music4awhile

ראשי » Uncategorized » הקשר האיטלקי

הקשר האיטלקי

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

קלייר מגנאג'י מגדירה מחדש גבולות מוזיקליים ואחרים / עמיר קדרון

צילום: גל אלי

קלייר מגנאג'י, סופרן. בוגרת האקדמיה בת"א וקונס' ניו אינגלנד בבוסטון. הופיעה, בין היתר, בקובנט גארדן, באופרה קומיק בפריז ובפסטיבל אקס אן פרובנס. שרה עם תזמורת האמנויות הפורחות, הסימפונית של ברלין ועוד. עבדה עם וויליאם כריסטי, אשר פיש, אנטוניו פפנו ורבים נוספים. זוכת מלגות קרן אמריקה-ישראל. ב-2009 השתתפה בתחרות קרדיף.

נפתח ממשהו שנותר באוויר בשיחתנו מתחילת העונה: ״…כוכב נולד של האופרה זה ממש כבר כאן". תסבירי.

לפני זמן לא רב צפיתי לראשונה בסרט התיעודי שעשתה הטלוויזיה הצרפתית על סיור "גן הקולות" עם וויליאם כריסטי ב-2007. הם צילמו הכל, החל מהאודיציות ועד הקונצרט האחרון. רואים אותי שם נכנסת לאודיציה עגלגלה אחרי לידה ראשונה, בבגדים פשוטים, כולי בתמימות ובהתלהבות מגודל המעמד של זמרת צעירה שפתאום עושה אודיציה למנצח הכי נערץ בתחום הבארוק. באמת ובתמים האמנתי שהכי חשוב שאעבוד ברצינות ובחריצות, ואם אשיר טוב ואשרת את המוזיקה, זה מספיק.

הגישה הזאת השתנתה מאוד כשהגעתי אחר כך לתחרות קרדיף. זה היה טירוף: מצלמות, ראיונות וחשיפה; זה דבר גדול מאוד בבריטניה ובכלל, ושום דבר לא הכין אותי לזה שמצלמים כל הזמן. בקרדיף יש פרסונה שכותבת ביקורות על התלבושות של המתחרים, בצורה מחמיאה אמנם, אבל זה מטורף – תשומת הלב שניתנת לפן החיצוני. הגעתי לשם עם תספורת קצרה שעשיתי מתוך דחף אחרי הלידה השניה, ועדיין האמנתי שהכי חשוב שאשיר טוב – והנה מסתבר שבחלק מהזמן זה לא משנה.

היום כשאני מופיעה בעולם, אני רואה איך המראה החיצוני משפיע הרבה יותר מבעבר. זמרות יודעות שהן צריכות להיות הכי יפות, רזות וזוהרות שאפשר. שלא תהיה אי הבנה – אני מאוד נהנית מתשומת הלב לחיצוניות, וזה חלק מהכיף של המקצוע. כשזה נעשה מבחירה זה נותן המון כוח.

אז כשראיתי את עצמי בסרט בתחילת דרכי חשבתי: "אלוהים אדירים, היום זמרות בכלל לא מגיעות ככה לאודיציות, באמונה שרק המוזיקה חשובה!" האם היום יש סיכוי שמישהו באודיציה יסתכל מעבר להופעה החיצונית? אני רוצה מאוד להאמין שכן, כי אחרת אין תקומה למקצוע – אבל בלב כבד ומתוך ידע ונסיון, יכולה לומר שלא בטוח בכלל.

ובארץ?

בארץ זה ככה כי בורכנו בזמרים צעירים מוכשרים מאוד שמכוונים לשוק העולמי והם יודעים בדיוק מה הם צריכים למכור. מגיעים לפה לפעמים גם בימאים שמעבירים את המסר הזה. אבל לזכותנו ייאמר, לפחות לתחושתי, שהתופעה הזאת מתונה יותר בארץ. לא תיתקל פה במבקרים שמעירים שזמרת נראית ״מגושמת לתפקיד״ כמו שקרה בגליינדבורן בשנה שעברה למשל.

תופעות "כוכב נולד" קשורות גם לנושא של הטרדה מינית.

שמעתי הרבה סיפורים, כולל ממורות שלי ששייכות לדור שבו הסצינה היתה עוד יותר פטריארכלית. לצערי אני מכירה הרבה מוזיקאיות שזה קרה להן. זה קרה לכולנו. נוסעת זמרת לבד בעולם, נמצאת בהפקה שהיא כמו בועה של מערכת יחסים אינטנסיבית עם הקולגות – זה לא מצב של חיים רגילים.

קשה מאוד לדבר על זה, ולא רק במקצוע. האמת היא שמי שמתלוננת, היא תמיד זאת שנפגעת הכי הרבה ויוצא לה שם רע. חשוב מאוד לדעת לשמור על הגבולות כדי לא להיכנס למצבים כאלה, אבל לרוב זה לא תלוי במוטרדת. בגלל זה הבת שלי לומדת הגנה עצמית. בלי ציניות.

אני רוצה להוסיף מילה על פיליפ פיקט: מנצח שעומדים נגדו כתבי אישום על אונס ומעשים מגונים, מגיע לארץ ומופיע ומתראיין – ואף אחד מכתבינו המהוללים לא שואל ולא מזכיר. זה חרה לי כבר אז ועוד יותר עכשיו כשהוא קיבל 11 שנה בפנים.

מעבר חד: פתחתי בנושא של ׳כוכב נולד׳ גם כדי להצביע על השינויים שחלים בסצינה מבחינת אופי העבודה. אמנם כבר יצא לנו לדון על ניהול עצמי ועל יזמות, אבל סדרת ׳הסופרנוס׳ מחזירה אותנו לנושא: חגי יודן דיבר בתחילת העונה על החופש שניתן לזמרות בהרכבת הרסיטלים; כיצד בחרת את התכנית?

חגי נתן לי אפשרות לשיר את כל מה שאני רוצה, אז מה שהולך להיות הוא רסיטל חלומות: קודם כל ה-composizioni da camera של בליני, וגם של דוניצטי, ורדי ורוסיני. זה אוצר בלום שהוא לא רק מוזיקה יפה בשפה השנייה שלי, אלא גם בריאות לקול. לא עובר שבוע שאני לא שרה לפחות כמה מהם אחרי החימום. מזמן רציתי לתת להם מקום ברסיטל ראוי והנה זה יקרה.

עוד יהיו שירים של שוסון, רודריגו ופולנק; וכן שירים של אנדרה פרווין עם צ׳לו ופסנתר: שרתי אותם כשלמדתי בבוסטון עם בעלי (הצ'לן צבי אורליאנסקי, ע.ק), ומאוד רצינו לחזור על זה, אז הוא יתארח ברסיטל. נסיים עם שיר ביידיש מתוך האלבום החדש ״ציפור יחידה״ של שירי עודד זהבי שהקלטתי עם הפסנתרנית המופלאה אירנה פרידלנד.

יש עוד כמה הפתעות, כולל ארייה רוסית ששרתי העונה בברלין. זו היתה הפעם הראשונה ששרתי ברוסית, ועבדתי על כך בקפדנות. עכשיו אני מאוהבת בשפה הזאת, ששרה את עצמה ממש.

אני רוצה להתעמק בחלק האיטלקי, כיוון שגם בנישה המקומית הקטנה של השיר האמנותי מדובר בתת-ז׳אנר לא ממש מוכר. כיצד את רואה את הדברים? האם זו התשובה האיטלקית לליד הגרמני, או שיש קרבה גדולה יותר למוזיקה עממית, ואולי דווקא לסגנון האופראי של המלחינים שציינת?

מדובר בגדולי מלחיני האופרה, והדבר החשוב לזכור הוא הביטוי: ״בל קנטו״. ההשוואה לשיר הגרמני או הצרפתי לא הוגנת, כי השירים האיטלקיים לא זכו לדריסת רגל דומה בסוגה הזו. בכל זאת אפשר ללמוד מהם הרבה ולשמוע רמזים לאופרות של בליני, דוניצטי וורדי שנכתבו אחרי השירים האלה. אפשר ממש לזהות פראזות וגם את המבנה של קבטינה איטית וקבלטה שחוזרת פעם שניה עם קישוטים.

האנרגיה ועצמת הרגש בשירים מאוד אופראית, רק מרומזת יותר; המלחינים הגדולים של הליד הגרמני הצליחו להעביר את הרגשות האלה בשירים בצורה מושלמת, אבל לא לבמה הגדולה של האופרה.

האם חלק מהעניין שלך בשירים האלה הוא ביטוי לשאיפה לשיר אופרות של המלחינים הנ״ל?

יש תפקידים שכבר נמצאים ברפרטואר שלי: ג׳ולייטה של בליני היא אחת האהובות עליי, או רוזינה ששרתי בהפקה נהדרת בבאר שבע. אין פה בכלל שאלה, כך שהדיבור על שאיפה שגוי – זה קורה ויקרה. הדרך שלי תמיד היתה קצת שונה כי אני מוצאת קסם גם ברפרטואר פחות מוכר, ולכן מי שרוצה להגדיר אותי ספציפית לא תמיד יצליח…

לא הזכרנו את הרפרטואר הצרפתי, למשל "פליאס ומליזנד", האופרות של פולנק או מסנה וגונו. אין סוף לחלומות ולצבעים בשפה המוסיקלית הזו – וגם היא משתקפת בשירים. אושר גדול לחקור ולשיר זאת – וכך גם מוצרט, הגדול מכולם באתגר, בהתעלות, בהומור ובחמלה האנושית.

יש יצירות שהלב נפתח כבר בצלילים הראשונים בתזמורת, וזו תחושה ששווה את כל העבודה הקשה. זה קרה לי העונה כששרתי במוסקבה את האקסולטטה יובילטה עם נגנים נלהבים מול קהל קשוב. זה כמו בפעם הראשונה, כמו להתאהב, חוויה רוחנית של התעלות שקשה לתאר.

עדיין ברומנטיקה האיטלקית: מה לגבי טראוויאטה? הגדרת את הופעתה של אווה מיי פה בקיץ שעבר 'בארוקית'.

אין דבר יותר משעמם מאשר חזרה על קלישאות ובמיוחד באמנויות הבמה, ואני לא מוכנה לקבל שאם אני שרה הנדל, אני לא יכולה לשיר בליני או ורדי. אווה מיי בפילהרמונית הייתה בלתי נשכחת. היא היתה פשוט קאמרית – כמו שכתוב, עם דקויות ורוך שבדרך כלל לא זוכים לשמוע. היא בנתה דמות אמיתית מא׳ עד ת׳ ולא שרה פורטה יותר ממס׳ הפעמים שרשום בפרטיטורה, וגם אז בטעם ועם יופי.

זה היה ביצוע שאחריו לא נרדמים (מה שקורה לי בדרך כלל על הבמה) והיא שברה את הלב בכנות ובלי שום מניירה, וזה בתפקיד הכי שחוק ומנייריסטי שיש (אולי לצד כרמן). אז אולי זאת התשובה, שחלק מהעניין הוא לחדש ולאתגר כל קלישאה. גם לעשות הנדל וראמו ואפילו באך בצורה "נכונה" זה משעמם, אם זה נעשה בלי שום כנות וכוונה פנימית.

בעניין הנדל וראמו – האמת שקיוויתי שהרסיטל יכלול אותם, אבל ״פיצוי״ על כך צפוי בפסטיבל פליציה בלומנטל. מה אנו עומדים לשמוע?

בשביל הנדל – והפעם ויוואלדי – יש פסטיבלים כמו פליציה בלומנטל, שלשמחתי אני מוזמנת להופיע בו כבר כמה שנים ברצף, ותמיד מביא לארץ הרכבים נהדרים בתחום הבארוק בשילוב אמנים ישראליים. הפעם יגיע ההרכבconcerto de' cavalieri, עם המנצח מרצ׳לו די ליסה.

התכנית היא בארוק איטלקי, ואני אשיר כמה קנטטות וירטואוזיות ומטורפות של ויוואלדי. אני קצת מתביישת להגיד שזאת הפעם הראשונה שאשיר עם תזמורת איטלקית, וזה מוזר לאור העובדה שמשפחת אבי היא מעמודי התווך של קהילת יהדות טריפולי ברומא.

קונצרט נוסף של התכנית יתקיים באולם החדש של מרכז "אלמא" בזכרון יעקב – דבר מאוד מרגש עבורי. שמעתי על האולם, על האקוסטיקה ועל העוגב כל כך הרבה דברים נפלאים, אז אני ממש מחכה לשיר שם לראשונה ועוד בתכנית כזאת.

הניסיון מראה שבגזרה הקאמרית/פסטיבלית יש יותר רעננות ברפרטואר. מבחינה זו, מצער שירדה מהפרק סדרת הבארוק שתוכננה לעונה הנוכחית בשטריקר, ומצד שני משמח שבעונה הבאה תתחדש סדרת הרסיטלים הקוליים. אני מניח שגם במקרה זה תרכיבי תכנית חלומות.

אני מאושרת להופיע בסדרה הזו. ד"ר רז בנימיני ואני היינו בקשר לאורך השנים, ואז לפני כמה חודשים הוא הזמין אותי לשיר בסדרה, ומבחינתי מדובר בהגשמת חלום. התכנית שבנינו יחד קרובה לליבי – החלק הראשון מוקדש לליד הגרמני: שירים של רוברט ושל קלרה שומאן שזורים זה בזה כמו שהיו במעשה ההלחנה אולי, וכן שירים מתוך "קרן הפלא של הנער" של מאהלר.

עם שירי קרן הפלא יש לי יחסים עמוקים, כי היצירה הראשונה ששרתי כשחזרתי לארץ מארה"ב היתה הרביעית של מאהלר – חוויה אדירה בשבילי כזמרת צעירה מאוד. יש בשירים משהו שאני לא מעזה לתפוס במילים, כל העצב והחמלה שבעולם, במין ייאוש מר או לגלוג שתופס בבטן חזק… כללנו בתכנית גם את השירים מלאי ההומור וגם את השיר Wo die Schonen Trompeten Blassen שיש בו האמירה הכי כואבת על אהבה ומלחמה. החלק השני יכלול מחזורי שירים של פולנק ובריטן ועוד הפתעות משל רינאלדו האן, ושוב מהאלבום של עודד זהבי.

לסיום, מה תכניותייך להמשך העונה?

יש המון, אבל אני רוצה לספר על פרוייקט אחד ממש מרגש שיקרה במאי – אתארח בקונצרטים של שם טוב לוי עם שלישיית מיתרים – יעל ברולסקי, יעל פטיש ושירה מני. שם טוב שמע אותי באבו גוש, ובפסטיבל אילת, ודיברנו על אפשרויות לעשות יחד משהו.

מדובר במוזיקאי שאני מעריצה מאז שהייתי נערה! לפני כמה שבועות עשינו חזרה, ולא האמנתי שאני שרה איתו שירים ששרתי כנערה בזמן האזנה לדיסק… זאת קלאסיקה ישראלית ויופי עצום ואני פשוט מאושרת משיתוף הפעולה הזה.

רסיטל בסדרת "הסופרנוס". שירים מאת ורדי, בליני, דוניצטי, רוסיני, רודריגו ואחרים בליווי הפסנתרן חגי יודן. אמן אורח – צבי אורליאנסקי, צ'לו. 18.6.15.

קונצרט בארוק איטלקי בפסטיבל פליציה בלומנטל. עם "קונצ'רטו דה קאוואליירי" בניצוח מרצ'לו די ליסה. מוזיאון ת"א, 5.5.15.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: