music4awhile

ראשי » Uncategorized » להרים את סטרדלה

להרים את סטרדלה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

שאפתנות במימוש חלקי בבכורה ישראלית לאורטוריה "יוחנן המטביל" / חגי אברבוך

כבוד להורדוס. יאיר פולישוק

איך יש לבצע יצירות של מלחין שידע שלל מאהבות, ניסיון רצח אחד, בריחה אחת לצורך הישרדות – ובסופו של דבר אכן נרצח בדקירה (הרוצחים השכירים כנראה היו מיומנים מקודמיהם)? איך יש לבצע מוזיקת בארוק נוטפת ארוטיקה? התשובה מובנת מאליה – ולא הורגשה יתר על המידה בביצוע של תז' הבארוק י-ם.

האורטוריה "סן ג'ובאני בטיסטה" ("הקדוש יוחנן המטביל") מאת סטרדלה היא מיצירות הבארוק המופלאות שהמלודיות פשוט נשפכות מהן. אנסמבל רודף אנסמבל, ארייה אחרי ארייה, וכל זה רק מחכה לזמרים שיתענגו על החומר הקיים. מן המבצעים ששמעתי, אולי היחיד שממש לעס בשקיקה את המוזיקה שניתנה לו היה יאיר פולישוק בתפקיד הורדוס, שהציג היטב את תפקיד השליט הזועם, החושק, המפוחד.

הקונטרה-טנור אלון הררי, בתפקיד יוחנן המטביל, היה שקוע מדי בתווים עצמם. קולו אמנם נעים, אבל היצירה הזאת דורשת הרבה יותר מסתם נעימות: זאת אורטוריה מרוכזת ודרמטית, הדורשת מהמבצע לשלוח את קולו ונוכחותו היישר אל המאזינים.

הדס פארן בתפקיד שלומית החלה מעט מופנמת גם היא, אבל במחצית השנייה של האורטוריה נדמה שהתעוררה אל התפקיד, ואריית הסיום שלה, לפני הדואט הסוגר, כבר הייתה יותר קרובה אל המתבקש.

בצד האינסטרומנטלי – תזמורת הבארוק י-ם עשתה מלאכתה נאמנה – אבל לא באופן נסער מדי. נדמה שהמנצח אנדרו פארוט "התעורר" למלאכה רק במחצית השנייה של היצירה וגם אז לא יתר על המידה – קצת יותר להט לא היה מזיק.

לוסי בלוך, שירה אגמון, אנטוניו אורסיני ויואב וייס כמקהלה המלווה היו נעימים ובעלי צליל מגובש, אך לפעמים נדמה שנדרש יותר. בטריו היפהפה שבמערכה הראשונה נדרשה קצת יותר איטיות – המלודיות מלטפות ממש, האווירה עורגת – אז, פארוט, למה לרוץ?

נקודת אור נחמדה הייתה הטנור אורסיני מחוץ למקהלה, בתפקיד סולני. הוא חי את התפקיד – ונהנה 'לשחק' בו. אם אווירת ההנאה הזאת הייתה עוטפת את כל יתר המבצעים – היינו מקבלים ביצוע באמת נהדר לאחת היצירות היפות ביותר של הבארוק האמצעי.

"סן ג'ובאני בטיסטה" – בכורה ישראלית לאורטוריה של סטרדלה. תזמורת הבארוק ירושלים בניצוח אנדרו פארוט. זמרים: אלון הררי – יוחנן המטביל; הדס פארן – שלומית; יאיר פולישוק – הורדוס; אנטוניו אורסיני – יועצו של הורדוס; לוסי בלוך, שירה אגמון, יואב וייס – מקהלה. 10.3.15, הקונס' הישראלי למוזיקה, ת"א.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: