music4awhile

ראשי » Uncategorized » השידוך של ברהמס

השידוך של ברהמס

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

זוג על הבמה ובחיים: שיחה עם דואו קרני-קייסרמן / עמיר קדרון

12651059_178654092502813_5094718113264949801_n

אנה קייסרמן, פסנתרנית. למדה באקדמיות של ת"א, הנובר ובוסטון. זכתה בתחרויות טריאסטה ושפירא ובמלגות קרן אמריקה-ישראל. ניגנה עם הקאמרית הישראלית, תז' י-ם ועוד.

גלעד קרני, ויולן ראשון בתזמורת טונהאלה, ציריך. הופיע כסולן ובהרכבים קאמריים ברחבי העולם. ממייסדי רביעיית הוברמן. הופיע עם רביעיית גוארנרי והרביעיה הירושלמית. זכה בתחרויות ליונל טרטיס, ARD ורשה"ש.

באילו נסיבות החלטתם להקים את הדואו?

אנה: הזוגיות המוזיקלית שלנו התחילה למעשה במפגש לביצוע הרביעיה אופ. 25 של ברהמס. במהלך העבודה הרגשתי שההתייחסות שלנו למוזיקה ברמת ההבעה וההבנה מאוד קרובה.

כיוון שאנחנו בני זוג גם בחיים, ומכירים אחד את השניה ברבדים נוספים, היצירה המוזיקלית המשותפת מאוד טבעית עבורנו, ויתרה מכך – החיבור האישי בינינו מאדיר את ההנאה ואת רמת הביצוע.

זה היה יותר מברור שעלינו להיות זוג גם על הבמה. זכיתי גם באהבה וגם בנגינה עם ויולן ומוזיקאי מדהים. רווח כפול (:

גלעד: קשה להוסיף על כל מילותיה המדויקות של אנה, אבל אכן, כמה חדשים לפני שהוזמנתי לנגן את הרביעיה של בראהמס איתה באוקטובר האחרון, התפתח קשר רומנטי וחברות אין סוף בהרבה שעות פייסטיים ו-ווטסאפ בין ציריך לתל אביב, כך שכשהגענו ביחד לבמה כבר היה לי ברור איזו התאמה מיוחדת נוצרה!

הרצון להופיע ולחלוק עם קהלים את ההוויה המוזיקלית שלנו ביחד, היא הרגשה הכי מיוחדת שיכולה להיות. החזרות, הנסיעות והשותפות על הבמה ובחיים הן הכי טבעיות שיכולות להיות, ואחרי מה שעברנו בחיינו הפרטיים בעבור הרחוק והקרוב, אין יותר מהשילוב של אהבה ומוזיקה שיוצר אצלנו חיבור מושלם.

המקצוע מחייב את שניכם לאורח חיים תזזיתי שכולל הרבה נסיעות וזמן בנפרד – איך מנהלים בתוך כך חזרות, וספציפית הכנות לקראת המופע הקרב?

גלעד: הקשר בינינו אינטנסיבי כשאנו ביחד בארץ או בציריך, ביחד עם הפרטיטורות, חזרות מהנות ובישולים בכיף. כשנפרדים כל אחד לעיסוקיו המוזיקליים בהדרכה, בתזמורת או נסיעות סולו, אנו נפגשים יומית בפייסטיים, מפלאי הטכנולוגיה, גם אישית "איך עבר היום" וגם דיסקוסים על פרזות אלו ואחרות – באייפון או באייפאד. היית יכול לתאר לך קשר כזה שנים אחורה, עם מכתב ובול?

אנה: כיוון שמדובר על רפרטואר ששנינו כבר ניגנו, כל מה שנותר הוא לגבש עמדה משותפת ולהרגיש את המוסיקה ביחד. הקשר הזוגי שלנו משפיע רבות על האופן בו אנחנו מנגנים כבר מהפעם הראשונה. כמו בחיים, גם בנגינה יש בינינו הבנה גדולה מאוד המתבטאת ברגישות ובכבוד לעשיה האישית של כל אחד מאיתנו.

ואיך באמת מגיעים לעמק השווה כשלכל אחד מכם יש ניסיון מובנה ועמדה ברורה? אתם יכולים להדגים את התהליך לגבי אחת היצירות שנשמע בהשקה? 

אנה: יש בינינו שיתוף פעולה מלא והרבה פתיחות לדעות אחד של השניה. כשאחד מאיתנו מביע רעיון או מחשבה אנחנו תמיד מנסים ובוחנים אותו יחד, כך שבסופו של דבר כל אחד ירגיש נוח עם האמירה ושזאת תהפוך לחלק אינטגרלי ממנו.

אצלי באופן אישי הדברים לעיתים דורשים זמן עיבוד והטמעה. גלעד מכיר ומכבד את זה, כך שמפעם לפעם אנחנו מניחים לרעיונות להתבשל עד החזרה הבאה. בסופו של התהליך, כששנינו על הבמה, אנחנו נסחפים עם המוזיקה ומייצרים את האמנות ביחד.

413f7205-785f-4f9a-9c8f-fdc7b9673387

מה היו השיקולים והלבטים בהרכבת התכנית של קונצרט ההשקה?

גלעד: בחרנו תכנית יפה, אתגרית ומאוזנת. קצת בארוק; רומנטיקה – שומאן ובראהמס; וישראלי – ״תפילה״ של פיגובאט שנקדיש לאיש שהיה חלק בלתי נפרד מחיי ושהשפיע על הקריירה שלי מאוד, בני גל-עד, שהלך לעולמו בינואר. על הסונטה של בראהמס שנבצע, אמרתי לאנה שאני מרגיש בשל.

בנוסף, לפני הרבה שנים ניגנתי ככנר 3 קטעים מתוך הבלט רומיאו ויוליה של פרוקופייב עם אחותי. לפני בערך 7 שנים, מעבד שהכרתי בשוויץ עיבד את 6 הפרקים לוויולה ולתזמורת. בבכורה העולמית הופעתי עם התזמורת הסימפונית של ברלין בפילהרמוני, וכן הופעות עם תזמורות באמריקה לעיבוד זה, ממנו בחרנו לרסיטל ארבעה פרקים.

המוזיקה מיוחדת ויפה: ההרמוניות עם הטוויסט, הסיפור שמאחורי, אותו אני רואה לנגד עיני בזמן הנגינה, מוזיקה לגמרי תוכניתית. מה יותר מתאים לאנה ולי מאשר סיפור האהבה של רומיאו ויוליה לקונצרט הבכורה של הדואו?

אתם פותחים במחולות מאת מארה, ואני מניח שנכתבו כסוויטה תזמורתית או לגמבה עם קונטינואו. מה המשמעות מבחינת אופי נגינתכם, פרשנות וכיו״ב?

גלעד: זה כנראה נכתב לגמבה או ללאוטה. אני משתמש בקשת בארוק, מפחית בוויברטו ומנסה להשמע כמו בארוקיסט אוטנטי בפרשנות שלי.

אנה: זו יצירה מיוחדת מבחינה סגנונית. הלך רוח צרפתי מעודן, אלגנטי וקסום הדורש התאמה מלאה בין מצלול הוויולה והפסנתר. ראשית, אני מתאימה את איכות צליל הפסנתר לדרך ההפקה של גלעד – הדרך בה הוא שומע את הסגנון הבארוקי. אולי ביצירה המסויימת הזאת אף יותר, כיוון שהמקור לא מיועד לפסנתר.

ברמת ההגשה שלי, אני חסידה של הפסנתר המודרני, אבל כמובן מתאימה את איכות המגע על הפסנתר לסגנון עצמו. צליל עדין, הבלטה של הקול העליון שזור יחד עם הבס, דגש על קולות פנימיים, רגיסטראציה בין הידיים, התייחסות לפיסוק בארוקי כגון קשתות קטנות והפרדות של הצלילים, סטקטו קל ודינמיקה מגוונת אבל מאוזנת.

מעבר למחווה הפרטית שבנגינת ׳תפילה׳ של פיגובאט, האם יש בבחירתה לתכנית ההשקה איזו הצהרת כוונות לגבי עניינכם בביצוע מוזיקה ישראלית? האם זה חלק אינטגרלי מהזהות המוזיקלית של הדואו?

אנה: כישראלים אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בשמירת הצביון של היצירה בארץ. ישנם מלחינים ישראליים מאוד מוכשרים ובהחלט יש במה להתפאר, ולהופיע בארץ ובעיקר בחו"ל עם רפרטואר ישראלי מבליט את הקשר שלנו לישראל, מבטא את הייחודיות שלנו ומביא לקהל המאזינים משהו מיוחד ושונה.

האם לשם ׳שמירת הצביון׳ שציינתם אתם שוקלים בהמשך אף להזמין יצירות שתיכתבנה במיוחד עבורכם?

גלעד: כשאני מופיע בארץ, חשוב לי לשלב יצירה ישראלית בתכנית, לא תמיד בהרכבים גדולים יותר, אבל ברסיטל – כמובן. בין הפייבוריטס שלי, "יזכור" מאת פרטוש ו-"3 שירים ללא מלים" מאת בן חיים. לא חשבנו בנתיים על הזמנת יצירות חדשות.

אנה: עדיין לא חשבנו על האופציה הזאת, אבל זה יכול להיות רעיון נהדר לעתיד. חשבנו על רעיון להקליט דיסק שכולו על טהרת המוזיקה הישראלית, אבל זה משהו שדורש עוד זמן חשיבה ותכנון.

מופע ההשקה סובב כולו את הזוגיות המוזיקלית – האם בהמשך הדרך תארחו אמנים ליצירות בהרכבים גדולים יותר, ולחילופין, האם תשלבו בתכניותיכם גם יצירות סולו?

גלעד: אני מרגיש הכי טוב עם אנה על הבמה כדואו… ההיכרות המוזיקלית שלנו היתה כמו שציינו דרך רביעיית פסנתר. דרך החזרות והקונצרטים כבר הרגשנו את ההבנה המיוחדת שדחפה אותנו לקונצרטים ביחד.

יחד עם זאת, הופעתי עם אנה ופליקס גנר (קלרניתן ראשי של הטונהלה) בתכנית שלישיות באולם הקאמרי בציריך, תכנית עליה נחזור בביקור ראשון של פליקס בארץ בסיור בסוף ינואר 2017.

אנה: כל האופציות פתוחות. ניתן לבנות תכניות מאוד מעניינות המשלבות נגנים נוספים וז'אנרים שונים. הנגינה המשותפת עם גלעד נותנת לי הרבה השראה ליצירה ולחשיבה – ולא רק בגלל שהוא בן זוגי ואהובי.

אמנם יש לכם יתרון בדמות ניסיון ואני מניח שגם מוניטין וקשרים, ועדיין אחד האתגרים עבור כל הרכב חדש הוא לפרוץ ולהכות שורש בזירת המוזיקה, ולהתברג, למשל, לסדרות הקאמריות המובילות (שטריקר וכד׳). איך עושים זאת?   

גלעד: בוא נגיד שאנחנו כבר לא ילדים ואולי ״קצת״ מוכרים בביזנס, הן כסולנים, מורים, ונגנים קאמריים. עזבתי את הארץ ב-1991, אבל תמיד היה לי חשוב לשמור על קשר מקצועי עם הארץ ועם מוריה שנתנו לי כל כך הרבה. מאז, כמעט פעם בשנה הגעתי להופעות בארץ על רוב במותיה.

אנה, בפסנתרנות המופלאה שלה, מרגישה את הדקויות שלי כאמן וגורמת לי בחצי שנה האחרונה להגיע לארץ לעתים יותר תכופות, ומעוררת בי רצון עז להופיע ולחלוק את אהבתנו לארץ ואחד לשנייה עם קהלה.

אנה: אני שמחה וגאה שבן זוגי לחיים הוא ויולן בעל שם בינלאומי שנחל הרבה הצלחות בארץ ובחו״ל, ולכן הנגישות לסדרות נחשבות בארץ גבוהה יותר. תכנון העונה דורש הרבה הקפדה ושנינו רתומים בקדחתנות למשימה.

לצד הסדרות הנ"ל, ותחת הרדאר, מתקיימת סצינה אלטרנטיבית של קונצרטים פרטיים-ביתיים – והקולגות שלכם, ידועים ופחות, פעילים בה לא פחות מאשר בזו הפורמלית. חשוב לכם להגיע לקהל גם "מלמטה"?

גלעד: הופענו שם ומתוכננים שוב.

אנה: בעיני, החשיבות להיחשף על במות פרטיות ואינטימיות הוא שוות ערך להופעה על במות נחשבות. יש משהו מאוד משפחתי בנגינה בקונצרטי בית כשאתה פיזית קרוב יותר לאנשים.

המטרה היא לגרום לכל קהל באשר הוא להנות ולהתקרב לז׳אנר הקלאסי. אישית, אני מרגישה מסופקת כשאני נוגעת בקהל שוחר מוזיקה בכל מסגרת שהיא.

אני חושב שחלק מגיבוש הזהות של כל הרכב עצמאי חדש, זה להגדיר מיהו הקהל. זאת משום שכללי המשחק של הסצינה משתנים, ומהגדרת קהל היעד נגזרות שאלות שהתשובות להן כבר אינן מובנות מאליהן, למשל: מהו תמהיל יצירות הולם; מה אורך הקונצרט האופטימלי והאם צריך הפסקה; האם יש מקום לקשר מילולי עם הקהל – החל מרצון ״לשבור את הקרח״ ועד לשילוב הסברים ממש; וגם – סליחה על הגסות – מה מחיר הכרטיס. אז לאיזה קהל אתם מכוונים?

גלעד: אני לא חושב שאי פעם חשבתי מי ולאיזה סוג קהל אני מופיע. הרגשתי שהבחירה המגוונת של היצירות תנעם לכל קהל ששוחר מוזיקה קלאסית קאמרית. אני לא חסיד גדול של מלל עם הקהל, אבל שמח כשיש הסבר נאות בתכנייה על היצירות שאני מבצע. לפעמים וברגע הנכון, יכול לקרות רגע של הומור ביני לקהל… דבר שעלול לקרות לי טבעית…

מחיר הכרטיס בדרך כלל ומניסיוני לא נקבע על ידי, אלא ע״י הסדרה או אולם הקונצרטים המזמין. בעיני ״אני לא מכוון״ לקהל, אבל שמח ומלא סיפוק כשהקהל יודע להעריך.

אנסה לחדד: אני בכוונה מעלה את השאלות האלה כי עכשיו שיש לכם הרכב שכל-כולו שלכם, יש לכם גם סמכות וחופש לעצב את התמונה, בניגוד למצב שבו אתם מנגנים בתוך תזמורת, למשל.

גלעד: בתזמורת אני מוביל, כמובן תפקיד סמכותי והיררכי, אבל לא חשוף כמו בדואו. הרפרטואר שונה לגמרי, ואני מעין בורג במערכת (1 מתוך 10-12 ויולנים) כאשר הנתון האינטרפרטיבי בידי המנצח.

אנה: כאשר חשבנו על הרפרטואר, לא כיוונו לקהל יעד מסויים, אלא חשבנו לבנות תכנית מגוונת ומעניינת שתשלב בין סגנונות שונים, כזאת שתסחוף את הקהל לחוויה אמנותית. מוזיקה היא שפה בינלאומית, וכשהיא מוגשת בטעם טוב היא מדברת בעד עצמה.

אני מניחה שיכולה להיות סיטואציה בה ייפנו אלינו בבקשה להופיע עם רפרטואר מסויים וכמובן שכל מקרה יישקל לחיוב ובהתאם לציפיות של הדמות המנהלת. המטרה העיקרית היא לדבר לליבו של קהל המאזינים ולגרום להם להסתקרן לפעם הבאה.

11e46e2c-1883-496e-93c3-54a60cb31af4

לסיום, אשמח לשמוע על תכניותיכם הבאות.

אנה: ב-1.3 יינגן גלעד את הקונצ'רטו של טלמן עם תזמורת רמת גן בתאטרון יהלום. ב-6.3 ייתן כיתת אמן בקונסרבטוריון רמת גן (17:00), ואח"כ נופיע ברסיטל (19:30).

גלעד: בנובמבר מתוכננות לנו כמה הופעות כדואו; בינואר-פברואר 2017 נופיע עם הקלרניטן הראשי שעובד איתי בטונהלה בשלישיות של שומאן, ברוך ומוצארט; באפריל אופיע עם הלל צורי והקאמרית הישראלית בניצוח אריאל צוקרמן. ננגן את הקונצ׳רטו הכפול לוויולה, צ׳לו ותזמורת מאת מנחם ויזנברג.

מופע השקה לדואו קרני-קייסרמן: גלעד קרני, ויולה; אנה קייסרמן, פסנתר. בתכנית: מארה – 4 ריקודים צרפתיים בסגנון עתיק; שומאן – אדאג'ו ואלגרו אופ. 70; פרוקופייב – מתוך "רומיאו ויוליה"; פיגובאט – תפילה; בראהמס – סונטה  אופ. 120 מס' 2. המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל, 4.3.16, 20:30.

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. ב.ר. הגיב:

    שמעתי אותם בקונצרט ביתי. דואו נהדר, הקונצרט היה תענוג צרוף. ממליץ בחום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: