music4awhile

ראשי » Uncategorized » זכרונותיה של ויולטה

זכרונותיה של ויולטה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

טלי קצף מתכוננת לטבילת האש שלה כטראוויאטה / עמיר קדרון

טלי קצף, סופרן. למדה בבוכמן-מהטה ובסטודיו של האופרה הישראלית. בין תפקידיה: ג'ילדה (ריגולטו), ג'ולייטה (הקפולטים והמונטקים), אדלה (העטלף), קלורינדה (צ'נרנטולה) ודספינה (כך עושות כולן). רפרטואר קונצרטי: הרקויאם והמיסה הגדולה של מוצרט, המגניפיקט של באך, הרקויאם של פורה, הגלוריה של פולנק ועוד.

במסגרת פרויקט מיוחד של ״מיתר אופרה סטודיו״ הזדמן לך העונה לביים קטע מתמונת הסיום של ״טראוויאטה״, שהיא ממילא שוברת לב – ואת עוד הקצנת זאת. מעבר לעובדה שזה תפקיד חלומות, איזה עניין מיוחד יש לך באופרה?

טראוויאטה היא אכן תפקיד חלומות. אני בת 30 ולא חשבתי להתקרב אל התפקיד הזה עד שהנושא עלה בשנה האחרונה. זו קפיצה למים העמוקים מאוד עבורי, היות וזו אחת מהאופרות המבוצעות ביותר, עם הרבה ביצועים מפורסמים ו"קדושים", כך שפחדתי לגשת אליה.

התחלתי עם האריות הידועות: "E strano… Sempre libera" ו-"Addio del passato". בכל אחת מהן יכולתי למצוא את הזווית האישית שלי – בין תקוות לתקוות שווא, אכזבות, אומץ, ייאוש מן העולם – כל זאת תוך כדי התמודדות עם משהו שהוא גדול ממך ואין לך שליטה בו, וכל רצונך הוא רק לחיות ולאהוב אהבת אמת.

זה רק על קצה המזלג. ורדי היה גאון שהצליח להביע ה-כ-ל במוזיקה, שהיא נשגבת בעיני – אך עבורי כזמרת יידרש לא מעט זמן לנתח, להתבונן, להכיר ולהבין אותה בכדי לבצעה כראוי.

שמעתי את האופרה הזו לראשונה לפני שנים רבות, אך אני מרגישה שרק לאחרונה התחלתי להבין מי האישה שתעתה ומה קרה בחייה. זהו תהליך ארוך ומרתק, ואני נרגשת מאוד לתת את האינטרפרטציה הראשונה שלי לתפקיד. מכאן יש לאן לגדול ולהמשיך לחקור.

בואי ננסה לפרק את האתגר לגורמים, ואולי נתחיל מהמוזיקה: נהוג לומר שנדרשות שתי זמרות לתפקיד – אחת שתתמודד עם האקרובטיקה של מערכה א׳, ואחרת עם יכולת ביטוי דרמטי ליתר האופרה. כיצד את רואה את הדברים?

זה נכון, צריך גם יכולת אקרובטית וגם יכולת דרמטית גבוהה; ויש זמרות שניחנו בשתי היכולות ואלו הזמרות שביצועיהן בלתי נשכחים.

אף על פי כן, לא תמיד נתקלנו בזמרות כאלו, ומי שלא בורכה בקול הן אקרובטי והן דרמטי – האתגר עבורה גדול בהרבה וכך גם יכולת ההוכחה, ולכן נדרשת הרבה עבודה טכנית טובה כמו גם עבודה דרמטית רצינית עם דרמטורג.

יש לציין שתמיד יהיו אלו שיטילו ספק במידת התאמתה של זמרת שלא ניחנה בקול גדול, עשיר ואקרובטי לתפקיד שכזה, ועל כן – חבל. אני רוצה להאמין שיכולת הבעה דרמטית גבוהה, מלאת כנות ורגש, תכפר על קשיים טכניים. לכן כדאי לנסות למצוא את המקום הנכון לכל זמרת להתנסות בתפקיד שכזה.

בעצם, למה האפיון המוזיקלי של ויולטה משתנה אחרי מערכה א׳?

במערכה הראשונה אנו פוגשים את ויולטה הפלרטטנית, מלאת החיים, מצחקקת, ביישנית לעיתים – ועם זאת מלאת ביטחון, עם פרצי רגש עזים. כל זאת עם רמזים למחלתה, חלקם מובהקים וחלקם פחות, אך ויולטה בכל זאת בשיאה: כך אנו רוצים לזכור אותה, כפי שאנו פוגשים אותה לראשונה במסיבה אשר היא מארחת; כך גם החברה תופסת אותה וכך היא מציגה את עצמה.

צילום: שני שקד

צילום: שני שקד

עוברים מספר חודשים בין המערכה הראשונה לשנייה, בהם מחריפה מחלתה, וכן היא מתרככת לאור מערכת היחסים עם אלפרדו: היא חושפת עצמה, נותנת את ליבה לחלוטין ולכן הקווים הווקאליים הופכים מאוד ליריים, פחות וירטואוזיים וראוותניים, ומה שנותר זה רגשות כנים, שיחות אינטימיות קורעות לב, וחולשה שרק מתגברת במערכה השלישית עד לאפיסת כוחות. בשלב הזה רק אהבתה לאלפרדו מוציאה ממנה כוחות ופרצי עוצמה, אהבה עזה ופחד.

את יכולה לשער למה היא מתאהבת בו? הם הרי מאד שונים ברקע ובאופי.

אני סבורה שהיא כמהה לאהבה אמיתית על אף אורח חייה: רדיפת התענוגות וההנאות השטחיות רק מחפה על כאבה ובדידותה ועל מה שבאמת מתרחש בנפשה.

אף גבר מעולם לא הצליח כך לחדור לליבה במילותיו, מה שתחילה מעורר בה ספקות, ציניות וגיחוך, אבל בסופו של דבר מחלחל לתודעתה. היא מבינה שאין מדובר בעוד גבר ששם עיניו עליה, אלא מישהו שבמשך תקופה ארוכה עשה מאמץ להכיר אותה וחיכה לרגע בו יפגוש אותה. באמת אכפת לו ממנה, הוא דואג לה ומאוהב בה כל כך; וזה דבר שקוסם גם לגדולי הציניקנים. הוא מצית בה אש אמיתית.

תמיד תישאר בעיניי חידה מדוע באופרה אנו קופצים מרגע ההתאהבות (על הספקות ועל הנסיונות לדחות את האהבה) היישר אל פרק חייהם המשותפים, כאשר הם כבר מאוהבים לחלוטין אחד בשני, ולא מודעים למה שקרה בדרך לכך.

כנראה שאפיזודת הדייטינג היתה אז פשוטה יותר… על כל פנים, הובלת אותנו לסצינה שהיא בעיניי פסגת האופרה: המפגש עם ז'רמון. 

הדואט הזה לחלוטין מהווה את הנקודה המשמעותית באופרה (עבורי ואני מניחה שעבור לא מעט). זה בהחלט אחד הקטעים הקשים לשירה באופרה: האתגר הדרמטי והטכני כאן רב, אך לא נותר אלא להתחבר ולתת לנפש לדבר ולשיר את המפגש הכואב הזה.

ויולטה מתחילה בעמדת חוזק מול ז'רמון, אך תחינותיו מצליחות לרכך אותה. בקשתו שתעזוב את אלפרדו כדי להבטיח את נישואי בתו (שוויולטה בכלל לא מודעת לקיומה) משמעותה לוותר על חלומה ועל מעט האושר שנותר בחייה שזמנם קצוב.

לאורך הדואט רואים כיצד ז'רמון פונה כל פעם למקום אחר בניסיונותיו לשכנע אותה, ומולו עקשנותה של ויולטה. הוא מתחיל ברוך, אך כשהוא מבין שוויולטה לא מוכנה לוותר ובוכה על מר גורלה, הוא פונה אל השכל, במניפולטיביות מכאיבה אומר לה שיחסיה עם אלפרדו יסתיימו אחרי דעיכת התשוקה והיופי.

הוא לוחץ על המקומות הכואבים בנפשה ומצליח לגרום לה לוותר, אך היא מוצאת נחמה וחוזק ומבקשת למות בכבוד ושיידעו על הקורבן שעשתה, וששמה הטוב יינצל. אנו רואים במערכה הזו ובמיוחד בדואט הזה מי היא ויולטה באמת: אישה טובת לב ונדיבה שתעשה הכל למען אהבתה.

ההשפעה בדואט היא דו-סיטרית וזו עדות נוספת לגדולה של הדמות: ז'רמון משיג את מטרתו, אבל כבר בראשית הדואט אנו קולטים שהוא מתחיל לחבב את ויולטה – ובסיומו הוא מנחם אותה והחרטה כבר מתחילה לכרסם בו. הרהור של כפירה, ברשותך: לולא הנסיבות, המוסכמות, פער הגיל והמעמד, את חושבת שהם יכלו להיות אייטם?

אינני יכולה אף בדמיוני להעלות את האופציה בה הם אייטם. אני פחות רואה את ניחומו, אלא אכזריות שבאה מאינטרסים חזקים שמניעים אותו. אחר כך הוא מבין בדרך כואבת מי האישה הזו שכל כך אוהבת את בנו ומוכנה להקריב הכל עבורו, דבר שנראה ונשמע כמעט בלתי נתפס עבור ז'רמון.

ויולטה רואה בז׳רמון אולי דמות אב שיכול להיות מאיים וגם מנחם, ומתרגשת (לפני שהמפגש ביניהם מסתבך) מהמחשבה שהוא אביו של אהובה, וכל כך שמחה – על אף מה שקרה – כשהוא בא לראותה שוב במערכה השלישית. משהו במשפחת ז'רמון כובש את ליבה.

את עוברת את טבילת האש בתפקיד הזה במסגרת הסדנה. מה המשמעות?

טראוויאטה עבורי היא הזדמנות ענקית ואחד מתפקידי חלומותיי. אינני יכולה להעלות על דעתי הרבה הזדמנויות לשיר תפקיד כזה כרגע, לכן אני מודה ומברכת על ההזדמנות.

זה עתה סיימתי שנתיים עמוסות וטובות בסטודיו של האופרה הישראלית, בהן יצא לי להתנסות בתפקידים גדולים – אם כי לא בסדר גודל כזה. אני לוקחת את האתגר הנהדר בשתי ידיי, ויודעת שיהיה לא קל, אך מרגש ומרתק.

ג'ולייטה בהפקת "הקפולטים והמונטקים". צילום: יוסי צבקר

ג'ולייטה בהפקת "הקפולטים והמונטקים". צילום: יוסי צבקר

העובדה שזה נעשה במסגרת הסדנה – הפקה קאמרית אינטימית בליווי פסנתר – יש בה משהו "מקל" במידה מסויימת ומחבק, כהתנסות ראשונה לתפקיד כזה. עם זאת, יש להקפיד על הפרטים הקטנים ועל בניית דמות מדוייקת ככל האפשר, כי בהחלט יש אצלנו דגש בחשיפה גדולה של הדמויות והיחסים ביניהן.

כיצד התרשמת עד כה משותפייך להפקה?

הבמאי סטיבן גולדשטיין מאפשר דיון פתוח וחופשי, תוך כנות ונאמנות לעצמך ולדמות. הוא מאמין בהבאת דברים מחייך האישיים אל הדמות ואל הסיפור.

את ז'רמון מגלם תומאס דולי הנהדר, מצרפת; ואת אלפרדו – אנדרס מורנו ממקסיקו, טנור בעל קול לירי יפהפה, עשיר וחם. העבודה עם שניהם זורמת בקלילות ובנעימים.

המנצח הוא תומאס קאדנבאך, שניהל את הפקת "ריגולטו" בסדנה הקודמת והעבודה איתו היא חוויה יוצאת דופן: השנה הוא מונה למנהל המוזיקלי של האופרה-סטודיו בדרזדן, והוא מוזיקאי מחונן, בעל ידע רחב במוזיקה, מאפשר חופש הבעה וגמישות בטמפי, ומקפיד בעבודתו על נאמנות והתמצאות בכל סגנון.

את העבודה עם יתר הזמרים טרם התחלתי, אך הרבה מהם אני מכירה והם חברים יקרים וזמרים צעירים ומוכשרים, והעבודה עימם (במסגרות אחרות) הייתה נפלאה.

מבלי לחשוף את כל הקלפים, מה את יכולה לספר על הקונספט של ההפקה?

על קצה המזלג, ההפקה האינטימית שלנו מתרחשת בחלל שמזוהה עם שלב מתקדם בעלילה – וכך כל הסצנות בעצם מוצגות בדיעבד ומשקפות את זכרונותיה של ויולטה, והמערכה השלישית סוגרת לנו מעגל עם תחילת האופרה.

דומה קצת לבימוי שלך שאיתו פתחנו, אז גם אנחנו נסגור את המעגל – אבל לא לפני שתספרי על תכניותייך לעונה הבאה. 

יהיו בעיקר נסיעות לאודיציות ולתחרויות, וקונצרטים ברחבי הארץ, חלקם במסגרת האופרה הישראלית: בספטמבר אשיר שוב עם "מיתר – אופרה סטודיו" בהפקת "האימפרסריו" שהצגנו העונה, וכן נחזור על "סצנות" – פרוייקט מוצלח ומהנה ביותר. בכך אחתום את תקופתי בסטודיו.

גם מוזיקה ליטורגית על הפרק ועל כך אני שמחה מאוד – אשיר בדצמבר את "אקזולטטה יובילטה" ואת הרקויאם של מוצרט עם תז' נתניה (הקאמרית הקיבוצית) בניצוח עמוס טלמון. באפריל אשיר שוב את ויולטה, הפעם בהפקה קונצרטית עם תזמורת רשות השידור י-ם, גם זה בניצוח טלמון. מקווה לעוד תכניות מרתקות ומצפה למה שצופן העתיד.

"לה טראוויאטה" מאת ורדי בהפקת הסדנה הבינלאומית לאופרה | מנצח: תומס קדנבאך | במאי: סטיבן גולדשטיין | פסנתר: נעמי שמידט | זמרים: טלי קצף (ויולטה), אנדרס מורנו (אלפרדו), תומס דולי (ז'רמון), שי טרי (פלורה), מרים גדז'ייבה / יובל אורן (אנינה), רועי סרוק (הברון דופול), גלעד רוזנברג (גסטון / ג'וזפה), דייויד רגנרסן (ד"ר גרנוויל / שליח) | 23 ו-25 ביולי בקונס' הישראלי בת"א (שטריקר) | כרטיסים: http://www.eventim.co.il/sadna

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: