music4awhile

ראשי » Posts tagged 'האדונית והרוכל'

Tag Archives: האדונית והרוכל

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר

לקראת בכורות

 

שתי אופרות ישראליות חדשות בערב אחד / עמיר נהרי

הפקה של שתי אופרות ישראליות באותו הערב מעוררת באופן טבעי עניין רב, במיוחד כשמדובר בעיבוד מוזיקלי לשתי יצירות קאנון מקומיות: "האדונית והרוכל" של עגנון והמחזה "שיץ" מאת לוין. הסקרנות גוברת עקב הבחירה במלחינים חיים פרמונט ("הבן יקיר לי"; "אותו הים" על-פי עמוס עוז), ויוני רכטר, שזו לו האופרה הראשונה שכתב.

היצירות הוזמנו לכבוד עונת ה-30 לאופרה הישראלית. הבחירה להפיק שתי אופרות קצרות (משך כל אחת כשעה) נבעה מתפיסה לפיה הקהל יתקשה לגלות סבלנות למשך זמן ארוך יותר, ועדיין – במסיבת העיתונאים ציין רכטר שזו יצירה רחבת יריעה עבורו יותר משכתב בעבר.

את ההשראה ל"אדונית והרוכל" קיבל פרמונט מהאופרה "טירתו של כחול הזקן" מאת ברטוק, ולכן יצירתו תהא גם היא דואט ארוך ואפל בין רוצח וקורבן, הנע לעבר סוף אלים. את "שיץ" הלחין רכטר ללא מקור השראה ספציפי, תוך הדגשת האלמנטים ההומוריסטיים שבמחזה. שתי היצירות מהוות אתגר לא פשוט להלחנה בשל עושר הרבדים שבהן, הדואליות והאירוניה הרבה. במילותיו של ברנרד שאו: מאחורי כל צחוק מתחבאת דמעה. במקרה זה, מתחבא לפעמים גם אגרוף.

בימאי ההפקה עידו ריקלין, שביים העונה את "שתיקתו של ברוך" מאת אלה מילך-שריף, החליט לשזור בין שתי היצירות חוט בין-דורי המקשר בין הקורבן היהודי בגולה ("האדונית") לבין הישראלי החדש המוצג, כדרכו של לוין, באופן ביקורתי ללא רחם. הבימאי הכתיר את החיבור בשם "טורפים", כדי לבטא שהיהודים, שהיו נטרפים בגולה, הפכו טורפים, או לפחות שחזרו עולם שבו יש טורפים ונטרפים, בהיעדר היכרות עם גורל אחר.

השאיפה לתת פרשנות פוליטית, גם אם מעודנת, ראויה לציון בעקבות השערורייה סביב ההחלטה שלא לבצע בעונה הנוכחית את יצירתה של אביה קופלמן "מעזה עד ברלין". התפאורה תהא משותפת לשתי האופרות, ותהפוך מביטוי מופשט של יער אירופאי ("האדונית והרוכל") למעין פיגומים של א"י הישנה הנבנית "שלמת בטון ומלט" ("שיץ"). מהצצה הראשונה עושה הרושם שההפקה תהא מושקעת ויצירתית ובהחלט מעוררת סקרנות.

"האדונית והרוכל" הולחנה ע"י פרמונט בעקבות ברטוק בשפה מוזיקלית מורכבת: טונלית אך מודרנית יחסית. היא צפויה לאתגר את הקהל ולא תנעם לאזני כולם. משמיעת אחד הדואטים, עושה רושם שהמוזיקה תיצור בהצלחה אווירה עשירה וקודרת. נותר לגלות אם יתפתח דיאלוג אינטראקטיבי מרתק בין הדמויות ואם יהיה ביטוי מתוחכם ומספק לדואליות ולאירוניה העגנוניות.

יש לברך על התפקיד הדרמטי הראשי שניתן סוף סוף לשחקן ולטנור הנפלא גיא מנהיים, שכיכב השנה בהפקות של וגנר בלייפציג. לצידו תשיר עידית זמיר, בעלת קול הספינטו הכהה.

"שיץ" צפויה לתקשר היטב עם הקהל הרחב. משמיעת שני דואטים עושה רושם שהשפה המוזיקלית תזכיר גם את "המוזיקה הקלה" של רכטר וגם פרקים קומיים של האופרה הקלאסית והאופרטה, ואולי גם את המוזיקה של קורט וייל. ההבעה המוזיקלית שתיווצר תהיה ישירה ונעימה לאוזן.

יש לברך על ההרכב המצויין שלוהק: אירה ברטמן ונח בריגר, שכבר שרו לוין באופרה "הילד חולם", ולצידם הקולורטורה יעל לויטה והכוכב העולה עודד רייך, בעל קול הבריטון העוצמתי. גם פה האתגר יהיה בתרגום העומק, התחכום והניואנס למוזיקה: לבטא מתחת להומור את המרירות הלוינית, ומתחתיה את הכמיהה לאהבה ולקיום בעל ערך אל מול עולם אכזר.

האופרה הישראלית והמשתתפים השונים הצהירו על ההתלהבות שביצירת חומרים מקוריים ומקומיים, את האפשרות להתייעץ עם המלחין בעת ההפקה, וכמובן להגיש לקהל יצירות ישראליות המושרות בעברית. המנצח איתן שמייסר דבר בגאווה על ריבוי היצירות האופראיות בעברית בשנים האחרונות.

עם זאת, מדברי המלחינים לא נראה כי ישנה שאיפה לעבר יצירה פורצת דרך דווקא, כזו שגם תתווה סגנון מוזיקלי "ישראלי" בעל מאפיינים ייחודיים. הקהל כן יחווה חוצפה ישראלית; איפה עוד שרים באופרה שורות כמו "הייתי רוצה להתחתן עם צ'יפס" ("שיץ")?

לסיכום – צפויה הפקה תיאטרלית עשירה שתתכבד בזמרים ישראליים מצויינים. לבטא במוזיקה את התחכום והניואנס של הקלאסיקות הישראליות יעמיד אתגר רב למלחינים ולמבצעים, ומכאן המשמעות הרבה של ערב. זה לא יהיה עוד "טרוויאטה" – הסקרנות רבה וברור שהחוויה לא תשכח במהרה.

"טורפים: מעגנון עד לוין" – "האדונית והרוכל" מאת חיים פרמונט על-פי ש"י עגנון, ליברית: צרויה להב. "שיץ" מאת יוני רכטר, על-פי חנון לוין, עריכת ליברית: מולי מלצר. בימוי: עידו ריקלין. ניצוח: איתן שמייסר. 3-10.7.15.

 

 

חגיגה שמרנית

כמו מנת פסטה מוכרת בכלי מפואר – עונת האופרה הבאה / עמיר נהרי

בשנה הבאה תחול העונה ה-30 של האופרה הישראלית. לרגל זה, בולטת השאיפה ליצור עונה חגיגית ונוצצת, ולמתג את בית האופרה כיוקרתי וכאטקרטיבי לקהל הרחב. התוכנית לעונה החדשה מציגה את תל אביב ראשית כל כביתה של האופרה האיטלקית, כאשר הפקות האופרה המקומיות (מלבד אחת) יהיו כולן באיטלקית ויתנו ייצוג לארבעת המלחינים הפופולאריים מארץ זו. "הספר מסביליה" מאת רוסיני תפתח את העונה, ובעקבותיה יבואו "שיקוי האהבה" של דוניצטי, "נבוקו" של ורדי, "לה רונדינה" מאת פוצ'יני; עוד מאת פוצ'יני – "טוסקה", שתוצג במצדה.

הספר מסביליה, נבוקו ושיקוי האהבה הן אופרות מוכרות שהועלו פה פעמים רבות בעבר. הן אהובות על הקהל הישראלי, שנהנה גם להצטרף ל"שירת העבדים" של ורדי. עם זאת, כל ההפקות תהיינה חדשות, מלבד "שיקוי האהבה" בגרסה המוצלחת בבימויו של עומרי ניצן. "לה רונדינה" (="הסנונית") אינה חלק מהרפרטואר המקובל בארץ. היא נחשבת לאחת האופרות הפחות מוצלחות של פוצ'יני. בשל אופיה הרומנטי והקומי, ובכיקורת על רמתה המוזיקלית, כשעלתה לראשונה היא נדחתה כאופרטה גרועה, ובכל זאת היא מוצגת היום על במות מובילות בעולם.

לכבוד העונה ה-30 יערך ערב מסקרן עם בכורה לשתי אופרות ישראליות קצרות. בהשראת "טירתו של כחול הזקן" כתב חיים פרמונט יצירת דואט לשני זמרים – "האדונית והרוכל" על פי סיפורו של עגנון, וליברית מאת צרויה להב. את תפקיד הרוכל ישיר גיא מנהיים, מהזמרים הטובים בארץ הראוי לתפקידים ראשיים נוספים. בחיבור מעניין ימשיך הערב מהיצירה היהודית-לאומנית של עגנון לאופרה "שיץ", על פי חנוך לוין, המציגה תמונה ביקורתית מאוד של החברה הישראלית. את האופרה הלחין יוני רכטר.

שתי להקות זרות שהתארחו השנה בארץ ישובו בשנית: האופרה החדשה של מוסקבה (Kolobov Novaya) תציג את האופרה של רימסקי-קורסקוב "כלת הצאר". גם באופרה זו שיקוי יכול לעורר אהבה, אבל בניגוד ליצירתו של דוניצטי, כאן השיקוי גם מרעיל וזורע הרג. "כלת הצאר" אינה אולי מהמובחרות של הרפרטואר הרוסי, אולם עדיין מדובר בהבטחה בעקבות הביקור המוצלח של בית האופרה השנה שזכה לתשואות. עוד להקה חוזרת היא בית האופרטה של בודפשט – מוסד מוביל בתחומו המעלה בכל שנה הפקות מרובות ונוצצות. השנה הציג בית האופרטה בארץ את "נסיכת הצ'רדש" מאת אמריך קלמן, ובעונה הבאה יציג את "הביידר" מאת אותו מלחין. למרות הרמות גבה מצד חובבי הסוגה הגבוהה, המוזיקה של קלמן צבעונית, תוססת, משלבת אלמנטים וינאים, צועניים ויידישקייט, והשפיעה על לידתם של מחזות הזמר המודרניים. בעוד הפקת "נסיכת הצ'רדש" היתה פושרת, כמעט ענייה, הרי שבעונה הבאה מדובר בהפקת דגל המבטיחה להיות חגיגה מרהיבה של שירה, תלבושות, בימוי וכוריאוגרפיה. לא ברור למה לא נבחר תרגום עברי מושך יותר לשם היצירה, במקום "הביידר" (מהונגרית: רקדנית אוריינטלית, או צועניה).

בית האופרה הציג רשימה חלקית של הסולנים בעונה הקרובה. הילה בג'יו תככב עם תפקידים ב-"שיקוי האהבה" וב-"כרמינה בורנה" במצדה. נעמה גולדמן, שעלתה כמחליפה וכבשה את מצדה ככרמן, תשיר בספר מסביליה וב-"שיץ". אירה ברטמן, אולי הכוכבת המרכזית של האופרה בשנים האחרונות תשיר ב-"לה רונדינה". אולי מבטיח מכך, היא תבצע את תפקיד הסופרן ברקוויאם המלחמה של בריטן, שיעלה במסגרת הסדרה הליטורגית, לצד לורן נאורי מצרפת. דניאל אורן ינצח על טוסקה במצדה ועל נבוקו, והישראלי הצעיר והבינ"ל עומר ולבר ינצח על "הספר מסביליה". מבחינת כוכבים אורחים, תמשוך את תשומת הלב אנג'לה גיאורגיו, שתשיר ב-"לה רונדינה". גיאורגיו היא אחת הזמרות המובילות של תקופתנו וביצעה בעבר גם רסיטלים בארץ. היא נמצאת כעת מעבר לשיאה, וקולה רחוק מלהיות כפי שהיה, ובכל זאת הופיעה לפני חמש שנים בתפקיד זה גם במטרופוליטן בניו יורק. ביקור מבטיח יותר יהיה זה של אליזבת מאטוש, זמרת הסופרן הנהדרת מפורטוגל, שתשיר את תפקיד אביגיל בנבוקו. המנהלים של בתי האופרה בפריס ובוואלוניה יגיעו ארצה על מנת לביים, אולי כדי לסייע במיתוג היוקרתי של האופרה הישראלית.

בפסטיבל במצדה יעלו כאמור שתי הפקות חדשות : "טוסקה" מאת פוצ'יני (שעלתה לאחרונה ב-2012) והיצירה המוכרת כרמינה בוראנה מאת אורף. בשאר הסדרות שיעלו מעניינת במיוחד הפקה מיוחדת של הבלט הישראלי של "מדאם בטרפליי" לרגל העונה ה-30 של בית האופרה. זו צפויה להיות הפקה מינימליסטית עם דגש על היבטים תיאטרליים ובהשתתפות זמרת הסופרן אפרת אלעזר-אשכנזי.

העונה ה-30 של האופרה הישראלית החדשה מבטיחה אכן להיות חגיגית עם הפקות חדשות ונוצצות, ומסקרן במיוחד יהיה לראות את היצירות הישראליות שתעלינה בבכורה. אולם, הבחירות ממשיכות לשקף את נקודות התורפה שראינו בעונות האחרונות. העדפה ל"להיטים" בטוחים והפקות ססגוניות במקום אופרות מעמיקות, איכותיות ומאתגרות יותר – במיוחד על רקע הבחירה ב-"לה רונדינה" ו"כלת הצאר". בתחום הבמאים, משאבים ימשיכו לזרום כדי להביא שמות נוצצים מחו"ל להפקות ענק, במקום לחפש יצירתיות ורעיונות חדשניים בקרב כישרונות ישראליים. בהיעדר אופרות גרמניות, אנגליות וצרפתיות, וכן יצירות שאינן בנות התקופה הרומנטית, העונה הקרובה באופרה היא על כן כמו מנה גדושה של פסטה מוכרת, טעימה ומנחמת, המוגשת בכלי חרסינה צבעוניים – אולם ניתן לחדש ולהקפיד יותר בחומרי הגלם.