music4awhile

ראשי » Uncategorized » תל-אביבים בווינה

תל-אביבים בווינה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

חמישיית ת"א מתקבצת לקראת תכנית קלאסית / עמיר קדרון

צילום: מירב קדישבסקי

נדב כהן, נגן בסון. סיים תואר ראשון בבסון ובקומפוזיציה באקדמיה י-ם, המשיך לימודיו בקונס' המלכותי בהאג, בקלן ובפרנקפורט במסגרת אנסמבל מודרן. חבר בחמישיית ת"א, באנסמבל "מיתר" ובהרכב Le Concert Impromptu בפאריז.

נפתח בהצגת ההרכב: מתי ואיך נוסד, כיצד התגבש הצוות?

החמישייה נוסדה ב-2009. הכרנו כבר הרבה קודם לכן ומגיל יחסית צעיר ניגנו ביחד במסגרות כמו הפילהרמונית הצעירה, תזמורת חיל חינוך בצה"ל ואח"כ גם באקדמיות ובאנסמבלים שונים – רואי אמוץ ואני, למשל, חברים גם באנסמבל מיתר. דני ארדמן הרים את הכפפה וקיבץ אותנו יחד, ומהרגע הראשון היה חיבור מעולה בכל המישורים.

לכולכם עיסוקים מוזיקליים מלבד החמישיה; עד כמה מורכב לתאם חזרות והופעות?

מורכב, מאד מורכב – מה גם שרואי מגיע מברלין ואני מפאריז, כך שכל עניין התיאומים והלוגיסטיקה נעשה עוד יותר בעייתי. גם מי שנמצא בארץ מתרוצץ לא מעט – קח לדוגמא את יגאל קמינקא, שבנוסף למשרה בתזמורת הסימפונית י-ם עובד בחברת הסטארט-אפ המוזיקלית "JoyTunes".

צריך לוודא קודם כל שכולם זמינים, וזה מחייב אותנו לתכנן הרבה זמן מראש כדי לארגן את עונת הפעילות שלנו בכמה תקופות מרוכזות של חזרות וקונצרטים, שהן לרוב דחוסות ואינטנסיביות למדי.

לעיתים קרובות, בלית ברירה, אנחנו מוצאים את עצמנו מקיימים חזרות בשעות ליליות הזויות למדי – ככה שהחברות הטובה בינינו הופכת משמעותית עוד יותר כגורם מדרבן לעבודה משותפת גם בתנאים לא קלים. הצד החיובי של העניין הוא שנגינה של מוזיקה קאמרית היא סוג של בונוס חיובי לכולנו. פשוט כיף לנו לנגן ביחד וזה מתעלה על הכל.

נכחתי בשתי הופעות מהסיור שנערך בתחילת העונה, והטווח הסגנוני בלט מאד – מהבארוק ועד ימינו – כמו גם ההבדלים בין תכניות השייכות כביכול לאותו מקבץ (ערב ׳נגיש׳ ברעננה לעומת הרדקור עכשווי בשטריקר). כיצד מתבצע הניהול האמנותי של ההרכב?

כשיצאנו לדרך לפני 6 שנים, אחת השאיפות המרכזיות שלנו היתה הגברת החשיפה של מוזיקה קאמרית לכלי נשיפה על במות הקונצרטים. למעט תור זהב קצר בסוף המאה ה-18, פריחתה של חמישיית כלי הנשיפה הגיעה מאוחר יחסית, בתחילת המאה ה-20. יתכן וזוהי הסיבה ליחס מעט חשדני לעיתים מצד הקהל. בעיניי זה פיספוס לא להכיר יצירות נפלאות כמו החמישיות של הינדמית, בארבר, וילה-לובוס או ליגטי, אם לנקוב בדוגמאות בודדות מתוך רבות.

אנחנו מנסים להפוך את נקודת המוצא המאתגרת הזאת ליתרון המאפשר לנו לבנות תכניות מרעננות, תוך שילוב של יצירות פופולריות יותר (למשל החמישיות של מוצרט ובטהובן שננגן בסבב הנוכחי) עם יצירות פחות סטנדרטיות ומוכרות. כל הקונצרטים שלנו מוסברים, ומהנסיון שלנו, גם יצירות מאתגרות יחסית להאזנה זוכות לתגובות נלהבות מהקהל שנחשף לרפרטואר הנהדר הזה.

מעבר לכך, אנחנו נעזרים כמובן בעיבודים ליצירות מכל התקופות, ולשם גיוון משלבים גם קטעים להרכבים מצומצמים יותר (כמו הרביעיה והשלישיה שננגן הפעם בירושלים). יתרון נוסף שעומד לרשותנו זה נגינה בכלי בארוק – רואי בחליל טרברסו, יגאל בחלילית ואני בבסון בארוק מרחיבים עוד יותר את האפשרויות הרפרטואריות שלנו, כך שדואט של טלמן או סונטה של קסטלו בכלי התקופה בהחלט יכולים להיכלל בטבעיות בתוך קונצרט שלנו.

אנחנו מקבלים את כל ההחלטות האמנותיות בשיתוף מלא. כל אחד מביא את הרעיונות וההצעות שלו, וביחד אנחנו דנים בתכנית ובונים אותה תוך ניסיון להתחשב בכל מיני שיקולים כגון לוח-זמנים של חזרות, בקשות מיוחדות של מארגני סדרות הקונצרטים, איזון וגיוון בין סגנונות ותקופות וכן הלאה.

לפעמים מדובר בפאזל שמתגבש לאט-לאט עד שהתכנית מקבלת צורה, ולפעמים כבר מנקודת ההתחלה יש לנו קונספט מגובש עם קו מנחה, כמו בתכנית "אמריקאים בפאריז" שניגנו בעונה הקודמת, או בקונצרט העכשווי ששמעת בשטריקר שיזמנו והפקנו בשיתוף פעולה ובתמיכה של איגוד המלחינים הישראלי.

מה תנגנו בסיור הקרוב?

אנחנו חותמים את העונה בשבוע גדוש בפעילויות ובשיתופי-פעולה מסקרנים עם אמנים נוספים. תחילה נתארח בסדרת "הווינאים" באקדמיה למוזיקה בי-ם. זוהי תכנית הבוחנת את הקשרים המוזיקליים בין מוצרט ובטהובן ואנחנו ננגן בה שלוש יצירות: אדאג'ו ואלגרו ק. 594 מאת מוצרט – עיבוד ליצירה מאוחרת שלו שנכתבה במקור לעוגב מכני, יצירה שאני מחבב במיוחד בזכות שלל מהלכים הרמוניים לא-שגרתיים; וריאציות מאת בטהובן לדואט "La ci darem la mano" מתוך "דון ג'ובאני"; ולסיום את החמישייה אופ. 16 לכלי נשיפה ופסנתר של בטהובן, ביחד עם הפסנתרן והמרצה פרופ' איתן גלוברזון.

מימין: נדב כהן, יגאל קמינקא, רואי אמוץ, דני ארדמן ואיתמר לשם. צילום: מוניקה ריטרסהאוס

לאחר מכן נופיע בקונצרט "סוף סוף אני מתחיל לחיות". הפעם ננגן את אחותה הבכורה של אופ' 16, החמישיה ק. 452 של מוצרט לכלי נשיפה ופסנתר, עם הפסנתרנית עפרה יצחקי (שגם מנהלת מוזיקלית את המופע). זוהי הפקה מיוחדת בעבור פסטיבל פליציה בלומנטל, הצגה מוזיקלית המשלבת מכתבים פרי עטם של מוצרט ואביו – בהשתתפות השחקנים יהויכין פרידלנדר ודורי אנגל שגם מביים.

לסיום נדרים למקבץ קונצרטים לילדים בקונסרבטוריון בב"ש ובמצפה-רמון. במקביל מצפה לנו הפעם גם הקלטת בכורה של חמישייה שכתב עבורנו אריק שפירא. ביצענו את היצירה לראשונה בדצמבר האחרון ועכשיו אנחנו נכנסים איתה לאולפן, ביחד עם המנצח ניר כהן שממלא בה תפקיד מרכזי: זהו מעין משחק משוגע בין החמישייה והמנצח, שבשלב מסוים מתחיל להפריע לנו ולקטוע את הנגינה. אנחנו שמחים להוסיף את היצירה המקורית הזו לאוסף ההקלטות שלנו, ומקווים להוציאה לאור בקרוב ביחד עם הקלטות בכורה נוספות ליצירות שנכתבו בהזמנתנו ע"י עמית גילוץ, מנחם צור וארי בן-שבתאי.

רצונכם לעודד יצירה ישראלית מקורית ברור, אך אני תוהה – בהתחשב, למשל, באופי היצירות שניגנתם במופע הנ״ל בשטריקר – אם זה לא מתנגש בצורך לבסס ולהפיץ את שם ההרכב בקרב קהל רחב. איפה עובר שביל הזהב?

הפורמט של אותו מופע בשטריקר היה כמובן יוצא-דופן. מאד שמחתי על ההזדמנות להעלות ערב כזה ואני בהחלט מתאר לעצמי שנחזור על כך בעתיד כשייווצרו התנאים המתאימים. זה לא בא על חשבון העשיה שלנו באפיקים אחרים או במקום עיסוק ברפרטואר יותר "קלאסי". להפך, לדעתי זה תרם להתפתחות שלנו כהרכב צעיר שרואה במוזיקה עדכנית חלק בלתי-נפרד מהפעילות שלו – לא מתוך מטרה של חינוך הקהל, אלא מתוך הכוונה המקורית שלנו לבצע יצירות טובות ומעניינות להרכב, לא משנה מאיזה סגנון או תקופה…

אנחנו תמיד מנסים למצוא את המינון וההקשר הנכון לשילוב יצירות של מלחינים עכשוויים שאנחנו מאמינים בהן. כך למשל, היצירות של גילוץ ובן-שבתאי ששמעת בשטריקר הן כבר חלק קבוע מהרפרטואר השוטף של החמישיה. ביצענו אותן כבר מספר פעמים בעבר ברחבי הארץ במסגרת סדרות הקונצרטים שלנו.

מה תכניותיכם לעונה הבאה?

בעונה הבאה נופיע, בין היתר, באוניברסיטה המורמונית בירושלים, בצוותא בתל-אביב, באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ובקריית-טבעון.

נחגוג יום-הולדת 90 לנגן הבסון והמעבד הפורה מרדכי רכטמן, בקונצרט מיוחד שיכלול מבחר מעיבודיו וכן יצירות שנכתבו בעבור החמישיה הישראלית המקורית – בה היה חבר. בנוסף לכך נארח את הפסנתרן האיטלקי גבריאלה קרקנו לסדרת קונצרטים בה נבצע את השישיה של פרנסיס פולנק, עיבוד ל'טיל אוילנשפיגל' של ריכרד שטראוס ועוד.

לצד כל זה נמשיך את פרויקט ההקלטות שכבר הזכרתי, לקראת השלמתו של דיסק הבכורה שלנו.

"רוח ונשיפה בווינה" – מיצירות מוצרט ובטהובן בקונצרט מסדרת "הווינאים" באקדמיה י-ם. 6.5.15.

"סופסוף אני מתחיל לחיות" – מיצירות מוצרט בפסטיבל פליציה בלומנטל. 9.5.15.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: