music4awhile

ראשי » Uncategorized » ביקור הגברת הצעירה

ביקור הגברת הצעירה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

קסם וקלילות באחת היצירות הקשות ברפרטואר / חגי אברבוך

הרביעייה הדורית היא בין הרביעיות הנפלאות שמגיעות לבצע מוזיקה קאמרית בארץ. חלק מהקסם של חברי הרביעייה הבריטית הזו הוא בצניעותם. הדבר מתבטא אפילו באופן ישיבתם ותנועתם במהלך הביצוע – הכל נזירי, לא מנפנף בדבר.

לדוגמא, במקום שהכנר הראשון (אלכס רדינגטון) יבליט את עצמו, הוא מקטין עצמו כדי להיות אחד מהצוות, ויש תחושה של משחק בין שווים. הדבר נפלא בפני עצמו, אך נודעה לו חשיבות מיוחדת בקונצרט זה.

בנקודת הפתיחה, היידן שלהם היה מעט כבד ומנומס, אבל חילופי הדברים המקסימים שבפרקי הרביעייה אופ' 76 מס' 6 בכל זאת כבשו את הלב – וזו יצירה בה היידן השתדל לשנות מעט את היחס בין הכלים: פסאז'ים יפהפיים לצ'לו בפרק הלארגו קנטבילה, לדוגמא, שבוצעו ברוב חן על ידי ג'ון מיירסקו וללא מוחצנות יתר. ככלל, הגוון שלו חם ומתקתק, מלא ונקי מאוד, והוא נמנע מהארציות החורקת-נוהמת שצ'לנים אוהבים להפיק לעתים מהכלי – ולא רק בהיידן.

יצירתו של תומאס אדס, ארבעת הרבעים, שחברי הרביעייה משמשים לה לשופר בבכורות ברחבי העולם, היא בעל-חי מוזר. היצירה אמורה לתאר מהלך לילה ויום, אך אינה בהכרח מאוזנת. הפרק הראשון שלה מבקש לצייר תמונת רדת לילה. אדס משתמש בגוונים פשוטים לצורך כך – אולי פשוטים מדי. התחושה היא יותר אינטלקטואלית מציורית.

הפרק השני, המתאר את טל הבוקר באמצעות פיציקטי, מביע כבר את ההומור הנודע אצל מלחין זה, שנעשה מעט מר יותר בפרק השלישי המתאר את שגרת היום באוסטינטי קודרים. הפרק הרביעי הוא גולת הכותרת האמיתית של היצירה והוא ניחן ביופי חודר. אדס הוא בדרך כלל מלחין המתקשר עם הקהל, אך כאן הרגשתי את יכולת השיחה שלו בעיקר בסוף היצירה.

רגע הפלא הגיע במחצית השנייה של הקונצרט. חברי הרביעייה הדורית ביצעו את הרביעייה אופ' 130 מאת בטהובן, והעניקו לנו תשורה של ממש בפרק הסיום – לא זה שבטהובן הכניס בסופו של דבר, אלא פרק הסיום המקורי – הפוגה הגדולה. בכך התארכה היצירה באופן משמעותי, אלא שבאורח קסם גם התקצרה ונעשתה מובנת יותר. הפרק הראשון, שאינו בגדר פוגה אך יש בו תחושה חזקה של פוגה כפולה בפוטנציאל, משוחח פתאום עם פרק הסיום שבו הפוגה הכפולה אכן מתגבשת.

כך, הפרקים שבין הפרק הראשון והאחרון משמשים כמעין מילוי, מרחב מעבר בין שתי פסגות אינטלקטואליות. הפרק השני היה מסתורי ולא מהיר מדי, ובתיאום מושלם ונהדר בין כל הנגנים. יש לציין גם את הגוון המיוחד בפרק הרביעי – עם רגישות לחילופי הגוונים שבו ולמגע עדין של גרוטסקה. הקווטינה נוגנה להפליא ובאמת כמעט העלתה דמעות בעיניים. לאחריה – הפוגה היא כמו התעוררות חדה אל החיים.

כאמור, נגני הרביעייה הדורית משחקים כשווים, מבלי שכלי אחד יבלוט על חשבון השני. עם זאת, לכל אחד מהם גוון ייחודי משלו, המובחן מאוד מן האחרים. כתוצאה מכך, הפוגה הכפולה שטפה כשיחה מרתקת באמת ובתוך המרקם הדחוס ניתן היה בקלות להבחין בקווים המלודיים השונים.

אלו הנוטים להתייחס לפוגה זו בעוינות היו צריכים לשמוע ביצוע זה. היכולת של בטהובן לרתום את צורת הפוגה להבעה רגשית באה בביצוע זה לידי ביטוי באופן מרשים ואחת היצירות הקשות ביותר לשמיעה פשוט דיברה אל האוזן.

לא נותר לנו אלא לקוות ולהאמין שהרביעייה הדורית הנהדרת תמשיך לפקוד את מחוזותינו. מבצעים כאלה מוכיחים שחור על גבי לבן אלו פלאים ניתן לחולל כשרוח האיפוק והקשב ההדדי שורה על הדברים – ולוואי ותשרה גם עלינו, בכל כך הרבה תחומים שמעבר למוזיקה.

העונה הבאה עלינו לטובה של המרכז למוזיקה קאמרית מכילה כמה הפתעות בדמות בכורות של רביעיות שטרם נשמעו כאן – רביעיית דובר האמריקאית בביצוע נכסי צאן ברזל כגון רביעיית רזומובסקי הראשונה של בטהובן ו-"האמריקאית" של דבוז'אק, או רביעיית מטאפור הפינית שזכתה לשבחים ברחבי העולם, ותבצע, בין השאר, את רביעייתו של סיבליוס "קולות אינטימיים".

הפרוייקט הקאמרי הישראלי יחזור עם הקונצ'רטו של שוסון ויצירה מאת מרדכי סתר, וכן קונצרט מיוחד שיכלול ביצוע מלא ליצירת מופת של המאה ה-20, "פיירו הסהרורי" מאת שנברג. רביעיית שומאן הגרמנית, שגם היא טרם נשמעה בארץ, תבצע יצירות מאת בטהובן ומנדלסון – ומה שאף יותר מעניין, רביעייה מאת אולמן. נקווה לעונה מעשירה ומרגשת.

הרביעייה הדורית בסדרה הקאמרית של הקונס' הישראלי למוזיקה, ת"א (שטריקר), 27.5.15. אלכס רדינגטון – כינור; ג'ונתן סטון – כינור; הלן קלמן – ויולה; ג'ון מיירסקו- צ'לו.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: