music4awhile

ראשי » Uncategorized » רכטמן ובניו

רכטמן ובניו

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

חמישיית ת"א פותחת עונה / עמיר קדרון

0e03ca99-3ff8-41c4-8a22-1a33c5380bcb

נדב כהן, נגן בסון. סיים תואר ראשון בבסון ובקומפוזיציה באקדמיה י-ם, המשיך לימודיו בקונס' המלכותי בהאג, בקלן ובפרנקפורט במסגרת אנסמבל מודרן. חבר בחמישיית ת"א, באנסמבל "מיתר" ובהרכב Le Concert Impromptu בפאריז.

השיחה הקודמת שלנו הסתיימה בהצצה לעונה הנוכחית, ודיברת על מחווה לרכטמן, שת״פ עם הפסנתרן גבריאלֶה קרקנו והקלטות. כל זה יידחס לסיור הקרוב?

דצמבר עומד כולו בסימן מרדכי רכטמן, עם קונצרטים לכבוד יום הולדתו ה-90 בפסטיבל 'צלילים במדבר' בשדה בוקר ובמסגרת סדרת הקונצרטים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. עיבודים פרי עטו מככבים גם בכל התכניות האחרות שלנו במהלך החודש ואפילו הקלטות האולפן שציינת מוקדשות לעיבוד שלו, שכבר הפך למעין קלאסיקה בפני עצמה ברפרטואר לכלי נשיפה – החמישייה במי במול מג'ור אופוס 4 מאת בטהובן.

גבריאלֶה יצטרף אלינו רק בהמשך העונה הנוכחית, אבל גם בלעדיו מצפה לנו סיבוב חורפי גדוש ומלא בכל טוב.

בוא נעשה סדר בדברים: יש לכם כמה תכניות שונות בדצמבר, או שהכנתם לצורך הסיור מין פלייליסט שממנו גוזרים מודולרית על פי צרכי המסגרות שבהם תופיעו?

אנחנו מציגים שתי תכניות עיקריות הפעם: במרכזה של הראשונה, שכבר הזכרתי לעיל, נמצאים עיבודיו השונים של רכטמן; השנייה, בפורמט אינטימי יותר של שלישייה, מאירה את הקשר בין המוזיקה של וילה-לובוס לבאך במגוון צורות וצירופים.

בנוסף על כך בקונצרט באולם 'צוותא' בת"א בשבת ה-19 לחודש אנחנו שמחים לשוב ולשתף פעולה עם הפסנתרנית עפרה יצחקי שתבצע איתנו את חמישיית הפסנתר של מוצרט.

נתחיל מהתכנית של רכטמן. אתה יכול להעריך את תרומתו/מורשתו המוזיקלית?

אני מעביר את רשות הדיבור לדני ארדמן, שזכה לעבוד ישירות עם רכטמן במשך כמה שנים: "מרדכי רכטמן הוא מעמודי התווך של מסורת נגינת כלי נשיפה בישראל. מעבר לכך שהוא היה נגן בסון מעורר השראה ומודל לחיקוי (בין היתר כנגן ראשי בפילהרמונית הישראלית במשך שני דורות), הוא גם היה המורה של כל נגני כלי הנשיפה הבכירים הפעילים כיום (במיוחד נגני בסון כמובן), וכתוצאה מכך "סבא מוסיקלי" של כולנו – סיפור מעניין הוא למשל שמאוריציו פאז שמע אותו מנגן בהקלטה של סימפוניה של מנדלסון עם ברנשטיין, התאהב והחליט לבוא לארץ ללמוד אצלו. החמישייה הישראלית שהקים רכטמן (טפליץ, טורנר, אטלינגר, לוי, רכטמן) הייתה מהמובילות בעולם ושמה נודע למרחקים.

בנוסף לכך, ניתן לומר כי גולת הכותרת של מורשתו המוסיקלית היא העיבודים הנפלאים שעשה ועדיין עושה מרדכי רכטמן. הכל התחיל מזה שלחמישייה הישראלית "אזלו" יצירות אטרקטיביות כדי לקיים מגוון קונצרטים רחב לאורך השנה. החלילן אורי טפליץ הביא לרכטמן פרטיטורות של יצירות מופת לעוגב (שבנוי מצינורות אוויר ומזכיר נגינת נשיפה) וביקש שיסתכל מה ניתן לעשות. וכך החלו להיוולד עשרות על גבי עשרות של עיבודים מעולים לבאך, מוצארט, בטהובן, ראמו, ויוואלדי, היידן ואפילו ובר וורדי. העיבודים נכתבו עבור מגוון של צירופים, מהרכבי נשיפה קטנים ועד תזמורות כלי נשיפה שלמות, כשחמישיית כלי הנשיפה זוכה לנתח עיקרי ומשמעותי ביותר."

איזה קשר יש לחמישיית ת"א עם רכטמן? אתה חושב שבאיזשהו מקום אתם יורשי החמישיה הישראלית?

דני ניגן במשך מספר שנים באנסמבל הנשיפה של התזמורת הקאמרית הישראלית אותו ניהל רכטמן. אני אישית לא זכיתי לעבוד איתו ישירות, אבל כמו שדני ציין הוא היה המורה של המורים שלי בארץ, עוזי שלו ומאוריציו פאז, וככזה הידהד במהלך הלימודים שלי לעיתים מאד קרובות…

לכבוד יהיה לנו אם מישהו יראה בנו כממשיכי המורשת (בהקשר הזה חובה עליי לציין את "החמישיה הישראלית החדשה" המופלאה – איל עין-הבר, דודו כרמל, יבגני יהודין, חזי ניר ומאוריציו פאז – שהיוותה עבורי השראה עצומה החל מתחילת דרכי המוזיקלית, אולי אפילו אחת הסיבות העיקריות לבחירה בבסון ולהתמקדות בעשייה של מוזיקה קאמרית), בעיקר חשובה לנו המשך קיומה של פעילות ענפה ככל האפשר של מוזיקה קאמרית לכלי נשיפה בישראל.

יש מבחר גדול של יצירות בעיבוד רכטמן: מה תנגנו וכיצד התבצע הסינון?

הבחירה התבצעה משילוב של כמה שיקולים: לחמישייה של בטהובן יש מקום מיוחד ברפרטואר שלנו, שכן היא למעשה היצירה הראשונה שניגנו ביחד לפני כשש שנים, כשייסדנו את ההרכב, וכעת היא תעמוד במוקד דיסק הבכורה שלנו שיצא לאור בתחילת 2016.

מעניין לראות במבט לאחור את הדרך שעברנו מאז דצמבר 2009; כמובן שהיום כגוף מגובש ובעקבות הצטברותו של ניסיון משותף ישנן איכויות נוספות לביצוע, אבל מצד שני אישית אני חושב שבביצוע ההוא יש הרבה דרייב והתלהבות ראשונית שתמיד נחמד להיזכר בה:

את הטריו-סונטה של באך יצא לנו כבר מספר פעמים לנגן, מדובר למעשה בטרנסקריפציה מדוייקת של הקולות ולא בעיבוד חופשי. זהו אתגר מהנה עבורנו לחפש את הפרשנות ההולמת ליצירה שנכתבה במקור לעוגב ולבחון דרכים שונות 'לאמץ' אותה להרכב של חליל, קלרינט ובסון. לרואי אמוץ ולי יש רקע בביצוע מוזיקה בכלי התקופה ואנחנו משתדלים גם בנסיבות פחות 'אותנטיות' לשמר את רוח הדברים.

הסרנדה בדו מינור של מוצרט היא יצירה יוצאת מן הכלל שאנחנו מחכים כבר הרבה זמן לבצע והמחווה הזו מהווה הזדמנות נהדרת לכך.

באך, בטהובן, מוצרט – נשמע זהיר משהו ביחס לתכניות קודמות, שהיו ככל הזכור לי תמיד מגוונות יותר מבחינת ייצוג של תקופות ושל סגנונות.

את הרפרטואר ה'זהיר' אנחנו מתבלים הפעם בליברטנגו של פיאצולה וגם בפרקים מתוך החמישייה של צבי אבני.

הקהל של תכנית השלישייה יזכה לשמוע יצירה של מלחין ישראלי נוסף – אריה רופאיזן – שכתב במיוחד עבורי שלושה קטעים לבסון סולו. דני ארדמן יוסיף את הקטעים לקלרינט סולו של סטרווינסקי, כך שביחד עם המוזיקה הצבעונית של וילה-לובוס צפוי להיות שפע סגנוני.

איך נולד ההרכב המצומצם?

כשרואי, דני ואני מגיעים לארץ אנחנו מנסים לעשות את המקסימום במשך השהות שלנו, אבל זה לא תמיד מסתדר במאה אחוזים עם ההתחייבויות של איתמר לשם בתזמורת (ראשל"צ) ושל יגאל קמינקא לסטארט-אפ שלו, "ג'וי-טיונז". אז החלטנו להפוך את המגבלה להזדמנות, הרפרטואר הקאמרי לכלי נשיפה כ"כ עשיר כך שבאמת אין שום בעיה לבנות תכנית אטרקטיבית ולצאת לדרך…

בהרכב המצומצם מתאפשר לנו להגיע למקומות חדשים ברחבי הארץ, פחות מרכזיים: אנחנו חוזרים להופיע במצפה-רמון ובקרית-טבעון; בנוסף על כך, לראשונה נבקר במגמות למוזיקה בהן למדתי, בקיבוץ מזרע ובתיכון 'ויצ"ו' בחיפה, וזאת לשם קיומן של פעילויות חינוכיות שהולכות ותופסות לשמחתנו חלק מהותי יותר ויותר בפעילות החמישייה עם השנים.

(החמישיה מופיעה ב-1:33:20)

כשאתם מגיעים למקום חדש – ואני יוצא מנקודת הנחה שההיצע המוזיקלי שם דל – זו הזדמנות ״להתפרע״ עם הרפרטואר?

לא חשבתי על זה אף פעם, אבל עכשיו כשאתה מעלה את הנקודה אני חושב שיש בזה משהו… בהרבה מקומות חדשים שכאלה אנחנו באמת מקבלים 'קארט בלאנש' וחופש מוחלט בשיבוץ היצירות, אז אולי אנחנו בעצם צריכים להעיז ולהתפרע בהזדמנויות כאלו אפילו קצת יותר; לתחושתנו זה מאד שונה ממקום למקום, והתאמת התכנית תלויה באופן משמעותי במארגן הקונצרטים ובתפיסתו המוזיקלית-ניהולית.

לעיתים קרובות אנחנו רוצים לעשות יותר דברים חדשים או שונים, אבל ישנם מקומות (אפילו כאלו שכבר מכירים אותנו היטב) שאנחנו חוזרים ומופיעים בהם תוך ידיעה למשל שגם יצירה ישראלית אחת של 8 דקות לא באה בחשבון.

זו העונה הראשונה שבה אתם מופיעים במקביל גם כשלישיה, או שהרעיון אומץ והורחב בעקבות התנסות נקודתית?

זאת הפעם הראשונה בה אנחנו מעלים תכנית שלמה של שלישייה תחת המטרייה שלנו, אם כי יצא לנו כבר בעבר בסיטואציה דומה להופיע ברביעייה ללא איתמר. לשמחתנו, כל הפרוייקטים בהמשך העונה הזאת הם על טהרת החמישייה או בשישייה עם פסנתר.

e5716f88-9da6-411c-be93-d68b54c205d0

מה מתוכנן, אם כן, להמשך העונה?

זוהי למעשה העונה העמוסה ביותר בתולדות החמישייה; בתחילת מרץ אנחנו מתכנסים לשבוע אינטנסיבי של קונצרטים בהם נשוב ונבצע את השישייה של פולנק במקביל לביצועי בכורה עבורנו ל"אופוס גן חיות" של לוצ'אנו בריו וליצירתו של שטראוס, "תעלוליו העליזים של טיל אוילנשפיגל" בעיבוד לשישיית פסנתר.

נופיע פעם נוספת עם הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי וכן לראשונה ביחד עם הפסנתרנית מיכל טל. כל זה יקרה בסדרות הקאמריות של האקדמיות למוזיקה בי-ם ובת"א, במחלקה למוזיקה באוניברסיטת חיפה וגם בגניגר.

בחודש מאי מצטרף אלינו כאמור הפסנתרן האיטלקי גבריאלה קרקנו – וזאת בתמיכתו האדיבה של המכון האיטלקי לתרבות, חיפה – לתכנית עשירה במיוחד מבטהובן, דרך שומאן, שטראוס, הינדמית, פולנק ועד ל-'Techno Parade', יצירה מדליקה של המלחין הצרפתי בן-זמננו, גיום קונסון. הסיבוב כולל קונצרטים במשמר-העמק, האוניברסיטה המורמונית בי-ם, מצפה-רמון, ב"ש, מעברות וגם שידור ישיר ברדיו במסגרת סדרת "אתנחתא".

בתחילת ספטמבר, לרגל פתיחת העונה הבאה, נחזור פעם נוספת על שיתוף-הפעולה עם איגוד הקומפוזיטורים בישראל בקונצרט שיוקדש כולו ליצירות פרי עטם של מלחינים מקומיים, חברי האיגוד. בניגוד לפעם שעברה, הפעם הקול-הקורא פתוח גם ליצירות לשלישיות ולרביעיות כך שאנחנו מצפים וסקרנים לראות את יבול ההגשות החדש, לפיו תיקבע תכנית הקונצרט.

כל הפרטים מופיעים באתר שלנו ומתעדכנים באופן שוטף בעמוד הפייסבוק שלנו; מי שמעוניין בעוד מידע מוזמן בחום לבקר…

d491ac8d-8e72-4a40-a55b-fed243102671

מכל הההתרחשויות בחודש הקרוב, זהו האירוע הכי מרגש עבורי: לראשונה מאז סיום הלימודים בהאג ב-2012, אשתי (הזמרת רעות ונטוררו; ע"ק) ואני עולים ביחד על אותה במה כזוג נשוי. 'קרן רונן' הזמינה את רעות לקיים רסיטל לקול, קלרינט ופסנתר בסטודיו של חגי יודן (ביחד עם שלי עזרא, 24.12) ומיד שמחנו על האפשרות לערוך בסמוך רסיטל משותף קצר לילדים. ביחד עם מאיר ויזל בנינו תכנית הרפתקנית שמהווה טיול מסביב לעולם במגוון שפות וסגנונות מוזיקליים (אחת היצירות אפילו כוללת משפט אחד שנאמר ביותר מ-40 שפות שונות).

באופן מקרי, לאחרונה נפרץ הסכר ואנחנו עומדים לצאת לסיבוב משותף, חוצה-יבשות; בינואר צפויה לנו בכורה עולמית בברלין ליצירה שכתב בהזמנתנו המלחין הספרדי הצעיר פאביה סנטקובסקי; בפברואר אנחנו נוסעים ביחד לסיור בגינאה לשם הפקה קאמרית של "ביאטריס ובנדיקט" מאת ברליוז; והחל ממרץ בהפקה תיאטרלית המוקדשת לאופרות של מוצרט בשילוב ציוריו של הצייר בן-תקופתו ז'אן אונורה פרגונאר, ברחבי צרפת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: