music4awhile

ראשי » Posts tagged 'אביחי יעקוביאן'

Tag Archives: אביחי יעקוביאן

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר

להרים כפפה ורף

 רשמים ממופע סטודנטים מוצלח והצצה לבא בתור / עמיר קדרון

הכנרות מרתה סיקורה וסופי אקרמן והמנצח סלומון קהן

לאור הישגי הקונצרט הפתוח שנערך לאחרונה (3.12) בביה"ס בוכמן-מהטה, ובעקבות מספר כתבות שפירסם "הארץ" בעניין בעיות זירת המוזיקה, מותר לקבוע: מיזם הקונצרטים הפתוחים, שנוסד באפריל 2012 ע"י סטודנטים, ביסס סופית את מעמדו כמרענן וכתקווה של הסצינה.

הסבר קצר: הכל החל כיוזמה צנועה שמטרתה לאפשר למוזיקאים הצעירים לצאת מחדרי האימון ולצבור מעט זמן-במה. בערך פעם בחודש נערך קונצרט ובו מוזמן כל המעוניין להופיע בקטע על פי בחירתו. מכאן נגזר אופי מובהק של גיוון באיכות (הגבוהה לרוב), בפורמט (מסולו ועד לתזמורת קאמרית) ובתוכן (טווח נרחב של סגנונות – ממוזיקה עתיקה עד לבת זמננו, כולל בכורות ליצירות הסטודנטים). שורה תחתונה: מה שמתרחש בקונצרטים הפתוחים לא דומה לדבר מהמוכר בזירה הממוסדת.

הקונצרט הראשון שנערך בשנת הלימודים הנוכחית, אם כן, סימן עליית מדרגה באיכות המפעל: את התכניה המודפסת הצנועה החליפה הקרנה של מידע מפורט אודות כל יצירה; על אף אורך הערב (למעלה משעתיים), הזמן חלף ביעף הודות לרמה הגבוהה שהפגינו האמנים (לרוב) וכן בזכות הארגון הקפדני והיעיל.

בפתח התכנית הנעימה הסופרן סיוון שקד בשיר "לילה לילה" של זעירא. מספק מאד לעקוב אחר הזמרת הצעירה (שנה ב') ולהיווכח בשינויים בקולה, המתגבש ומקבל עוד צבע ועומק. השירה הצטיינה בלבביות ובכנות, ומצוין היה גם הליווי של אביחי יעקוביאן בפסנתר – נגינה מצטלצלת במגע קל ואלגנטי.

המחלקה הקולית יוצגה בכבוד ע"י זמרות נוספות: למעט קושי מסוים במשלב העליון, קולה הכהה של חן רודניצקי הוסיף נופך מרתק ולא שגרתי לארייה "Meine Lippen, sie küssen so heiß"; נופר יעקבי הציגה מיומנות טכנית מרשימה וקרובה לשלמות באריות של מלכת הלילה וג'ילדה; מיכל דורון, כצפוי, כבשה את הקהל באריית הפיתוי של דלילה, תוך שימוש נבון בעוצמת הקול.

מבין הנגנים היה משכמו ומעלה הפסנתרן אור ראם, שהסעיר במבחר פרלודים של שופן, אותם ניגן בתנופה ובברק. התלהבות מוצדקת עורר גם ביצוע רווי הנאה לחלקים מהסימפוניה הפשוטה של בריטן בידי חמישיית קשתנים בהדרכת המנצח סלומון קהן; וכן ראויה לציון הופעתו המעודנת של הגיטריסט יונתן גרמידר באטיודים מאת וילה לובוס.

תקצר היריעה מתיעוד כל הקונצרט, ועל כן ניתנת רשות הדיבור לקרן שטרקמן, שהחל משנה זו מנהלת את הקונצרטים הפתוחים:

מה גרם לך להרים את הכפפה?

בשנה שעברה השתתפתי בשני קונצרטים פתוחים: באחד מהם הייתי חלק מתזמורת קטנה, ובשני ניגנתי יצירת סולו. בכל אחד מהקונצרטים הרגשתי בבית: הבמה הייתה נעימה; הקהל מפרגן – מלא בקולגות, חברים טובים ומשפחה; הארגון נעשה בגובה העיניים והאווירה הייתה כיפית ומרוממת.

בסוף השנה פתאום הבנתי שנטע שפיגל, שהייתה אחראית על הקונצרטים, תסיים את לימודיה ולא יהיה מי שיארגן את הקונצרטים. לכן כשהתחילה השנה, התנדבתי לארגן את הפרויקט. הבנתי שאני רוצה להיות בראש המפעל הזה, שנותן לסטודנטים מוכשרים את הבמה המדהימה ויוצאת הדופן הזו, שגם אני קיבלתי ושגם הם ירגישו בה בבית.

איך הייתה טבילת האש?

תחילה חשוב לי להגיד שאני לא לבד פה בכלל: מיכל דורון עזרה לי מאד בהכנה ובארגון של קונצרט הראשון, ועוד סטודנט שמבקש להישאר אנונימי נתן יד במקרים בהם היה צורך בחוות דעת ובעזרה נוספת. בקונצרטים הבאים תעזור לנו גם המנצחת דנה כזמה.

אני חושבת שלקונצרט הפתיחה נוספו הרבה חידושים שרק הפכו אותו למקצועי וטוב יותר, אם אלו עוזרי במה שבזכותם יכולתי ליהנות בעצמי מהקונצרט בלי לדאוג לכיסאות או לעמודי תווים, ואם זו התוכניה המוקרנת שנתנה למאזינים מידע נוסף על היצירות ששמעו. שינויים תמיד מביאים איתם אתגרים חדשים, אבל במקרה הזה השינויים היו לטובה בלבד.

הנהלת בית הספר נהייתה מעורבת ותומכת בקונצרטים בצורה יוצאת דופן, ואגודת הסטודנטים החלה לפרסם את הקונצרטים לכלל הסטודנטים באוניברסיטה. כל אלו גורמים לנו להפוך את הקונצרטים הפתוחים לסדרה של ממש, ולחשוב כמה פעמים לפני כל החלטה שאנו מקבלים, כי הציפיות והביקוש עולים. אני תמיד אומרת – אם אף אחד מבחוץ לא מרגיש שיש מאמץ בהתנהלות, זה אומר שהעובדה נעשית בצורה הטובה ביותר.

כבר החודש יתקיים קונצרט נוסף; זה נעשה מתוך רצון לבסס את הסדרה, או מהביקוש הגובר של הסטודנטים שמעוניינים להופיע?

זה שילוב של שניהם. כשנוכחות הקונצרטים מתבססת, הביקוש גדל. סטודנטים רבים רואים שהקונצרט היה מוצלח ומקצועי, וכבר פנו אליי כאלו שלומדים באקדמיה מספר שנים ועדיין לא השתתפו באף קונצרט, ואמרו שהם רוצים להשתתף בקונצרט הבא.

הקונצרטים הופכים לחלק בלתי נפרד מבית הספר, גם מבחינת הסטודנטים שמנגנים בהם וגם מבחינת הקהל שמגיע להקשיב למוזיקאים צעירים ומוכשרים. זה דבר מאד משמח שנותן לי ולצוות המארגן הרבה מוטיבציה בכל הנוגע לקידום הקונצרטים, ונותן לקונצרטים משמעות מאד גדולה עבור כל הסטודנטים.

מטבע הדברים הקהל מונה סטודנטים-עמיתים, חברים וקרובים של המופיעים. להערכתך, הרחבת הפעילות תוביל למשיכה של קהל רחב יותר?

בוודאי! אפילו לקונצרט הנ"ל הגיעו אנשים מקהל רחב יותר, ואני בטוחה שקהל זה יגדל.

במקרה כזה יהיה צורך לעבור לקלרמונט. האפשרות קיימת?

כרגע לא, ולמען האמת יש באולם טארג משהו נעים יותר, ביתי יותר. טארג מלכתחילה היה הבית של הקונצרטים הפתוחים, שנעשים בהתנדבות ובאהבה ע"י הסטודנטים ועבורם. העובדה שיש לקונצרטים חלל אינטימי יותר היא חלק מהמשמעות המיוחדת שלהם. לכולם יהיה מקום אצלנו בקונצרטים, אל דאגה.

את מעורבת בסדרה נוספת של הופעות בקמפוס. במה מדובר?

נכון מאד. סדרת "מביאים את המוזיקה לרוח" החלה בשנה שעברה, כשיתוף פעולה של ראש ביה"ס למוזיקה, פרופ' זאב דורמן, עם פרופ' רות רונן מהפקולטה למדעי הרוח, ובאחריותו של בר ערמון.

ההופעות מתקיימות בימי שלישי בשעה 11:45. כל שבוע יגיע הרכב מוזיקלי אחר לפקולטות למדעי הרוח ולמדעי החברה, וינגן במשך חצי שעה לסטודנטים. השנה אני אחראית לפרויקט שחושף את הסטודנטים למוזיקה קלאסית ונותן להם הפוגה קלה במהלך היום. בסמסטר הזה הפרויקט מגיע גם למדעי החברה, ואני מקווה שבסמסטר הבא הוא יתרחב לפקולטות נוספות.

בסדרה המדוברת תופיעי כחלק מחמישיית בראס (6 ו-13 בינואר), אך האם נשמע אותך גם בקונצרטים הפתוחים?

ברור, אני כבר לא יכולה לחכות! כבר בקונצרט הבא תוכל לראות ולשמוע אותי על הבמה.

לצד ארגון שתי הסדרות, את חברה בצוות הבלוגרים של אגודת הסטודנטים. האם תיעזרי בפלטפורמה הזו כדי לקדם את הקונצרטים?

אני חושבת שהבלוג "מיטשל פינת בזל" הוא פלטפורמה נהדרת כדי להכיר לסטודנטים פעילויות באוניברסיטה מהן הם יכולים ליהנות. כיוון שהפעילות שלי בקונצרטים היא התנדבותית ואין להם שום מטרות רווח, למה לא להציג אותם שם?

הפוסטים שאכתוב לא יעסקו בקונצרטים, אך הם ישתלבו בצורה חיננית, כזו שתאפשר לי להמשיך בכתיבה האישית (אך מאד פומבית) בבלוג, ובו בזמן תציג את הפרויקט לכלל הסטודנטים דרך עיניים של סטודנטית כמותם.

כיצד את מצליחה לנהל את הזמן כך שהארגון והכתיבה לא יתנגשו במטלות הלימודים ובעיקר באימוני הנגינה?

שאלה מצויינת. אני שואלת את עצמי את השאלה הזו בכל יום. אז קודם כל, יש לי המון עזרה מסביב, כפי שציינתי קודם. שנית – אני כל כך נהנית מזה ויודעת שזו מטרה טובה, כך שאני מפנה את הזמן הראוי לכל פעילות שהיא עבור הקונצרט הפתוח. הכל עניין של רצון וכוונות. אם זה חשוב לי, אני אפנה לכך את הזמן – וזה אכן מאד חשוב לי.

בקונצרט הפתוח הראשון הפורמט שוכלל לרמה גבוהה ביותר; יחד עם זאת, האם יש לך חזון ותוכניות להמשך, מעבר למה שכבר השגתם?

בהחלט כן, תמיד אפשר להמשיך ולהתפתח. אבל תצטרך לחכות ולהיות מופתע כמו כולם (:

נסיים, ברשותך, בהצצה לקונצרט הבא. נכון שחלק מהקונספט הוא לא לפרסם את התכנית מראש, אז רק על קצה המזלג – מה ומי מלבדך בקונצרט הקרוב?

הקונצרט הבא (22.12) יהיה באווירת חנוכה וכריסמס! צפויים לנו קטעים הקשורים לשני החגים; תהיה תזמורת קטנה, מספר זמרות מוכשרות וכן נגנים סולנים בכלי קשת ונשיפה. ההרשמה בעיצומה, ואני בעצמי סקרנית לראות מי עוד יירשם לקונצרט.

"קונצרט פתוח" – 3.12.14, אונ' ת"א. בתכנית: זעירא – "לילה לילה" (סיון שקד – סופרן, אביחי יעקוביאן – פסנתר); ז'וליבה (Jolivet) – Chant de Linos (אנה קונדרשינה – חליל, ויקטור סטניסלבסקי – פסנתר); הנדל – "Va tacito" (יונתן אבידן – קונטרה טנור, סשה נרודצקי – פסנתר); וילה לובוס – אטיוד מס' 5 ו-7 (יונתן גרמידר – גיטרה); להאר – "Meine lippen" (חן רודניצקי – סופרן, רינת צודיקס – פסנתר); באך – פרטיטה לחליל (רווית סגל); ברהמס – "Meine Liebe ist Grün", "Von Ewiger Liebe", סן סנס – "Mon coeur s'ouvre à ta voix" (מיכל דורון – מצו, רינת צודיקס); שופן – פרלודים 17-24 אופ' 28 (אור ראם, פסנתר); בריטן – סימפוניה פשוטה (סלומון קהן – מנצח, מרתה סיקורה, סופי אקרמן – כינור, הדר לוי – ויולה, תמר שגיב – צ'לו, אלברטו פרננדז – קונטרבס); מוצרט – "Der Hölle Rache", ורדי – "Caro nome" (נופר יעקבי – סופרן, יוליה פולינסקאיה – פסנתר); ג'ון צ'יטהם – סקרצו, לב קוגן – סוויטה היתולית (רז ארד, רום שמיר – חצוצרה, בן דייויס – קרן יער, דניאל לובשבסקי – טרומבון, תמיר גור – טובה); תומר יריב – ג'יירו (נדב עובדיה, דניאל סולומונוב – כלי הקשה).

 

מבצעי סוף עונה

על שבוע גדוש בחוויות מוזיקליות באונ' ת"א / עמיר קדרון

מיכל דורון

שנת הלימודים מתקרבת לקיצה, ומפלס הפעילות באקדמיה בשיאו: כמעט מדי ערב נערכים בביה"ס בוכמן-מהטה רסיטלים, מופעי כתה וקונצרטים – לעתים אף שניים במקביל – ולרובם הכניסה חופשית, כך שבמקרה זה ניתן לומר בביטחון שדווקא יש מתנות חינם.

אחד האירועים החשובים שהתקיימו השבוע, למשל, היה מופע הסדנה למוזיקה עכשווית. התכנית המרתקת כללה יצירות משנות ה-60 ואילך, ובהן בכורות ליצירות של הסטודנטים. עניין מיוחד עוררה "Singer – songwriter" של יואב חורב, עדות להתמדתו בקו שהציג בסמסטר הקודם, ועניינו דה-קונסטרוקציה / רה-קונסטרוקציה. המלחין בחר להגדיר מחדש את צליל הכינור ואת היחסים בינו ובין מפעילו: על הכנר איגי קים הוטל להצמיד מנגנוני רטט (כדוגמת אלו הקיימים בטלפונים ניידים) לכינור שהונח על שולחן, מה שהפיק ממנו זמזום שהשתנה תדיר עם התנועה שיצר הרטט. מדי פעם עדכן קים את מיקום הרטטים וקירב אותם בהדרגה לגשר, כך שהצליל נשא בסופו של דבר דימיון לפריטה על בנג'ו.

כמובן שניתן להתווכח אם מדובר במוזיקה, במיצג או בניסוי אקדמי – אך דבר אחד בטוח: סקרנותו ומחשבתו המקורית של חורב, המתבטאות בחיפוש אחר צלילים חדשים, הן נכס הכרחי לכל מלחין. מתוצאות מחקרו ניתן יהיה להתרשם עוד כחודש, במסגרת פסטיבל "צליל מעודכן".

חלק ניכר מתכנית הערב יוחד למוזיקה קולית. קלייד דזאמה (Xama) הגיש באורח נוגע ללב את הרגעים הליריים במחזור השירים המצמרר "Das Rot" מאת רים (Rihm), לליווי מדויק של הפסנתרנית אנה קבלרובה; ביאטה ליפסקה והדר בייזר ממש היפנטו ב-"A Hélène" של קסנקיס: ראובן סרוסי, מנהל הסדנה ומנחה הקונצרט, הסביר שהמלחין שאף לשחזר את הזמרה היוונית העתיקה. התוצאה מזכירה יותר מכל מזמור גרגוריאני, והגשת המוזיקה הלירית בשירה זכה ומדודה ובקולות שגוניהם משתלבים היטב, יצרה רושם בלתי נשכח.

קטע אחר שנחרט בזיכרון היה "סתיו" מאת מרדכי סתר. תמונת אווירה זו יועדה לקול, קלרינט ופסנתר או נבל (אם כי סרוסי המיר את האחרונים בוויברפון ובמרימבה). מאפיין ייחודי ליצירה הוא הטקסט, או בעצם היעדרו – הקול שר הברות מופשטות. ההתייחסות לקול כאל כלי נגינה לכל דבר ועניין, הופכת אותו לשותף שווה זכויות של יתר הכלים, והדבר בלט מאד בעבודת הצוות הרגישה של האמנים: הזמרת מיכל דורון – אולי הקול המרהיב ביותר שקיים כרגע באקדמיה; הקלרניתן המצוין עודד שני-דור; והנקשן ערן מרגלית.

כאן צריך לעצור ולהרחיב שוב בעניינה של דורון: כתרים נקשרו לה ב-music4awhile לא פעם ולא פעמיים, אך כל האזנה נוספת לקול רב המעלות הזה – גוון יפהפה, עוצמה, מנעד רחב להפליא השומר על איכויות הקול בכל טווח – מחדדת את הרושם הראשון, שמדובר בתופעה נדירה. יש להיזהר בתחזיות נוסח "כוכב נולד בשמי המוזיקה", אבל ודאי מותר לקבוע שהזמרת נועדה לגדולות.

יום לאחר הסדנה למוזיקה עכשווית, השתתפה דורון בקונצרט הפתוח, ובו צמררה כהוגן ב-"The spirit's song" של היידן, וכן הרכיבה עם רונה שרירא חטיבת אלט משובחת באטרקציה המרכזית של התכנית: "boai de pontios klydon". היצירה היפה הולחנה ע"י הסטודנט אבשלום אריאל לטקסט ביוונית עתיקה, שמקורו בטרגדיה של אייסכילוס אודות פרומתיאוס, ובוצעה ברגישות רבה ע"י שמונה זמרות בהדרכת המנצחת דנה כזמה.

מוזיקה מקורית נוספת שנוגנה באירוע: שבע מזורקות בסגנון שופן, שנכתבו כתרגיל בכיתת ההרמוניה של ד"ר אורי רום. אין זו הפעם הראשונה שעבודות מעין אלו מוצגות במסגרת הקונצרטים הפתוחים, והצעד של רום מחמם את הלב – לא רק כראייה לכך שמישהו מסגל המוסד מכיר בקיומם של הקונצרטים, אלא כהוכחה ניצחת לחשיבות המיזם ולצורך בו. רום, אפוא, הציג את התרגיל וניתח (בלא מעט הומור) את המזורקות השונות והמגוונות שהגישו הסטודנטים, וכן חלק את נגינתן עם הפסנתרן-מנצח דניאל צ'רבינסקי.

בדומה לקודמיו, גם בקונצרט הפתוח המדובר הורגשה נוכחות דומיננטית של המחלקה הקולית: סיוון שקד, למשל, שרה בחן רב את "מחמד לבבי" של שרה לוי-תנאי בעיבוד יפה של אביחי יעקוביאן, שהקפיד להעשיר את הליווי, ובעצם יצר דואט בין שקד לצ'לנית תמר שגיב. עוד מתחום הצ'לו: שולמית שריד ניגנה עיבוד שערכה לשיר הראשון מתוך "מסע חורף" של שוברט, כמחווה מרגשת של פרידה מהאקדמיה.

הסופרן נופר יעקבי הופיעה הן בקונצרט הפתוח והן בסדנה למוזיקה עכשווית – וכן שרה תכנית תובענית ברסיטל סולו שפתח את השבוע. קצרה היריעה מהתייחס לכלל הופעתה, ודי לציין שערכה גיחה מוצלחת ומרתקת לרפרטואר שאינו מוכר דיו: יצירות מאת רימסקי-קורסקוב, רחמנינוב וקורטאג.

סיכום, התנצלות והמלצות: שלושת האירועים הנ"ל (והיו מלבדם עוד קונצרטים מעניינים השבוע באוניברסיטה) ראויים כל אחד לרשימה נפרדת ולהתייחסות מעמיקה, ועל כן מגיעה התנצלות לכל המוזיקאים המוכשרים שהשתתפו ולא הוזכרו. יחד עם זאת, מוגבל כוחן של המלים לשחזר את החוויה, כך שעדיף להסתכל הלאה ולהמליץ על שלל המופעים הצפויים באקדמיה בקרוב: השבוע הבא ייפתח בהופעה של כתת התזמור של ברדנשווילי, ובה יבוצעו עיבודים סימפוניים ליצירות לפסנתר. מאוחר יותר באותו ערב תופיע רביעיית המיתרים של בוכמן-מהטה, ולמחרת יתקיים קונצרט קאמרי ובו מיצירות שוברט ודבוז'ק, וכן גרסאות קמריות למחזורי שירים מאת ברג ומאהלר, בשירת שחר לביא ונופר יעקבי. הצ'לנית שולמית שריד תערוך את פרידתה הרישמית מהאקדמיה לקראת סוף השבוע, ועל כל יתר ההופעות הצפויות ניתן להתעדכן באתר האוניברסיטה, בעמוד הפייס של ביה"ס, ברשימת התפוצה של מפעל המנויים (music@post.tau.ac.il) – וכמובן כאן, במדור ההמלצות השבועי או בעמוד הפייס של music4awhile.

"Blitz recital – אריות ושירים". 25.5.14, אולם טארג. "הסדנה למוזיקה בת זמננו". ניהול מוזיקלי – ראובן סרוסי. 27.5.14, אולם קלרמונט. "קונצרט פתוח". 28.5.14, אולם טארג.