music4awhile

ראשי » Uncategorized » כליזמרטרוניקה

כליזמרטרוניקה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הקלרניתן גלעד הראל מציג את תולדות הכליזמר בלבוש חדשני / עמיר קדרון

הקלרניתן גלעד הראל למד בג'וליארד, קונסרבטואר פריז וקונסרבטוריון ת"א. חבר אנסמבל מיתר ומנהל המרכז למוזיקה חדשה. מנגן מוזיקה עכשווית, כליזמר, סלסה ואימפרוביזציה. הופיע, בין היתר, עם הסינפונייטה של מנהטן, האנסמבל האמריקאי למוזיקה עכשווית ואנסמבל פרוטאוס. ממייסדי שלישיית הכליזמר "קלעזשופ".

מתי התחלת להתעניין במוזיקת הכליזמר?

אי שם בכיתה ב׳ או ג׳, כשרק התחלתי ללמוד לנגן, אמא שלי קנתה לי קסטה (!) של גיורא פיידמן. זאת היתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי קלרינט אמיתי, ״מקצועי״. לא עזבתי את הקסטה הזאת לאורך שנים רבות. כשגדלתי קצת, במקום להכין אטיודים וסולמות לשיעור השבועי, ישבתי ולמדתי משמיעה את כל הקסטה.

ביליתי שעות בנגינה משותפת עם מאסטרו פיידמן… זה לא עזב אותי אף פעם! קסטה נוספת שליוותה אותי כל חיי נקנתה שנה אחרי כן, סביבות כיתה ד׳ – בני גודמן.

ובאיזה שלב התחלת לנגן כליזמר בהופעות?

בכיתה ז׳, כסולן עם תזמורת הנוער העירונית של חולון. ניגנתי את ״פריילכס״ – מחרוזת הכליזמר האולטימטיבית… אין תזמורת נוער שלא מנגנת את זה. בהמשך, המורה המיתולוגי שלי, לא נזכיר את שמו, אסר עליי לנגן דברים שדורשים ״טכניקה לא קלאסית״, כליזמר או ג׳ז, וכמובן שצייתתי.

בתזמורת צה״ל ניגנתי את הקונצ׳רטו של ארטי שואו עשרות פעמים (מבלי ידיעתו של מורי…) ובעצם שבתי לנגן כליזמר ולהופיע רק בעת שהותי בניו יורק בתור סטודנט לתואר שני ובהמשך חיי בעיר – ממש כמו מתוך תחושת חזרה לשורשים. קשה היה לי להבין איך הזנחתי את הצד הזה כל השנים… לא הפסקתי מאז.

מה קוסם לך בז'אנר?

צירוף המילים כלי וזמר אומר הכל: אני מוצא את עצמי שר באופן הכי טבעי דרך המוזיקה הזאת. כולנו מנגנים באיזה שהוא כלי נגינה כי בחרנו שלא לשיר באמצעות מיתרי הקול, אבל לנגן זה הרי בסופו של דבר לשיר. משהו במוזיקת הכליזמר נותן ביטוי לכל הצבעים, הגוונים והניואנסים של הקול האנושי ואולי בעצם של המין האנושי – דיבור, שמחה, עצב, צחוק, צעקה, מילמול, סרקאזם ועוד ועוד…

כמובן שגם כשאני מנגן מוצארט או בולז אני מרגיש כמספר סיפור, אבל בסופו של דבר, נראה לי שמוזיקת הכליזמר יוצאת ממני בצורה הכי טבעית.

בנוסף, מניסיוני מול קהל במדינות שונות בעולם, זו מוזיקה שווה לכל נפש – יהודים או לא, מבוגרים, צעירים וילדים – אין קהל שלא נשבה בקסם. זו מוזיקה שחודרת ישר ללב. פשוט כך.

וחיבתך לז׳אנר היא מה שדחף אותך לעצב את המופע "סיפורו של כליזמר"?

מן הסתם… אבל קצת יותר מזה: על אף העובדה שגדלתי על אמנותו של פיידמן ובהמשך על כליזמרים נפלאים אחרים כמו שלויימק׳ה בקרמן, נפטול׳ה ברנדווין, דייב טאראס ואחרים; ועל אף הנאתי מנגינת כליזמר מסורתי – תמיד הרגשתי שאין ממש טעם, מבחינתי, לבצע את המוזיקה הזאת בצורה שהם ביצעו. כמו שאין עניין במלחין שיכתוב היום בסגנון מוצארט. הם עשו את זה טוב ממני.

לכן, כשאני בסיטואציית כליזמר זה תמיד בניחוח נוסף, אחר… בניו יורק ניגנתי בלהקה שמשלבת כליזמר עם סלסה, בשלישייה מוזרה בה כתבנו את המוזיקה בעצמנו והלכנו למחוזות בלתי צפויים. בימים אלה אני עובד עם הרכב חדש שמשלב כליזמר עם ג׳יפסי סווינג וכך גם הרעיון של המופע "סיפורו של כליזמר" נולד מהרצון לשלב כליזמר עם אלקטרוניקה.

מה ומי במופע?

ובכן, אקדים ואציין שהמופע במקורו הוזמן ע״י דויד גריילסאמר ותזמורתו ״ז׳נבה קאמרטה״ כקונצרט הפותח בסדרת ״הקונצרטים המשוגעים״ (Concerts Sauvages) של התזמורת. נתבקשתי ליצור מופע אלקטרו-כליזמר. אף פעם לא עשיתי משהו כזה וכמובן שנעניתי לאתגר.

ניסיתי להבין ממה ליצור את האלקטרוניקה, והתחלתי לשחק עם מבחר ההקלטות ההיסטוריות שברשותי. מה שיצא בסופו של תהליך זה מופע שמתאר בעזרת מוזיקה חיה ומוקלטת את סיפורו האישי של הכלייזמר, המוזיקאי היהודי הנודד, מאז המאה ה-19 ועד היום, וכך בעצם את סיפורה המרגש של יהדות מזרח אירופה.

בעזרת המחשב אני ממקם את המאזין בזמן ובמקום ויוצר דיאלוג מתמיד בין עבר להווה. אני משתמש בהקלטות היסטוריות של כליזמרים מתחילת המאה ה-20, בהקלטות שטח שעשיתי בעצמי בבתי כנסת, ובקולות ממוחשבים שיצרתי.

המופע הועלה מספר פעמים בשנתיים האחרונות בז׳נבה ובפריז, וכעת עולה בבכורה ישראלית עם מוזיקאים מקומיים: אציין קודם כל את הפסנתרן עמית הראל, אחי הבכור. זהו שיתוף פעולה ראשון ביננו מאז כיתה ז׳ בערך… חוץ ממנו ינגנו בכינור דניאל הופמן (כנר כליזמר נהדר איתו אני משתף פעולה באופן קבוע בשנים האחרונות), וורה גורנשטיין אותה הכיר לי דניאל. היא נפלאה. בקונטרבס ינגן מיקי ורשאי  – בסיסט נהדר ורב תחומי. הולך להיות כיף אמיתי.

כיוון שמדובר בסינתזה חדשנית, האם מאז הבכורה חלו שינויים במבנה או בתוכן?

מעט מאוד. המבנה לא השתנה כלל, בעיקר מכיוון שסדר הדברים הוא כרונולוגי, ע״פ מאורעות ההיסטוריה. פה ושם נאלצתי לשנות, להוסיף או לשכלל דברים כדי להיות יותר פרקטי מבחינת התיאום בין המחשב למוזיקה החיה.

ציינת שהמוזיקה מתחבבת על כל מאזין; יחד עם זאת יש לפורמט שפיתחת איזו הילה ניסיונית, לפחות על הנייר. לאיזה קהל אתה מכוון, ומה היו התגובות למופעים הקודמים?

זה נכון שהכותרת 'כליזמר עם אלקטרוניקה' מעט מאיימת לקהל ה״רגיל״ ובטח לסוג הקהל שהולך לשמוע כליזמר בצפת… הכוונה המקורית היתה באמת לעשות משהו רדיקלי, אבל בסופו של תהליך יצא מופע כליזמר מרגש, אותנטי וסוחף. האלקטרוניקה מוסיפה אלמנט חדשני אבל לחלוטין לא רדיקלי. היא, כאמור, עוזרת לספר את הסיפור. יש רגעים מצחיקים ויש פחות – בכל זאת מדובר הרי בהיסטוריה לא פשוטה.

התגובות היו תמיד נהדרות. כמו שאמרתי, גם קהל שוויצרי לא יהודי מצא את עצמו מתחבר, מתרגש ונהנה. בהמשך הדרך אני מעוניין להוסיף למופע גם וידאו ארט ואז המופע יהיה ממש מולטי מדיה. אולי זה יהיה פחות מאיים…

תהיינה עוד הופעות בארץ לאחר השתיים הקרובות?

מתוכננת בינתיים עוד הופעה הקיץ בפסטיבל כפר בלום.

וחוץ מהכליזמר, מה מתוכנן לך להמשך העונה?

מכל טוב: באפריל אנגן עם ברכה קול ועמית דולברג בעין כרם כחלק מאירועי השקת הדיסק שהקליטו משירי לייבו לוין; בסוף אפריל אנגן בסידרה של רויטל חכמוב בנטף יחד עם צביקה פלסר; במאי מצפים לי כמה פרוייקטים מעניינים עם אנסמבל מיתר.

ביוני אנגן את הקונצ׳רטו הראשון של ובר עם התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של משתף הפעולה הראשי שלי – דויד גריילסאמר. אספר גם שאנחנו יוצרים בימים אלה תכנית חדשה והרפתקנית עם התזמורת שלו – באלקן בארוק. ננגן בפסטיבל הג׳ז במונטריי (Montreux), בפסטיבל הבארוק Bachwochen Thun כמו גם בפריז, ובלוזאן.

לסיום העונה אנגן ואלמד בפסטיבל בינלאומי למוזיקה חדשה – Contemporary Encounters – שמארגן ומפיק אנסמבל מיתר בקונס' הישראלי למוסיקה בתל אביב.

"סיפורו של כליזמר": גלעד הראל – קונספט, עיבודים, פס קול וקלרינט; דניאל הופמן, ורה גורנשטיין – כינורות;
מיקי ורשאי – קונטרבס; עמית הראל – פסנתר. ירושלים – 31.3, ת"א – 2.4.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: