות, בקושי נשמעה, אף שמאהלר מסמן את רוב התפקיד של מקהלת הילדים בפורטה. הם נבלעו לגמרי ב-Accende, וגם בקטע המקדים את שירתה של החוזרת בתשובה קשה היה לשמוע אותם, ובמיוחד זה ניכר ב-Gloria Patri Domino המתחיל עם מקהלת הילדים בלבד.

כאמור למעלה, לביצוע היצירה נדרשים שמונה סולנים, שכל אחד מהם חייב להיות זמר מן המעלה הראשונה, בעיקר בשל תובענות התפקידים, ובמיוחד אלה של הסופרן הראשון והטנור. באופן טבעי, כאשר מקבצים שמונה זמרים ממקומות שונים ומאסכולות שירה שונות, קשה ליישר אותם באופן אחיד, וניכר שחלקם אינם אמונים של שירה אורטורית ובסגנון הגרמני. כוונתי היא שאצל חלקם ניכר שהם באים יותר מעולם האופרה האיטלקית, ובעיקר דברים אמורים על המצו-סופרן עדנה פרוחניק והבאס דניס סדוב. קיצורו של דבר אף שהם היו טובים מאוד, במיוחד סדוב, שהציג קול ענק, חם ואחיד, היתה חסרה לי "גרמניות" בשירתם.

הסופרן רגינה הנגלר התחילה לא טוב, אך העניינים השתפרו במהרה. התפקיד שלה רצחני, ובלית ברירה אף צעקני, וכבעלת קול אדיר ועוצמתי היא נשמעה צרחנית, ולרוב כיסתה את כל מי שהיה לידה, ובמיוחד זה ניכר מול טליה אור. התיאום ביניהן לא היה מוצלח בשל מימדי קולה העצומים של הנגלר. אור, בעלת קול זוהר וצנוע, נבלעה ב"תחרות" שבין שתיהן בסיום ה-Gloria. בחלק השני ניתן להנות מקולה היפה בקטעי הסולו, אף שבקטע המרכזי שלהVon edlen Geisterchor umgeben היא טעתה והלכה לאיבוד והתעשתה רק לקראת סופו. יחד עם זאת, בפינאלה היא הציגה קו לגטו מרהיב ואורך נשימה מרשים.

מעל כולם התבלטו הטנור רפל ברטמינסקי והמצו אגניישקה רייש. שניהם הופיעו בארץ בעונה הקודמת ברקוויאם הפולני של פנדרצקי בתזמורת הפילהרמונית, וכבר אז הותירו רושם עז. לרייש קול דבש גדול ויפהפה, וכאז כן עכשיו – תענוג להאזין לה. מבחינת תפקיד סולני, הרי שאת התפקיד הטוב ביותר בסימפוניה כתב מאהלר לטנור, וברטמינסקי בעל קול עוצמתי ונטול מאמץ היה פשוט מעולה, אף שהתזמורת היתה קצת נטולת נוכחות מאחוריו ויכלה לספק לו תמיכה צבעונית יותר.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (בכוחות מתוגברים) ניגנה היטב, וניכר ששריף, בעל נסיון רב בניצוח על יצירות מאהלר, הדריך את הנגנים למצלול ולסגנון מאהלרי במיטבו. הפרשנות של שריף היתה מהודקת וחגיגית, בחירה מושכלת של טמפי, הבלטה של המוטיבים המוזיקליים שצפו ועלו מבלי משים, בעיקר בכלי נשיפה המצוינים.

אמנם רוב היצירה מקהלתי, אך החלק השני נפתח במבוא תזמורתי ארוך ממיטב השראתו של מאהלר, ואף שהטמפו היה מעט מהיר לטעמי, הוא שיקף היטב את מצוינות הנגינה, את המיתרים הצלולים וכלי הנשיפה הענוגים. עוד ראויים לציון המעבר העוקצני והקודר לפני הסולו באס infirma nostri corporis בחלק הראשון, או המעבר שלאחר הסולו טנור בחלק השני Jungfrau rein im schönsten Sinne, קטע קצר ויפה להכאיב למיתרים והרמוניום, ובהמשך עם כלי נשיפה, שנוגן בצורה עילאית.

האיזון בין מאסות הצליל הגדולות של החלק הראשון ובין המרקמים הקאמריים הרבים בחלק השני היה מצויין. בסיום החלק הראשון ובסיום החלק השני מאהלר מבקש "תפקידים נפרדים" לכלי נשיפה ממתכת, ואלה הוצבו בשתי פינות האולם בגלריות, אך למרות הדבקות בהוראות המלחין, בשתי הפעמים הנשפנים היו מחרישי אזניים וכיסו את כל מה שבא מהבמה, ואולי באשמת תיאום לא מוצלח עם המנצח שרר בלגן ביניהם ובין התזמורת, במיוחד בפינאלה של הסימפוניה שהתפרק לגמרי ועיקר את נקישות הגונג והמצילתיים מרקיעות-השחקים מהאפקט עוצר הנשימה המביא לסיום את המונומנט הקולוסאלי הזה.
על כל פנים,
שאפו לתזמורת שהרימה את הכפפה הרצינית הזו ובהצלחה כה גדולה.

מספר המשתתפים הגדול מחייב היערכות מיוחדת על מנת להביא לביצוע הסימפוניה השמינית, ופרוייקט כזה כרוך בעלות תקציבית כבדה. ביצוע היצירה התאפשר הודות לתרומה כספית נכבדה של ליאורה עופר, בתו של יולי עופר, מייסד התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. מאסטרו נעם שריף, מאושיות המוזיקה הבכירות במדינת ישראל הוזמן לנצח על הקונצרט כחלק מאירועים מוזיקליים שיציינו השנה את הגיעו לגבורות.

"סימפוניית האלף" – מאהלר, סימפוניה מספר 8. נעם שריף, מנצח; התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון; המקהלה האקדמית איבאן גוראן קובאצ'יץ'; מקהלת מורן; רגינה הנגלר, סופרן I; טליה אור, סופרן II; יעל לויטה, סופרן III; אגניישקה רייש, מצו-סופרן I; עדנה פרוחניק, מצו-סופרן II; רפל ברטמינסקי, טנור; דיויד וייקהאם, בריטון; דניס סדוב, באס. יום ד' 10.12.2014 המשכן לאמנויות הבמה.