music4awhile

ראשי » Uncategorized » במגמת צמיחה

במגמת צמיחה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הגר שרביט ויסמין לוי-אלנטק נרגשות לחלוק במה לראשונה / עמיר קדרון

55a1fe9c-f3f2-43a7-b9bd-dc2d2f0b263a

הגר שרביט, מצו. למדה בבוכמן-מהטה ובאופרה-סטודיו דיסלדורף. חברה באופרת אולדנבורג. בין תפקידיה: כרובינו, ולנסיין, אמסטרה. שרה בז׳נווה, בודפשט ועוד. בין היתר השתלמה אצל תומס המפסון וברברה בוני, בסדנת האופרה ת״א, בתכנית דומינגו בוולנסיה ובפסטיבלי זלצבורג, אקס אן פרובנס ורביניה. זכתה בתחרויות דאס ליד וברהמס.

יסמין לוי-אלנטק, סופרן. למדה באקדמיה י-ם, בקונס׳ ברוקלין ובסטודיו של האופרה הישראלית. בין תפקידיה: אריאדנה, אמליה ופיורדיליג׳י. הופיעה בדויטשה אופר ברלין ועם התזמורות המובילות בארץ. השתלמה בסדנת האופרה ת״א. זכתה בפרסים בתחרויות המט, פוצ׳יני-אלבנזה וליסנר, ובמלגות קרנות אמריקה-ישראל, רונן, בוכמן-היימן ועוד.

אני רוצה לפתוח בשאלה שגם הפניתי לעידו לפני התכנית הקודמת, ואולי לכן כזמרות יש זווית שונה: שתיכן הופעתן בשירה-שיר בתכניות בנושאים עם מטען רגשי ו/או דרמטי (שדים ורוחות; הורים וילדים), ואילו הפעם הנושא הוא צמחים ועל פניו זה נשמע מאד נייטרלי. זה באמת כך?

הגר: אני לא מומחית בשירה, אבל מנסיוני, בשירה הרומנטית טבע הוא החיים ומטאפורה לחיים. צמחים בדרך כלל מופיעים כמעט בכל שיר אהבה רומנטי, בעיקר בגרמניים, אבל בעצם גם בשירים מכל ארץ אחרת ובהרבה תקופות אחרות. צמחים בשירה לפני מאה-מאתיים שנה היו גם דרך יפה ואלגנטית לדבר על נושאים כמו כמו נעורים, יופי, מוות, אהבה וסקס.

יסמין: בהחלט מסכימה עם הגר. כל המוזיקה הרומנטית הגרמנית, לפי מה שאני יודעת, מבוססת על היחס שלנו עם הטבע הגדול ובהרבה מהמקרים – גם המאיים. לכן יש ויש לנו שירים דרמטיים בנושא.

כמובן שנבצע גם שירים יותר קלילים, אם כי זה אף פעם לא ״רק״ שיר שמח על צמחים למיניהם. זה כמעט תמיד יהיה עם מין זיכרון עצוב למשהו מהעבר, מישהו שכבר לא נמצא איתנו ועוד המון מטען רגשי.

אתן יכולות לתת דוגמאות לכך מתוך התכנית?

יסמין: אני יודעת לגבי מה שאני אשיר – לדוגמא שיר של סמואל בארבר בשם Now have I fed and eaten up the rose. הדובר בעצם ניזון וחי מוורד שהוא לא ראה מעולם. הוא רק מודה לאלוהים שהוא החזיק אותו בחיים.

גם באחד מארבעה שירים של רחמנינוב שאשיר יש התייחסויות למצב שלנו מול הטבע. בשיר ״רצ׳נאיה לילייה״ (The Water Lily) הוא ממש מפיח חיים בדמותם של חבצלת המים ושל הירח, וישנו למעשה דואט קטן על המרחק ועל היחסים ביניהם. אני לגמרי רואה שם הקבלה ליחסים של אישה וגבר – חולשה וחוזק, מרות וכו׳.

הגר: הדגש באמנות הרומנטית הוא האדם מול הטבע, והפליאה מן הטבע. צמחים, בגלל שהם חיים, אפשר בקלות להשוות אלינו. והם אכן מאוד נוגעים ללב ויפים, בעיני.

אני אבצע שיר של היינריך היינה, שנקרא פרח הלוטוס, והוא אולי אחד מהשירים הסקסיים ביותר שאני מכירה. שומאן הלחין אותו באופן כמעט בוטה (במובן הטוב ביותר של המילה). הירח הוא מאהבה של הלוטוס (פרח בגרמנית הוא בלשון נקבה) והיא משתוקקת ללילה בו תראה אותו. ואז כשהוא מופיע היא מדיפה ניחוח ובוכה ורועדת, מאהבה ומכאב האהבה.

אאל״ט, זה השת״פ הראשון שלכן. מה זה דורש בהתחשב בעובדה שזה פרויקט קצר עם זמן מועט לחזרות?

יסמין: זו באמת הפעם הראשונה שאני הולכת לשיר יחד עם הגר ואני מאוד מתרגשת ושמחה על כך! אני חושבת שזה דורש לבוא לגמרי מוכנות עם התפקידים שלנו לחזרות, כדי שבזמן שיש לנו נוכל באמת לעבוד על אינטרפרטציה והגשה, ובעיקר על תיאום רעיונות.

אני לגמרי סומכת על הגר בתור זמרת מקצועית, ומההיכרות האישית שלי איתה, בטוחה שיהיה לנו חיבור נהדר על הבמה. מהניסיון שלי עם עידו אריאל (שאגב היה הקואוץ׳ שלי כשלמדתי באקדמיה בירושלים לפני מיליון שנה) זה בטוח יהיה ערב מהנה.

הגר: מסכימה! אני רוצה להוסיף שאני נפלתי מיסמין מהרגע שראיתי אותה שרה את פיורדיליג׳י בסדנת האופרה (2009). יצאתי משם מלאת מוטיבציה והשראה. אח״כ שמעתי אותה שרה אלטרה (אידומנאו) ואת הרוזנת (נישואי פיגרו). כל כך מרשימה אותי הצורה בה היא שרה מוצרט, זה כל כך אותנטי ומקורי, ועם זאת גם בסטייל ועם המון לב. מרענן לשמוע מוצרט ככה.

אז יסמין ריגשה אותי עד דמעות בכל פעם, והיא אמנית מדהימה בעיני. אני מאוד שמחה שנעמוד ביחד על הבמה. בטח ובטח עם עידו שהוא נפלא, יהיה כיף!

יסמין: אנחנו צריכות לשיר מוצרט ביחד!

ויטליה וססטו!

יסמין: אמן!

הגר: כן! יום יבוא.

אתן כבר יוצרות פה הר של ציפיות לקראת המפגש… האם אתן יכולות להדגים על פי התכנית (ובכלל) מה הפונקציה של דואט בז׳אנר הליד לעומת האופרה?

יסמין: אני חושבת שבניגוד לאופרה, בז'אנר הליד לא תמיד יש פונקציה של דמות נוספת בדואט. זה יכול להתבטא פשוט בהרמוניה שמעשירה את היצירה.

אבל אצלנו בתכנית יש גם דואטים של דו שיח בין דמויות וגם דואטים שבהם אנחנו שרות יחד את כל הטקסט, או שהקו המוזיקלי מתחלף ועובר בין שתינו.

הגר: אני מסכימה, זה נכון שבאופרה כמעט תמיד אתה שר דמות, ואם שרים דואט אז יש דינמיקה בין שתי דמויות מבחינה דרמטית. בליד זה לא תמיד ככה (גם על זה אפשר להתווכח כי יש דרמה במוזיקה). לפעמים זה פשוט שיר ששרים אותו שני אנשים, כמו במקהלה. אבל אין חוק או משהו, זה יכול להיות גם כך וגם כך.

מה המשמעות הפרקטית של האבחנה בין הז׳אנרים עבור קולותיכן הדרמטיים (אם לא בפאך אז בזיקה הבימתית) בבואכן להתמודד עם שיר טעון כמו שר היער, למשל?

הגר: מבחינתי אין שינוי טכניקה בשום ז׳אנר. יש הבדלים סגנוניים, אם שרים שוברט או שטראוס. יש הבדל גדול, לדעתי, בין הגשה קונצרטנטית לבין הגשה אופראית-תיאטרלית. כלומר, אמן טוב יודע ״לקרוא את החדר״. אם מדובר באולם מאוד גדול ובהפקה אופראית, בה יש תלבושות ואביזרים ופרטנרים, אז כדאי ורצוי, לטעמי, להיות מאוד גופני ופעיל. אם מדובר בקונצרט, אני אישית מעדיפה לעבוד יותר עם העיניים, הנשימה והפנים – גם אם מדובר בשיר דרמטי כמו שר היער.

אבל בסופו של דבר, יש דברים שקורים על הבמה שאותם קשה לצפות מראש, והכי טוב זה להיות אמיתי וכן עם הקהל: כל עוד אין זיוף, הכל עובד. אני חושבת שכל עוד אתה מספר את הסיפור, המוזיקלי, הרגשי, בצורה הכי ישירה שיש, על כל במה שלא תהיה, זה יעבוד וזה לא ייראה מניפולטיבי או מתוכנן מראש. גם אם זה יהיה דרמטי מאוד ברסיטל קטן בפליציה בלומנטל או קטן ואינטרוורטי על במת לה סקאלה. זה גם עניין של טעם.

יסמין: אני חייבת לומר שאני לא מתייחסת לעצמי בתור סופרן דרמטי. עדיין לא, בכל אופן. התפקידים האופראיים שלי בהחלט נעשים יותר ויותר דרמטיים עם השנים, ואני מאוד נהנית מזה, אבל אני צריכה תמיד לשמור על בריאות וגמישות הקול שלי. לכן אני כן משלבת תפקידי מוצרט וכמובן קונצרטים כמו אלה, של חומרים יותר ״קלילים״.

בכל זאת, הגישה שלי לשירה של כל דבר היא באמת אותה גישה. אני משתמשת בכלי שלי, ומכוונת להשתמש בכולו כל הזמן. זה לא אומר דווקא לשיר בעוצמה המירבית שלי כל הזמן, אבל לא ״לרדת מהקול״, אם להשתמש בשפה מעט טכנית.

לכן בחירת החומרים היא מאוד חשובה. אם ישנו שיר שמסורת הביצוע שלו היא צבע מסויים וכמעט שקיפות קולית, זה יהיה פחות מוצלח עם הקול שלי. אני כבר נמצאת במקום שבו אני מכירה את הקול שלי מספיק טוב כדי לדעת מה לשיר, והכי חשוב – מה לא לשיר, גם כדי לא לגרום נזק קולי וגם כדי לשמור על אמינות מוזיקלית.

הגר: מחזקת את יסמין בכך שצריך לדעת מה לא לשיר – אבל גם יש משהו שמרני במסורת הליד, במיוחד במקומות מסויימים: שיר הוא שיר, והוא נועד לכל אחד שירצה לשיר אותו. בגלל שלוצ׳יה פופ עשתה הקלטה מאוד מוצלחת לשיר של שוברט, לא אומר שיונאס קאופמן לא יוכל לשיר אותו בדרכו שלו אחר כך.

אני לגמרי מסכימה שתמיד צריך לשיר בקול שלך ולא לרדת מהקול, אבל אני חושבת גם שיש מעט שירים שדורשים ירידה מהקול. שירים דורשים עדינות מוזיקלית ורגישות מוזיקלית מאוד גבוהה, מודעות לסטייל וטכניקה טובה. מלבד הדברים האלה, הם פתוחים לנו לבצע אותם כפי שנרצה. ברוב המקרים אנחנו חופשיים לטרנספז אותם לאיזה סולם שנרצה כדי לאפשר את הנוחות המירבית.

אני לא רוצה לשמוע העתק של אותו ביצוע כל הזמן, אלא פרשנות אישית של כל זמר. זה אומר גם שהשיר מקבל צבע אחר ברגע שעובר לידיו של זמר אחר. זה חלק גדול ממה שיפה ומעניין בליד בעיני.

הבסיס של שתיכן באירופה כבר כמה שנים, ומעניין אותי להשוות את פני הדברים למה שקורה בארץ בתחום הליד מבחינת אווירה והקשר עם הקהל. 

יסמין: אני מרגישה שבחו״ל זה דבר מאוד משתנה. זה תלוי בקונצרט עצמו, במקום, בקהל. ממש כמו בארץ, רק עם יותר מקומות להופיע בהם. אני זוכרת קונצרט ממש כיפי שהיה לי עם תזמורת ביה״ס אייזלר בברלין, שבו ביצענו את וזנדונק לידר של ואגנר. הייתה ממש אווירה צעירה וכיפית, לא מעונבת בכלל. אני לא חושבת שזה רק היה בגלל שהתזמורת היתה צעירה. זה הרגיש מין משימה אישית של כולנו לבצע את השירים האלה, שתוזמרו ע״י המנצח שם. בכל מקום אפשר למצוא מוזיקאים עם חדוות ביצוע, שזה בעצם הכי חשוב.

הגר: אני גם חושבת שזה מאוד תלוי במקום, באולם, באנשים, בקולגות. יש מקומות בהם אנשים באים בעיקר כדי לראות ולהראות, ויש מקומות בהם הקהל בא לגמרי כדי לשמוע מוזיקה ואפשר להרגיש בכך.

אני מאוד אוהבת את התיאטרון בו אני נמצאת עכשיו באולדנבורג, בעיקר בגלל האווירה. האולם כמעט תמיד מלא עד מפוצץ, יש הרגשה של קהילה ומסורת של מוזיקה, אנשים באמת אוהבים לבוא לתיאטרון.

אם כבר הזכרנו את עניין חו״ל – אני יוצא מנקודת הנחה שיש לכן עניין להפגין בארץ יותר נוכחות. האם להערכתכן זה עשוי להשתנות בעקבות, למשל, חילופי ההנהלה הקרבים באופרה?

יסמין: לי אישית מאוד חשוב להופיע פה וכמה שיותר. זה המקום ממנו אני באה, המשפחה שלי ברובה פה, ויש חיבור מאוד נעים עם הקהל פה שמכיר אותי כבר וראה אותי גדלה – בעיקר בסדנת האופרה כפי שהיתה פעם. ספציפית אני חושבת ומקווה ששיתוף הפעולה עם עידו ימשיך גם לעונות הבאות, וכמובן שאני אשמח גם לשיר שוב על במת האופרה הישראלית.

הגר: גם לי נורא חשוב הקשר עם הארץ ולהופיע בה. הייתי רוצה להופיע בארץ הרבה יותר, ואני חושבת שיש מוזיקאים מצויינים בארץ. אני מאוד מאוד אשמח ליותר שיתוף פעולה עם הגופים בארץ.

"שירי צמחים" – תכנית מסדרת שירה-שיר בעריכת עידו אריאל ובניהולו. משירי שומאן, רחמנינוב, ברבר, וילנסקי, זעירא ועוד. יסמין לוי-אלנטק, סופרן; הגר שרביט, מצו. 3-5.3.16, בכרמיאל, כפ"ס ות"א.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: