music4awhile

ראשי » Uncategorized » להשתגע בפורטוגזית

להשתגע בפורטוגזית

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

דורט פלורנטין מתרגשת לקראת פגישת מחזור עם חברים מהאקדמיה בפסטיבל פליציה בלומנטל הקרב / עמיר קדרון

דורט פלורנטין ומיגל ז'לטו

דורט פלורנטין ומיגל ז'לוטו

דורט פלורנטין, חליליות. ילידת סלוניקי. למדה באונ' ת"א, בקונס' המלכותי בהאג ובאוטרכט. הופיעה עם טון קופמן, יוס ואן אימרסל ואלפרדו ברננדיני. מלמדת במכללת לוינסקי, בקונס' קרית אונו ובביה"ס קרית שרת בחולון. זוכה מלגות קרן אמריקה-ישראל 2000-2005.

כיצד נוצר הקשר שלך עם האנסמבל?

מנהל ההרכב ונגן הצ'מבלו מיגל ז׳לוטו (Jalôto) ואנוכי נפגשנו בהאג בזמן לימודינו לתואר ראשון ושני בין 2001 ל-2007. ניגנו ביחד בהרכבים שונים בתוך בית הספר ובעיקר בקונצרטים מחוץ למסגרת הלימודית.

לאחר מכן כל אחד חזר למדינתו. במסגרת הפעילויות שלו, מיגל הקים את אנסמבל לודוביצ׳ה שחגג בשנה שעברה 10 שנים של פעילות.

השנה החלטנו לשתף פעולה אחרי הרבה שנים, והרעיון שלי היה להביא הרכב מפורטוגל שמתמחה בנגינת מוזיקה פורטוגזית מהמאה ה-18 ומוציא לאור יצירות שלא נוגנו עד כה.

אז בעצם החיבור בין האנסמבל לפסטיבל פליציה נעשה ביוזמתך?

כן, לגמרי. במשך השנים אני באה עם רעיונות למנהלי הפסטיבל, והפעם מאוד התאימה להם ההצעה שלי – החיבור עם נגנים פורטוגזים ומוזיקה פורטוגזית (למרות שיש בתוכנית גם הרבה מוזיקה איטלקית).

בד״כ מוזיקה עם סממנים לאומיים מתקשרת למאה ה-19 בעוד בבארוק היתה מעין לינגואה פרנקה. אז מה בעצם המשמעות של ׳בארוק פורטוגזי׳?

בעיקרון התכוונתי למוזיקה מאת מלחינים פורטוגזים שלא יצאה לאור עד כה. לא דיברתי על מוזיקה ״עממית״ פורטוגזית – למרות שה״פאדו״ למשל, ז׳אנר שהופיע בפעם הראשונה בתחילת המאה ה-19 ונחשב למוזיקה עממית, מקורו אולי בתקופה הרבה יותר מוקדמת.

אנחנו נבצע מוזיקה של מלחינים פורטוגזים שעבדו בבית-מלוכה לצד מלחינים איטלקיים שהיו קשורים לפורטוגל באיזושהי דרך.

מה בתכנית?

התכנית שהאנסמבל יבצע בפסטיבל – בין פוליה לגעגועים – משלבת מוזיקה מאת מלחינים איטלקים ופורטוגזים ובעצם מייצגת את הקשר בין איטליה לפורטוגללמשל, נבצע את ה״פוליה״ של ויוואלדי, ובעצם פוליה היא ריקוד פורטוגזי עממי במקוראלסנדרו סקרלטי כתב יצירות ששלח אותם לפורטוגל, ואולם בנו, דומניקו סקרלטי, היה קפלמייסטר בליסבון והתגורר שם במשך 10 שנים. ננגן קנטטה שלו שאולי נכתבה בליסבון.

נשמע גם בקונצרט מוזיקה של Perez, מלחין מנפולי שהתגורר בליסבון והיה תלמיד של מנצ׳יני – משלו נשמע קונצ׳רטו לחליליתשני כינורות ובאסו קונטינואובנוסף, יצירות של מלחינים פורטוגזים כגון Nugeira ו-Almeida שכנראה למדו ברומא, וגם יצירה מאת המלחין Astorga מנפולי שמוצאו ממשפחה ספרדית וגם הוא גר בליסבון.

בהמשך לקו המחשבה שהתחלתי קודם, ניתן להתייחס לקשר בין איטליה לפורטוגל במונחים של ״קולוניאליזם מוזיקלי״?

בהחלט אפשר. וזה לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שזה קרה במוזיקה. בתקופה הזאת זה קרה כל הזמן, כי המלחינים הסתובבו ממקום למקום לפי הצורך ולפי איפה שמצאו עבודה. אז יש השפעות בסיגנון, בשפה וכמובן במוזיקה עצמה.

השמות המוכרים שציינת שייכים לבארוק המאוחר – התכנית מתמקדת ספציפית בחתך הזמן הזה?

כן, התכנית בעיקר מן הבארוק המאוחר, תחילת המאה ה-18.

כיוון שזו הזדמנות נדירה, האם תהיינה הופעות בארץ מלבד זו שבמסגרת הפסטיבל?

הצלחנו לארגן עוד הופעה באוניברסיטת המורמונים בירושלים ב-10.4 בשעה 20:00, וגם נעביר סדנה במרכז פליציה בלומנטל, באותו יום בשעה 11:00.

במסגרת הסדנה ננגן חלק מהיצירות, אבל בעיקר נסביר את הקשר ביניהם (איטליה-פורטוגל) ונציג גם את הכלים עליהם אנחנו מנגנים.

מתכונת הביקור של לודוביצ׳ה דומה לזו של תאטרו א-לה מודה – הרכב בארוק קאמרי שפועל עצמאית ונקודתית בנפרד מהסצינה. מבחינה זו, את חושבת שהחיבור עם הפסטיבל יתרום לחשיפה ולהבאת קהל?

תרשה לי טיפה להרחיב: קודם כל תיאטרו א-לה מודה (או אנסמבל דיוינה אינסאניה, כפי שהוא נקרא כיום) לא פועל מחוץ לסצינה של מוזיקה עתיקה בארץ, לדעתי.

ההרכב התחיל את פעילותו לפני כחמש שנים ופעל לפני זה בחו״ל – כי גם אני גרתי בחו״ל. כל שנה יש לנו מסורת להופיע ב-5-6 מקומות בסוף דצמבר / תחילת ינואר, כאשר מייסדי ההרכב הנוספים – בני אגסי וליליה סלבני – נמצאים בחופש מפעילויותיהם בחו״ל ומגיעים לארץ כדי לעשות מוזיקה גם פה וגם לבקר. מדי שנה אנו מזמינים אורחים לא ישראליים להשתתף בתוכניות המגוונות שלנו.

אני סבורה שפעילותו של ההרכב היא חלק מהסצינה בארץ, אפילו אם היא קורית פעם בשנה. אני מופיעה עם הרכבים שונים שאותם אני יוזמת לפחות ב 6 פרויקטים שונים בשנה, והפרויקט הזה הוא המרכזי.

נכון שכשמנגנים במסגרת פסטיבל, הפירסום הוא יותר רחב כי מדובר על עמותה/אירגון עם אפשרות לפירסום ברמות אחרות מאשר אומן/הרכב שפועל עצמאית.

בכל מקרה, כפי שגם ציינתי קודם, מנהלת הפסטיבל, אביגיל ארנהיים ואנוכי, ישבנו כמה פעמים יחד כדי למצוא את ההרכב שהכי מתאים לפסטיבל ובסוף הוחלט שאנסמבל לודוביצ׳ה הכי מתאים מבחינת הרפרטואר וגם כי הוא אנסמבל פורטוגזי.

מה תכניותייך הבאות?

עוד לפני הקונצרטים עם אנסמבל לודוביצ׳ה יש לי קונצרט עם אנסמבל מצו בתוכנית שכולה אנגלית באוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

במסגרת סל תרבות ארצי, אני עושה תוכנית עם נגן הגיטרה גדעון ברטלר. אנחנו מופיעים בפני כיתות א-ו ומנגנים מוזיקה מכל התקופות, רוקדים, משתפים את הילדים, מתחפשים ועושים כיף! זה לאורך כל השנה הנוכחית וגם בשנה הבאה.

בעונה הבאה, במסגרת הפעילויות של דיווינה אינסניה, אנחנו מארחים את נגן כינור הבארוק המהולל שונסקה סטו (Shunske Sato) שמוביל את תזמורת הבארוק Bachvereniging.

עוד בתוכניות: מוזיקה עממית מימי הביניים וגם מיוון עם יעלה אביטל ושני נגנים אורחים יוונים שמתמחים במוזיקה מימי הביניים.

״בין פוליה לגעגועים״ – אנסמבל לודוביצ׳ה (פורטוגל) בפסטיבל פליציה בלומנטל. אמנים: פרננדו מיגל ז'לוטו, צ'מבלו וניהול מוזיקלי; אדוארדה מלו, סופרן; ליליה סלבני, ריאס גאלארדו, כינורות; דיאנה וינגאר, צ'לו; יוסף מריה מרטי, גיטרה; דורט פלורנטין, חליליות. 8 באפריל, מוזיאון ת״א.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: