music4awhile

ראשי » Posts tagged 'יגאל קמינקא'

Tag Archives: יגאל קמינקא

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר

רכטמן ובניו

חמישיית ת"א פותחת עונה / עמיר קדרון

0e03ca99-3ff8-41c4-8a22-1a33c5380bcb

נדב כהן, נגן בסון. סיים תואר ראשון בבסון ובקומפוזיציה באקדמיה י-ם, המשיך לימודיו בקונס' המלכותי בהאג, בקלן ובפרנקפורט במסגרת אנסמבל מודרן. חבר בחמישיית ת"א, באנסמבל "מיתר" ובהרכב Le Concert Impromptu בפאריז.

השיחה הקודמת שלנו הסתיימה בהצצה לעונה הנוכחית, ודיברת על מחווה לרכטמן, שת״פ עם הפסנתרן גבריאלֶה קרקנו והקלטות. כל זה יידחס לסיור הקרוב?

דצמבר עומד כולו בסימן מרדכי רכטמן, עם קונצרטים לכבוד יום הולדתו ה-90 בפסטיבל 'צלילים במדבר' בשדה בוקר ובמסגרת סדרת הקונצרטים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. עיבודים פרי עטו מככבים גם בכל התכניות האחרות שלנו במהלך החודש ואפילו הקלטות האולפן שציינת מוקדשות לעיבוד שלו, שכבר הפך למעין קלאסיקה בפני עצמה ברפרטואר לכלי נשיפה – החמישייה במי במול מג'ור אופוס 4 מאת בטהובן.

גבריאלֶה יצטרף אלינו רק בהמשך העונה הנוכחית, אבל גם בלעדיו מצפה לנו סיבוב חורפי גדוש ומלא בכל טוב.

בוא נעשה סדר בדברים: יש לכם כמה תכניות שונות בדצמבר, או שהכנתם לצורך הסיור מין פלייליסט שממנו גוזרים מודולרית על פי צרכי המסגרות שבהם תופיעו?

אנחנו מציגים שתי תכניות עיקריות הפעם: במרכזה של הראשונה, שכבר הזכרתי לעיל, נמצאים עיבודיו השונים של רכטמן; השנייה, בפורמט אינטימי יותר של שלישייה, מאירה את הקשר בין המוזיקה של וילה-לובוס לבאך במגוון צורות וצירופים.

בנוסף על כך בקונצרט באולם 'צוותא' בת"א בשבת ה-19 לחודש אנחנו שמחים לשוב ולשתף פעולה עם הפסנתרנית עפרה יצחקי שתבצע איתנו את חמישיית הפסנתר של מוצרט.

נתחיל מהתכנית של רכטמן. אתה יכול להעריך את תרומתו/מורשתו המוזיקלית?

אני מעביר את רשות הדיבור לדני ארדמן, שזכה לעבוד ישירות עם רכטמן במשך כמה שנים: "מרדכי רכטמן הוא מעמודי התווך של מסורת נגינת כלי נשיפה בישראל. מעבר לכך שהוא היה נגן בסון מעורר השראה ומודל לחיקוי (בין היתר כנגן ראשי בפילהרמונית הישראלית במשך שני דורות), הוא גם היה המורה של כל נגני כלי הנשיפה הבכירים הפעילים כיום (במיוחד נגני בסון כמובן), וכתוצאה מכך "סבא מוסיקלי" של כולנו – סיפור מעניין הוא למשל שמאוריציו פאז שמע אותו מנגן בהקלטה של סימפוניה של מנדלסון עם ברנשטיין, התאהב והחליט לבוא לארץ ללמוד אצלו. החמישייה הישראלית שהקים רכטמן (טפליץ, טורנר, אטלינגר, לוי, רכטמן) הייתה מהמובילות בעולם ושמה נודע למרחקים.

בנוסף לכך, ניתן לומר כי גולת הכותרת של מורשתו המוסיקלית היא העיבודים הנפלאים שעשה ועדיין עושה מרדכי רכטמן. הכל התחיל מזה שלחמישייה הישראלית "אזלו" יצירות אטרקטיביות כדי לקיים מגוון קונצרטים רחב לאורך השנה. החלילן אורי טפליץ הביא לרכטמן פרטיטורות של יצירות מופת לעוגב (שבנוי מצינורות אוויר ומזכיר נגינת נשיפה) וביקש שיסתכל מה ניתן לעשות. וכך החלו להיוולד עשרות על גבי עשרות של עיבודים מעולים לבאך, מוצארט, בטהובן, ראמו, ויוואלדי, היידן ואפילו ובר וורדי. העיבודים נכתבו עבור מגוון של צירופים, מהרכבי נשיפה קטנים ועד תזמורות כלי נשיפה שלמות, כשחמישיית כלי הנשיפה זוכה לנתח עיקרי ומשמעותי ביותר."

איזה קשר יש לחמישיית ת"א עם רכטמן? אתה חושב שבאיזשהו מקום אתם יורשי החמישיה הישראלית?

דני ניגן במשך מספר שנים באנסמבל הנשיפה של התזמורת הקאמרית הישראלית אותו ניהל רכטמן. אני אישית לא זכיתי לעבוד איתו ישירות, אבל כמו שדני ציין הוא היה המורה של המורים שלי בארץ, עוזי שלו ומאוריציו פאז, וככזה הידהד במהלך הלימודים שלי לעיתים מאד קרובות…

לכבוד יהיה לנו אם מישהו יראה בנו כממשיכי המורשת (בהקשר הזה חובה עליי לציין את "החמישיה הישראלית החדשה" המופלאה – איל עין-הבר, דודו כרמל, יבגני יהודין, חזי ניר ומאוריציו פאז – שהיוותה עבורי השראה עצומה החל מתחילת דרכי המוזיקלית, אולי אפילו אחת הסיבות העיקריות לבחירה בבסון ולהתמקדות בעשייה של מוזיקה קאמרית), בעיקר חשובה לנו המשך קיומה של פעילות ענפה ככל האפשר של מוזיקה קאמרית לכלי נשיפה בישראל.

יש מבחר גדול של יצירות בעיבוד רכטמן: מה תנגנו וכיצד התבצע הסינון?

הבחירה התבצעה משילוב של כמה שיקולים: לחמישייה של בטהובן יש מקום מיוחד ברפרטואר שלנו, שכן היא למעשה היצירה הראשונה שניגנו ביחד לפני כשש שנים, כשייסדנו את ההרכב, וכעת היא תעמוד במוקד דיסק הבכורה שלנו שיצא לאור בתחילת 2016.

מעניין לראות במבט לאחור את הדרך שעברנו מאז דצמבר 2009; כמובן שהיום כגוף מגובש ובעקבות הצטברותו של ניסיון משותף ישנן איכויות נוספות לביצוע, אבל מצד שני אישית אני חושב שבביצוע ההוא יש הרבה דרייב והתלהבות ראשונית שתמיד נחמד להיזכר בה:

את הטריו-סונטה של באך יצא לנו כבר מספר פעמים לנגן, מדובר למעשה בטרנסקריפציה מדוייקת של הקולות ולא בעיבוד חופשי. זהו אתגר מהנה עבורנו לחפש את הפרשנות ההולמת ליצירה שנכתבה במקור לעוגב ולבחון דרכים שונות 'לאמץ' אותה להרכב של חליל, קלרינט ובסון. לרואי אמוץ ולי יש רקע בביצוע מוזיקה בכלי התקופה ואנחנו משתדלים גם בנסיבות פחות 'אותנטיות' לשמר את רוח הדברים.

הסרנדה בדו מינור של מוצרט היא יצירה יוצאת מן הכלל שאנחנו מחכים כבר הרבה זמן לבצע והמחווה הזו מהווה הזדמנות נהדרת לכך.

באך, בטהובן, מוצרט – נשמע זהיר משהו ביחס לתכניות קודמות, שהיו ככל הזכור לי תמיד מגוונות יותר מבחינת ייצוג של תקופות ושל סגנונות.

את הרפרטואר ה'זהיר' אנחנו מתבלים הפעם בליברטנגו של פיאצולה וגם בפרקים מתוך החמישייה של צבי אבני.

הקהל של תכנית השלישייה יזכה לשמוע יצירה של מלחין ישראלי נוסף – אריה רופאיזן – שכתב במיוחד עבורי שלושה קטעים לבסון סולו. דני ארדמן יוסיף את הקטעים לקלרינט סולו של סטרווינסקי, כך שביחד עם המוזיקה הצבעונית של וילה-לובוס צפוי להיות שפע סגנוני.

איך נולד ההרכב המצומצם?

כשרואי, דני ואני מגיעים לארץ אנחנו מנסים לעשות את המקסימום במשך השהות שלנו, אבל זה לא תמיד מסתדר במאה אחוזים עם ההתחייבויות של איתמר לשם בתזמורת (ראשל"צ) ושל יגאל קמינקא לסטארט-אפ שלו, "ג'וי-טיונז". אז החלטנו להפוך את המגבלה להזדמנות, הרפרטואר הקאמרי לכלי נשיפה כ"כ עשיר כך שבאמת אין שום בעיה לבנות תכנית אטרקטיבית ולצאת לדרך…

בהרכב המצומצם מתאפשר לנו להגיע למקומות חדשים ברחבי הארץ, פחות מרכזיים: אנחנו חוזרים להופיע במצפה-רמון ובקרית-טבעון; בנוסף על כך, לראשונה נבקר במגמות למוזיקה בהן למדתי, בקיבוץ מזרע ובתיכון 'ויצ"ו' בחיפה, וזאת לשם קיומן של פעילויות חינוכיות שהולכות ותופסות לשמחתנו חלק מהותי יותר ויותר בפעילות החמישייה עם השנים.

(החמישיה מופיעה ב-1:33:20)

כשאתם מגיעים למקום חדש – ואני יוצא מנקודת הנחה שההיצע המוזיקלי שם דל – זו הזדמנות ״להתפרע״ עם הרפרטואר?

לא חשבתי על זה אף פעם, אבל עכשיו כשאתה מעלה את הנקודה אני חושב שיש בזה משהו… בהרבה מקומות חדשים שכאלה אנחנו באמת מקבלים 'קארט בלאנש' וחופש מוחלט בשיבוץ היצירות, אז אולי אנחנו בעצם צריכים להעיז ולהתפרע בהזדמנויות כאלו אפילו קצת יותר; לתחושתנו זה מאד שונה ממקום למקום, והתאמת התכנית תלויה באופן משמעותי במארגן הקונצרטים ובתפיסתו המוזיקלית-ניהולית.

לעיתים קרובות אנחנו רוצים לעשות יותר דברים חדשים או שונים, אבל ישנם מקומות (אפילו כאלו שכבר מכירים אותנו היטב) שאנחנו חוזרים ומופיעים בהם תוך ידיעה למשל שגם יצירה ישראלית אחת של 8 דקות לא באה בחשבון.

זו העונה הראשונה שבה אתם מופיעים במקביל גם כשלישיה, או שהרעיון אומץ והורחב בעקבות התנסות נקודתית?

זאת הפעם הראשונה בה אנחנו מעלים תכנית שלמה של שלישייה תחת המטרייה שלנו, אם כי יצא לנו כבר בעבר בסיטואציה דומה להופיע ברביעייה ללא איתמר. לשמחתנו, כל הפרוייקטים בהמשך העונה הזאת הם על טהרת החמישייה או בשישייה עם פסנתר.

e5716f88-9da6-411c-be93-d68b54c205d0

מה מתוכנן, אם כן, להמשך העונה?

זוהי למעשה העונה העמוסה ביותר בתולדות החמישייה; בתחילת מרץ אנחנו מתכנסים לשבוע אינטנסיבי של קונצרטים בהם נשוב ונבצע את השישייה של פולנק במקביל לביצועי בכורה עבורנו ל"אופוס גן חיות" של לוצ'אנו בריו וליצירתו של שטראוס, "תעלוליו העליזים של טיל אוילנשפיגל" בעיבוד לשישיית פסנתר.

נופיע פעם נוספת עם הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי וכן לראשונה ביחד עם הפסנתרנית מיכל טל. כל זה יקרה בסדרות הקאמריות של האקדמיות למוזיקה בי-ם ובת"א, במחלקה למוזיקה באוניברסיטת חיפה וגם בגניגר.

בחודש מאי מצטרף אלינו כאמור הפסנתרן האיטלקי גבריאלה קרקנו – וזאת בתמיכתו האדיבה של המכון האיטלקי לתרבות, חיפה – לתכנית עשירה במיוחד מבטהובן, דרך שומאן, שטראוס, הינדמית, פולנק ועד ל-'Techno Parade', יצירה מדליקה של המלחין הצרפתי בן-זמננו, גיום קונסון. הסיבוב כולל קונצרטים במשמר-העמק, האוניברסיטה המורמונית בי-ם, מצפה-רמון, ב"ש, מעברות וגם שידור ישיר ברדיו במסגרת סדרת "אתנחתא".

בתחילת ספטמבר, לרגל פתיחת העונה הבאה, נחזור פעם נוספת על שיתוף-הפעולה עם איגוד הקומפוזיטורים בישראל בקונצרט שיוקדש כולו ליצירות פרי עטם של מלחינים מקומיים, חברי האיגוד. בניגוד לפעם שעברה, הפעם הקול-הקורא פתוח גם ליצירות לשלישיות ולרביעיות כך שאנחנו מצפים וסקרנים לראות את יבול ההגשות החדש, לפיו תיקבע תכנית הקונצרט.

כל הפרטים מופיעים באתר שלנו ומתעדכנים באופן שוטף בעמוד הפייסבוק שלנו; מי שמעוניין בעוד מידע מוזמן בחום לבקר…

d491ac8d-8e72-4a40-a55b-fed243102671

מכל הההתרחשויות בחודש הקרוב, זהו האירוע הכי מרגש עבורי: לראשונה מאז סיום הלימודים בהאג ב-2012, אשתי (הזמרת רעות ונטוררו; ע"ק) ואני עולים ביחד על אותה במה כזוג נשוי. 'קרן רונן' הזמינה את רעות לקיים רסיטל לקול, קלרינט ופסנתר בסטודיו של חגי יודן (ביחד עם שלי עזרא, 24.12) ומיד שמחנו על האפשרות לערוך בסמוך רסיטל משותף קצר לילדים. ביחד עם מאיר ויזל בנינו תכנית הרפתקנית שמהווה טיול מסביב לעולם במגוון שפות וסגנונות מוזיקליים (אחת היצירות אפילו כוללת משפט אחד שנאמר ביותר מ-40 שפות שונות).

באופן מקרי, לאחרונה נפרץ הסכר ואנחנו עומדים לצאת לסיבוב משותף, חוצה-יבשות; בינואר צפויה לנו בכורה עולמית בברלין ליצירה שכתב בהזמנתנו המלחין הספרדי הצעיר פאביה סנטקובסקי; בפברואר אנחנו נוסעים ביחד לסיור בגינאה לשם הפקה קאמרית של "ביאטריס ובנדיקט" מאת ברליוז; והחל ממרץ בהפקה תיאטרלית המוקדשת לאופרות של מוצרט בשילוב ציוריו של הצייר בן-תקופתו ז'אן אונורה פרגונאר, ברחבי צרפת.

תל-אביבים בווינה

חמישיית ת"א מתקבצת לקראת תכנית קלאסית / עמיר קדרון

צילום: מירב קדישבסקי

נדב כהן, נגן בסון. סיים תואר ראשון בבסון ובקומפוזיציה באקדמיה י-ם, המשיך לימודיו בקונס' המלכותי בהאג, בקלן ובפרנקפורט במסגרת אנסמבל מודרן. חבר בחמישיית ת"א, באנסמבל "מיתר" ובהרכב Le Concert Impromptu בפאריז.

נפתח בהצגת ההרכב: מתי ואיך נוסד, כיצד התגבש הצוות?

החמישייה נוסדה ב-2009. הכרנו כבר הרבה קודם לכן ומגיל יחסית צעיר ניגנו ביחד במסגרות כמו הפילהרמונית הצעירה, תזמורת חיל חינוך בצה"ל ואח"כ גם באקדמיות ובאנסמבלים שונים – רואי אמוץ ואני, למשל, חברים גם באנסמבל מיתר. דני ארדמן הרים את הכפפה וקיבץ אותנו יחד, ומהרגע הראשון היה חיבור מעולה בכל המישורים.

לכולכם עיסוקים מוזיקליים מלבד החמישיה; עד כמה מורכב לתאם חזרות והופעות?

מורכב, מאד מורכב – מה גם שרואי מגיע מברלין ואני מפאריז, כך שכל עניין התיאומים והלוגיסטיקה נעשה עוד יותר בעייתי. גם מי שנמצא בארץ מתרוצץ לא מעט – קח לדוגמא את יגאל קמינקא, שבנוסף למשרה בתזמורת הסימפונית י-ם עובד בחברת הסטארט-אפ המוזיקלית "JoyTunes".

צריך לוודא קודם כל שכולם זמינים, וזה מחייב אותנו לתכנן הרבה זמן מראש כדי לארגן את עונת הפעילות שלנו בכמה תקופות מרוכזות של חזרות וקונצרטים, שהן לרוב דחוסות ואינטנסיביות למדי.

לעיתים קרובות, בלית ברירה, אנחנו מוצאים את עצמנו מקיימים חזרות בשעות ליליות הזויות למדי – ככה שהחברות הטובה בינינו הופכת משמעותית עוד יותר כגורם מדרבן לעבודה משותפת גם בתנאים לא קלים. הצד החיובי של העניין הוא שנגינה של מוזיקה קאמרית היא סוג של בונוס חיובי לכולנו. פשוט כיף לנו לנגן ביחד וזה מתעלה על הכל.

נכחתי בשתי הופעות מהסיור שנערך בתחילת העונה, והטווח הסגנוני בלט מאד – מהבארוק ועד ימינו – כמו גם ההבדלים בין תכניות השייכות כביכול לאותו מקבץ (ערב ׳נגיש׳ ברעננה לעומת הרדקור עכשווי בשטריקר). כיצד מתבצע הניהול האמנותי של ההרכב?

כשיצאנו לדרך לפני 6 שנים, אחת השאיפות המרכזיות שלנו היתה הגברת החשיפה של מוזיקה קאמרית לכלי נשיפה על במות הקונצרטים. למעט תור זהב קצר בסוף המאה ה-18, פריחתה של חמישיית כלי הנשיפה הגיעה מאוחר יחסית, בתחילת המאה ה-20. יתכן וזוהי הסיבה ליחס מעט חשדני לעיתים מצד הקהל. בעיניי זה פיספוס לא להכיר יצירות נפלאות כמו החמישיות של הינדמית, בארבר, וילה-לובוס או ליגטי, אם לנקוב בדוגמאות בודדות מתוך רבות.

אנחנו מנסים להפוך את נקודת המוצא המאתגרת הזאת ליתרון המאפשר לנו לבנות תכניות מרעננות, תוך שילוב של יצירות פופולריות יותר (למשל החמישיות של מוצרט ובטהובן שננגן בסבב הנוכחי) עם יצירות פחות סטנדרטיות ומוכרות. כל הקונצרטים שלנו מוסברים, ומהנסיון שלנו, גם יצירות מאתגרות יחסית להאזנה זוכות לתגובות נלהבות מהקהל שנחשף לרפרטואר הנהדר הזה.

מעבר לכך, אנחנו נעזרים כמובן בעיבודים ליצירות מכל התקופות, ולשם גיוון משלבים גם קטעים להרכבים מצומצמים יותר (כמו הרביעיה והשלישיה שננגן הפעם בירושלים). יתרון נוסף שעומד לרשותנו זה נגינה בכלי בארוק – רואי בחליל טרברסו, יגאל בחלילית ואני בבסון בארוק מרחיבים עוד יותר את האפשרויות הרפרטואריות שלנו, כך שדואט של טלמן או סונטה של קסטלו בכלי התקופה בהחלט יכולים להיכלל בטבעיות בתוך קונצרט שלנו.

אנחנו מקבלים את כל ההחלטות האמנותיות בשיתוף מלא. כל אחד מביא את הרעיונות וההצעות שלו, וביחד אנחנו דנים בתכנית ובונים אותה תוך ניסיון להתחשב בכל מיני שיקולים כגון לוח-זמנים של חזרות, בקשות מיוחדות של מארגני סדרות הקונצרטים, איזון וגיוון בין סגנונות ותקופות וכן הלאה.

לפעמים מדובר בפאזל שמתגבש לאט-לאט עד שהתכנית מקבלת צורה, ולפעמים כבר מנקודת ההתחלה יש לנו קונספט מגובש עם קו מנחה, כמו בתכנית "אמריקאים בפאריז" שניגנו בעונה הקודמת, או בקונצרט העכשווי ששמעת בשטריקר שיזמנו והפקנו בשיתוף פעולה ובתמיכה של איגוד המלחינים הישראלי.

מה תנגנו בסיור הקרוב?

אנחנו חותמים את העונה בשבוע גדוש בפעילויות ובשיתופי-פעולה מסקרנים עם אמנים נוספים. תחילה נתארח בסדרת "הווינאים" באקדמיה למוזיקה בי-ם. זוהי תכנית הבוחנת את הקשרים המוזיקליים בין מוצרט ובטהובן ואנחנו ננגן בה שלוש יצירות: אדאג'ו ואלגרו ק. 594 מאת מוצרט – עיבוד ליצירה מאוחרת שלו שנכתבה במקור לעוגב מכני, יצירה שאני מחבב במיוחד בזכות שלל מהלכים הרמוניים לא-שגרתיים; וריאציות מאת בטהובן לדואט "La ci darem la mano" מתוך "דון ג'ובאני"; ולסיום את החמישייה אופ. 16 לכלי נשיפה ופסנתר של בטהובן, ביחד עם הפסנתרן והמרצה פרופ' איתן גלוברזון.

מימין: נדב כהן, יגאל קמינקא, רואי אמוץ, דני ארדמן ואיתמר לשם. צילום: מוניקה ריטרסהאוס

לאחר מכן נופיע בקונצרט "סוף סוף אני מתחיל לחיות". הפעם ננגן את אחותה הבכורה של אופ' 16, החמישיה ק. 452 של מוצרט לכלי נשיפה ופסנתר, עם הפסנתרנית עפרה יצחקי (שגם מנהלת מוזיקלית את המופע). זוהי הפקה מיוחדת בעבור פסטיבל פליציה בלומנטל, הצגה מוזיקלית המשלבת מכתבים פרי עטם של מוצרט ואביו – בהשתתפות השחקנים יהויכין פרידלנדר ודורי אנגל שגם מביים.

לסיום נדרים למקבץ קונצרטים לילדים בקונסרבטוריון בב"ש ובמצפה-רמון. במקביל מצפה לנו הפעם גם הקלטת בכורה של חמישייה שכתב עבורנו אריק שפירא. ביצענו את היצירה לראשונה בדצמבר האחרון ועכשיו אנחנו נכנסים איתה לאולפן, ביחד עם המנצח ניר כהן שממלא בה תפקיד מרכזי: זהו מעין משחק משוגע בין החמישייה והמנצח, שבשלב מסוים מתחיל להפריע לנו ולקטוע את הנגינה. אנחנו שמחים להוסיף את היצירה המקורית הזו לאוסף ההקלטות שלנו, ומקווים להוציאה לאור בקרוב ביחד עם הקלטות בכורה נוספות ליצירות שנכתבו בהזמנתנו ע"י עמית גילוץ, מנחם צור וארי בן-שבתאי.

רצונכם לעודד יצירה ישראלית מקורית ברור, אך אני תוהה – בהתחשב, למשל, באופי היצירות שניגנתם במופע הנ״ל בשטריקר – אם זה לא מתנגש בצורך לבסס ולהפיץ את שם ההרכב בקרב קהל רחב. איפה עובר שביל הזהב?

הפורמט של אותו מופע בשטריקר היה כמובן יוצא-דופן. מאד שמחתי על ההזדמנות להעלות ערב כזה ואני בהחלט מתאר לעצמי שנחזור על כך בעתיד כשייווצרו התנאים המתאימים. זה לא בא על חשבון העשיה שלנו באפיקים אחרים או במקום עיסוק ברפרטואר יותר "קלאסי". להפך, לדעתי זה תרם להתפתחות שלנו כהרכב צעיר שרואה במוזיקה עדכנית חלק בלתי-נפרד מהפעילות שלו – לא מתוך מטרה של חינוך הקהל, אלא מתוך הכוונה המקורית שלנו לבצע יצירות טובות ומעניינות להרכב, לא משנה מאיזה סגנון או תקופה…

אנחנו תמיד מנסים למצוא את המינון וההקשר הנכון לשילוב יצירות של מלחינים עכשוויים שאנחנו מאמינים בהן. כך למשל, היצירות של גילוץ ובן-שבתאי ששמעת בשטריקר הן כבר חלק קבוע מהרפרטואר השוטף של החמישיה. ביצענו אותן כבר מספר פעמים בעבר ברחבי הארץ במסגרת סדרות הקונצרטים שלנו.

מה תכניותיכם לעונה הבאה?

בעונה הבאה נופיע, בין היתר, באוניברסיטה המורמונית בירושלים, בצוותא בתל-אביב, באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ובקריית-טבעון.

נחגוג יום-הולדת 90 לנגן הבסון והמעבד הפורה מרדכי רכטמן, בקונצרט מיוחד שיכלול מבחר מעיבודיו וכן יצירות שנכתבו בעבור החמישיה הישראלית המקורית – בה היה חבר. בנוסף לכך נארח את הפסנתרן האיטלקי גבריאלה קרקנו לסדרת קונצרטים בה נבצע את השישיה של פרנסיס פולנק, עיבוד ל'טיל אוילנשפיגל' של ריכרד שטראוס ועוד.

לצד כל זה נמשיך את פרויקט ההקלטות שכבר הזכרתי, לקראת השלמתו של דיסק הבכורה שלנו.

"רוח ונשיפה בווינה" – מיצירות מוצרט ובטהובן בקונצרט מסדרת "הווינאים" באקדמיה י-ם. 6.5.15.

"סופסוף אני מתחיל לחיות" – מיצירות מוצרט בפסטיבל פליציה בלומנטל. 9.5.15.