music4awhile

ראשי » Uncategorized » אנסמבל מנצחים

אנסמבל מנצחים

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

חמישה מנצחים בהכנות לקראת קונצרט משותף / עמיר קדרון

מימין: דודי סופר, רותם ויינברג, איליה רם, איזיקיאל סילברסטיין ודניאל צ'רבינסקי

דודי סופר למד פסנתר בתלמה ילין. סטודנט שנה ד' לניצוח אצל יואב תלמי. מנהל מוזיקלי בתזמורת הבין דורית. מנצח על התזמורת הקאמרית' ועל הביג-בנד בביה"ס "רעות" ועל תז' ביה"ס ליאובק, מרכז ומדריך הרכבים בתיכון אוהל שם.

רותם ויינברג למד פסנתר וסקסופון. למד בקונס' ובמגמת המוזיקה בנס-ציונה, אליהם חזר כמורה בתום לימודיו. לומד תואר שני בניצוח תזמורת אצל יואב תלמי. זוכה מלגות קרן שרת וביה"ס בוכמן-מהטה, מצטיין דיקאן בפקולטה לאמנויות.

איליה רם החל לימודי פסנתר בגיל 6. למד בשטריקר ובמגמת המוזיקה בעירוני א' לאומנויות בת"א. לומד שנה ד' ניצוח תזמורת אצל אי-אן שו, מוזיקולוגיה ופסנתר. זכה בתואר מצטיין דיקאן שלוש שנים ברציפות ובמלגת קרן שרת.

איזיקיאל סילברסטיין נולד בארגנטינה ולמד פסנתר בילדותו ואח"כ ניצוח באונ' הלאומית לאמנויות. ניצח על הסימפונית הצעירה 'חוזה דה סן מרטין'. זכה במלגות קרן המוצרטאום במולדתו וכעת לומד תואר שני בניצוח אצל יואב תלמי.

דניאל צ'רבינסקי החל לימודי פסנתר וקומפוזיציה בגיל 9 בקונסרבטוריון העירוני בפתח תקווה. שירת בתזמורת צה"ל כפסנתרן. החל את לימודי הניצוח אצל ואג פפיאן, לאחר מכן אצל אי-אן שו וכעת בשנתו הרביעית אצל יואב תלמי.

נתחיל בסיכום הקונצרט שהכנתם לפני שנה – ולאור זאת, ציפיותיכם מהקונצרט הקרוב.

רותם: אני חושב שהקונצרט בשנה שעברה היה טוב מעל לציפיות! הסיטואציה היתה קשה, משום שכל המנצחים עבדו על כל היצירות, מה שלא איפשר התקדמות בקו אחיד לכל יצירה ופרק: כל חזרה עלה מישהו אחר שאמור לקדם את ההכנה של אותו קטע, ומצד שני הביא גישה והרגשה קצת שונות. לכן היו הרבה עליות ומורדות בתהליך, כשבסופו של דבר רק שבוע מראש ידענו מי יעשה מה. לאור זאת אני חושב שהתוצאות היו טובות מאד והתזמורת גילתה גמישות ראויה לציון ולהערכה!

ההרכב הכלי השנה הולך להשתנות מהותית מיצירה ליצירה, מה שבטח ״יוסיף שמן למדורה״ – רק נשפנים בסרנדה של דבוז׳אק, תזמורת מלאה בסימ' של בטהובן, ותזמורת עם זמרים בקטעים מנישואי פיגרו. העבודה עם זמרים סולנים תכניס בכלל מימד שונה של עבודת המנצח כ״מלווה״.

אני חושב שהעבודה על הפרויקט תהיה מאתגרת ומהנה, ותספק לכולנו ניסיון מסוגים שונים של הכנה מוזיקלית. אני מקווה שאולי השנה יוחלט קודם ינצח על מה, ואם לא – נתמודד ונצליח!

איזיקיאל: עבורי זו תחושת אושר כפולה. ראשית, כי תמיד אני נהנה להתחיל חזרות לקונצרט; והפעם עוד יותר, כי אנצח לראשונה בארץ עם חבריי ללימודים.

מורכבות הרפרטואר וגיוון ההרכב מבטיחים אתגר גדול יותר השנה, בעוד יש מספר דומה של חזרות. זה מצריך הכנה מיוחדת עוד לפני המפגש עם המבצעים?

דניאל: בגלל אופי העבודה של מנצח, נראה לי שלא משנה כמות החזרות או הרפרטואר – המנצח צריך להגיע ב-120% מוכנות וידע בכל מקרה.

איליה: המשימה מורכבת יותר השנה גם כי יש רק חמש חזרות לעומת שמונה בפעם הקודמת. כלומר קוצצו 12 שעות עבודה. זה מחייב אותנו להיות הרבה יותר מדויקים ובקיאים ברפרטואר ובמהלך החזרות – עד לרמה של תכנון לו"ז מראש עבור כל חזרה, שזה משהו שאנסה לעשות.

יש גם סוגיה של סגנון – משהו שהיה הכרחי בקונצרט הקודם בהכנת הסינפוניה של קפ"ע באך – אבל חשוב באותה מידה להעביר לנגנים גם במקרה של מוצרט, בטהובן ודבוז'ק. אני מקווה שנוכל לעבוד על כך בחזרות.

איזיקיאל: מניסיוני, אני מעדיף כשאין הרבה חזרות. זה מעודד את המנצח להיות מוכן ברמה גבוהה ובאמת לנצל כל דקת חזרה. יש הפעם עוד מרכיב באתגר, וזו חלוקת החזרות בין חמישתנו. אבל אני חושב שאין בעיה להתמודד עם זה: לו"ז מתוכנן יבטיח שהעבודה תתנהל בכיוון הנכון.

בואו נתעמק בתכנית, ונתחיל ממוצרט. מדובר בקטעים נבחרים מנישואי פיגרו, או ממש סצינות מורכבות?

דניאל: הפתיחה, דואט וטריו, וכן שלוש אריות עם רצ'יטטיבים.

רותם העיר לגבי מוצרט "מימד שונה של עבודת המנצח כמלווה״. זה נכון עקרונית או רק בנסיבות הנוכחיות?

איליה: אני חושב שליווי זמרים דומה מאד לליווי כל סולן, וזה משהו שלא התנסינו בו רבות במהלך הלימודים – אז זה מאד מרגש.

איזיקיאל: אני מסכים, ואוסיף שעבודה עם זמרים כוללת עיסוק במלים – אנחנו מספרים סיפור בעצם. זה ערך מוסף ליופי של המוזיקה, וחשוב לזכור זאת כשמבצעים את האופרה.

הקטעים מתוך "פיגארו" יכללו בימוי כלשהו, או שעקב הנסיבות עדיף לוותר על כך?

דניאל: נראה לי שיהיה משחק מינימלי, לפחות בדואט ובטריו.

הוזכרה חשיבות העבודה על סגנון. מה הדגשים בהכנת כל אחת מהיצירות?

דניאל: אני לא חושב שיש מאפיין אחד לכל מלחין. בסופו של עניין נעבוד ונגיב למה שתנגן התזמורת, נבנה את הבאלנס מנקודת ההתחלה הזו.

כוונתי, בהתחשב בלו״ז הצפוף, מה הסוגיות המרכזיות והחשובות ביותר שתעסקו בהן?

איליה: אני חושב שאחת הסוגיות המרכזיות באופן כללי היא שהרפרטואר מאוד שונה מהרומנטי שהתזמורת רגילה אליו. הסגנון שונה באופן מהותי, ומאוד חשוב לעבוד עם התזמורת על צליל קל ועל פראזות, בניגוד לצליל כבד, גדול ופאתטי כמו שהנגנים רגילים. זה יהיה מאבק, אבל אני חושב שאם נצליח להוציא את זה מהם בכל אחת מהיצירות (לפחות באופן חלקי) זה יהיה נהדר.

חוץ מזה שכל יצירה תדרוש עבודה מעניינת בפני עצמה: מוצארט דורש עבודה עם זמרים ובאלנס מאוד רגיש ביניהם לבין התזמורת, והאוברטורה מאוד קשה טכנית במהירות שבה כולנו מעוניינים לבצע אותה; הסימ' של בטהובן – בהתחשב בכך שהיא חרושה עד אינסוף – תדרוש איזה ניצוץ מעניין והרבה חיות; וגם הסרנדה של דבוז'ק דורשת עבודה עם כלי נשיפה על ארטיקולציה ועל באלאנס, ויש לשמור על אווירה של סרנדה לאורך כל הפרקים.

איזיקיאל: אני מוצא שהתכנית מגוונת מאד, בעיקר מבחינת הפורמט אליו משתייכת כל יצירה. הסרנדה של דבוז'ק היא קאמרית; מוצרט זו מוזיקה שנועדה לבמה; ובטהובן מייצג את בסיס הרפרטואר הסימפוני. אני חושב שחובה לזכור זאת כאשר ניגשים לפרש את היצירות – עוד לפני שנתחיל לעבוד עם הנגנים.

בשיחה אשתקד צוין שהתהליך יותר חשוב מהתוצאה. זה עדיין כך?

איליה: מבחינתי כן, למרות שהקונצרט הוא בפירוש חלק מהתהליך כולו – אז להגיד שפחות אכפת מהתוצאה הסופית זה קצת שקר. יחד עם זאת, הפרויקט הופך לחוויה קבוצתית פחות מכֻוונת-מטרה, בגלל הפורמט שבו אין מנצח אחד, וכיוון שבתהליך החזרות אנו צריכים להכין את התזמורת גם בקטעים שעליהם לאו דווקא ננצח בקונצרט.

עניין מהותי אחר שעלה אז הוא היעדר תחרות ניצוח באקדמיה. האם במורכבות הפרויקט הנוכחי יש פיצוי מסוים על כך?

איליה: לא.

רותם: אני חושב שאין קשר בין הדברים. התחום האופראי הוכנס לפרויקט עקב פנייה שלי להנהלה על החסר בקורס של ניצוח אופרה. אמנם רעיון הקורס לא קרם עור וגידים, אך יואב תלמי לקח את הרעיון והכניס אותו לתכנית הלימודים ולקונצרט – ועל כך הערכתנו. זהו נדבך חשוב בהכשרה של מנצח. לגבי התחרות, הצגתי מתווה פשוט לביצוע מול ההנהלה, שנראה שתפס את תשומת ליבם, אך עדיין לא הגיע לפסים מעשיים.

דודי סופר: אני באמת חושב שאין שום משמעות לתחרות בניצוח בפרט ובמוזיקה בכלל. זו תפיסה מוטעית מלכתחילה ולצערי כיום מובילה בעולם. פרוייקט כמו זה שאנו עושים הינו הדבר הקרוב ביותר לעבודת ניצוח אמיתית מכל מה שאנו עושים באקדמיה.

אם כבר בתחרות עסקינן, אני חייב לציין שההכנות לקונצרט נותנות רובד נוסף מאוד חשוב בעולמנו, והוא שיתוף פעולה וקולגיאליות בין המנצחים. אני מתאר לי שכל אחד רוצה להיות במיטבו, רוצה להצליח – ועם זאת, האווירה שנוצרה בכיתת הניצוח שלנו (ובעיניי זה לא מובן מאליו כלל) הינה אווירה אנטי תחרותית. אנו יוצאים לדרך כקבוצה, מפרגנים אחד לשני ושותפים למשימה. זה משהו שאני שמח שנזדמן לנו פה, מכיוון שאני לא בטוח עד כמה תהיה לנו הזדמנות שכזו בהמשך – וזו הזדמנות שלי באופן אישי מאוד תורמת.

לגבי ניצוח אופרה, ודאי ידוע לכם שעמיתיכם מהאקדמיה בי-ם ניצחו לא מזמן על הבכורה המקומית של "ג'וליו סבינו". מן הסתם גם זה התנהל תחת לו"ז צפוף ובתנאים מצומצמים, ועדיין.

איליה: מאוד שמחים בשביל הקולגות שלנו, והיינו כמובן שמחים אם מפעל כזה היה מתאפשר גם אצלנו – אך בראש ובראשונה חסר כוח אדם.

דודי: אני בהחלט חושב שבירושלים ניתנות לסטודנטים אופציות רבות יותר להתנסות אמיתית של עבודת המנצח. לדעתי באקדמיה שלנו יש מה לעשות בעניין, וללא "משאבים ענקיים" – אלא רק לנצל את הקיים בכדי להריץ אותנו – הסטודנטים לניצוח – במסלול הכי נכון לקראת ההמשך, כלומר עבודה אמיתית עם התזמורת כחלק מעבודתה השוטפת: אסיסטנטורה למנצח הראשי של כל תוכנית. זה יעזור למנצחים בתוכניות (כמו יואב תלמי, זאב דורמן, אי-אן שו ורונן בורשבסקי), יעמיד אותנו במבחן אמיתי של הכנה ועבודה עם התזמורת, עמידה בזמנים ובכלל – זמן טיסה עם תזמורת נהדרת כמו זו של האקדמיה.

מיעוט ההזדמנויות הפורמליות לעבוד עם תזמורת הוביל בעבר ליוזמות פרטיות כמו בקונצרטים הפתוחים. מישהו מכם מתכנן משהו? ומלבד הקונצרט הקרוב, איזו פעילות רישמית צפויה עוד השנה?

איליה: רק מבחני סוף שנה.

כולכם בשלבים מתקדמים במסלול האקדמי. אני מניח שיש מחשבות או תכניות להמשך.

רותם: אני מתחיל ללמוד לתואר שני בניצוח בארה״ב בשנה הבאה.

איזיקיאל: אסיים פה את התואר השני בשנה הבאה, והקיץ אשתתף בסדנה באירופה. באוקטובר אנצח בארגנטינה.

אנחנו מסיימים סמוך ליציאתכם מהחזרה הראשונה. מסקנות ביניים, תחושות, ציפיות?

רותם: החזרה הראשונה קובעת במידה רבה את הציפיות ואופי העבודה לשאר החזרות. מהבחינה הזו, אני חושב שהייתה הפתעה לטובה בהרבה קטעים שנראו קשים במחשבה; לעומת זאת, קטעים שחשבנו שילכו בקלות, יצריכו עבודה רבה יותר.

החשוב ביותר הוא שנוצרה אווירה חיובית ומפרגנת מצד הנגנים, מה שאינו מובן מאליו בכלל ויאפשר המשך עבודה נעימה ויעילה. אני חושב שהנגנים מאד מתחברים לרפרטואר, מה שגם מאד עוזר. לסיכום – חוויה חיובית מאד.

איליה: אני מאוד מסכים. אני חושב שהאתגר הגדול יהיה בפרטים הקטנים ולא ב"להושיב" את היצירות כמו שאנחנו נוטים לחשוב.

קונצרט מנצחים בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באונ' ת"א, 3.5.15. בטהובן – סימ' מס' 1; מוצרט – 'נישואי פיגרו' (קטעים); דבוז'ק – סרנדה לכלי נשיפה. פרטים והזמנות: music@post.tau.ac.il 03-6407047

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. otzartarbut הגיב:

    שלום רב,

    אשמח לקבל פרטי תקשורת עם רותם וינברג

    תודה

    הילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: