music4awhile

ראשי » Uncategorized » נעורי קלרה

נעורי קלרה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

על יצירות מוקדמות של מלחינים גדולים / עמיר קדרון

שלישיית אלכסנדר מתארחת בסלון לוין

מיכל טל למדה באקדמיה למוזיקה ת"א, באונ' אינדיאנה, בג'וליארד ובאונ' ניו יורק. בעלת תואר דוקטור למוסיקולוגיה מאונ' י-ם. הופיעה עם כל התזמורות בארץ ועם רבות בעולם, ביניהן הסימפונית דאלאס ותזמורת רדיו הולנד. זכתה במלגות קרן אמריקה-ישראל, פרסי משרד החינוך ואחרים. השתתפה בפסטיבל טנגלווד, פסטיבל ישראל ועוד. מלמדת בביה"ס בוכמן-מהטה, במרכז למוזיקה י-ם ובקונס' גבעתיים.

השיחה הקודמת שלנו נערכה לפני קרוב לשנה – מה בינתיים הספקתם לעשות במסגרת שלישיית אלכסנדר?

הרבה פעילות: הופענו בין היתר בפסטיבל פליציה בלומנטל וכן ב"חג המוזיקה הישראלית", שם ביצענו את רביעיית הפסנתר של בן-חיים שנכתבה בגרמניה לפני עלייתו לארץ. בעונה זו נופיע בקרוב גם בסדרה הקאמרית בראשון לציון וב"צוותא" בתל אביב. כמו כן מתוכננות נסיעות לחו"ל בעונות הבאות.

בנוסף להופעות, שלישיית אלכסנדר משקיעה בחינוך הדור הצעיר: הן בהוראה יחידנית והן בהדרכת הרכבים קאמריים במוסדות החינוך המוזיקלי ובמרכז למוזיקה ירושלים במסגרת תכנית גולדמן.

במסגרת קורס "פסנתר צעיר" (גם כן במרכז למוזיקה ירושלים) הדגש הוא בנגינה בהרכבים ובמיוחד מוזיקה קאמרית עם כלי קשת. התלמידים הצעירים מתוודעים לראשונה לחוויה הגדולה של נגינת מוזיקה קאמרית עם קשתנים מבוגרים בהרבה מהם, ולומדים מניסיונם.

החודש תמלאנה 10 שנים לפטירתו של אלכסנדר טל, אבי, שעל שמו נקראת השלישיה. הקונצרט הקרוב ברעננה יוקדש לזכרו.

מה עומד מאחורי תכנית הקונצרט?

בחרנו לתכנית "שלישיות נעורים" יצירות שכתבו היידן, בטהובן וקלרה שומן בתקופות מוקדמות של יצירתם. השלישיות מאת היידן ובטהובן הן בדו מינור, וניתן לראות קשר סמוי בהשפעה של היידן על בטהובן הצעיר: הקשר ביניהם החל ב-1790: למרות לוח הזמנים העמוס של היידן, הסכים לפגוש את בטהובן הצעיר בווינה ולתת לו כמה שיעורים. כל זאת בין סיוריו הרבים ונסיעתו ללונדון.

ביצוע הבכורה של שלישיית הפסנתר בדו מינור אופ. 1 מס' 3 היה ב-1795 בסלון של הנסיך ליכנובסקי, אליו הוזמן גם היידן כאורח כבוד. היידן, שהיה עייף מאד והגיע היישר מלונדון, כנראה לא היה בכושר ריכוז גבוה וטען כי השלישיה זקוקה לליטושים קומפוזיטוריים ולעריכה לפני הוצאתה לאור. בטהובן נפגע מאד מהערה זו, והיחסים ביניהם היו צוננים מאז . ללא קשר ליחסיהם, היידן הוא דמות מוזיקלית חשובה מאד ביצירתו של בטהובן הצעיר.

יכול להיות שהתקרית הזו (בין היתר) דחפה את בטהובן להתנער מהקלאסיקה ולחפש את סגנונו העצמאי?

קשה לדעת. כבר בצעירותו נטה בטהובן הצעיר לאינדיווידואליזם – זאת לצד יכולת אילתור בלתי רגילה, וניתן לשמוע זאת בכל יצירה מוקדמת שלו. צריך לזכור שגם היידן ה"קלאסיקן" היה מקורי, עצמאי וייחודי בדרכו שלו, כך ששתי הדמויות האלה היו בולטות מאד בתוך העשייה ה"סטנדרטית" או השייכת לסגנון ה"קלאסי" של סוף המאה ה-18.

גם את המקוריות של היידן ניתן כבר לזהות בשלישיה שבחרתם להציג לצד זו של בטהובן?

בהחלט, היידן הוא תמיד מרתק ובלתי צפוי, ומאפשר חופש ודמיון בתוך הסגנון.

יכולתם לשלב לצד בטהובן והיידן שלישיית נעורים של עוד מלחין מוכר, אך בחרתם להציג משל קלרה שומן – שיצירתה, מוקדמת כמאוחרת, עדיין לא זוכה לדי חשיפה.

קלרה (ויק) שומן כתבה את השלישיה לאחר נישואיה לרוברט, כשהיתה עוד בשנות העשרים לחייה, וזו דווקא אחת היצירות המנוגנות יותר ברפרטואר. סיפור חייה הוא מרתק: קריירה מגיל אחת עשרה כפסנתרנית קונצרטים, הקשר רב השנים עם רוברט והשפעתה על יצירתו, והקשר שלה עם מלחינים גדולים נוספים בחוג: מנדלסון, ברהמס ועוד.

בשלישייה ניכרת כמובן ההשפעה הרבה של מנדלסון ושל בעלה על יצירתה, וכן הניסיון שלה להביע את עצמה ואת רעיונותיה לצד הענקים האלה. כמו פאני הנזל, אחותו של מנדלסון, היצירה בכלל וההלחנה בפרט היו לא קלות עבור נשים במאה התשע עשרה.

המקרה הפרטי של קלרה מורכב. בניגוד לפאני, שהתמקדה בעשייה פרטית וקאמרית, לקלרה היתה קריירה ציבורית למרות נטל המחלה של בעלה, ואחר כך התאלמנותה המוקדמת והצורך לפרנס לבד משפחה. 

נכון. היא נאלצה להתמודד עם קשיים רבים – ממש להוריד את הכובע בפניה. ממכתביה ומיומניה גם רואים אשה מאורגנת למופת, שמנהלת את הקריירה שלה ושל בעלה (בתקופתו הטובה) ודואגת לכל עד לפרט האחרון, כולל קשר עם מכוון הפסנתרים, ארגון הסיורים והנסיעות. מדהים איך מצאה עדיין את הזמן בתוך כל אלה להקפיד על שיגרת אימונים וכתיבה.

באיזו מידה היותה פסנתרנית מתבטאת בכתיבת השלישיה?

ניכר שניגנה יצירות רבות מאת מנדלסון והכירה את כתיבתו: הפסנתרנות בשלישייה מזכירה מאד את 'שירים ללא מלים' שלו ויצירות אחרות. היצירה אינה וירטואוזית כדוגמת השלישיות של מנדלסון או של רוברט, ונוטה יותר לפסנתרנות לירית ואינטימית. הכתיבה קולחת ויפהפיה.

אני מניח שהזדמן לך לנגן עוד מיצירותיה; התכונות שציינת מאפיינות את כלל כתיבתה?

הקונצ'רטו והיצירות לפסנתר סולו כתובות בסגנון יותר וירטואוזי, ודורשות מיומנות פסנתרנית גבוהה מאד; הרומנסות לכינור קרובות יותר ברוחן לשלישיה, וניכרת בהן השפעתו של רוברט. מעניין שקלרה לא כתבה כמעט לאחר גיל 36 – לאחר מות בעלה.

ההפסד כולו שלנו, ואוסיף דבר נורא: אולי לו התמקדה בהלחנה, "השתחררותה" מצלו של רוברט עקב מותו היתה מובילה לגיבוש סגנון מובהק משלה ולהטבעת חותם עז יותר בתולדות המוזיקה (גם מבחינת היקף יצירתה)?

יכול להיות. לעולם אין לדעת, אך צריך לקחת בחשבון גם את הקשר שלה לברהמס ואת הערכתה הגדולה ליצירתו, ייתכן גם שזו אחת הסיבות שמנעו ממנה ליצור. ללוות גאון נוסף, לבצע את יצירותיו ולערוך אותן זו משימה נכבדה שתובעת אנרגיות רבות.

עוד על סגנונה: את מוצאת בו יסוד נשי? יש בכלל חיה כזו, "מוזיקה נשית"?

היום יש חוקרות פמיניסטיות המגלות צדדים "נשיים" במוזיקה, למשל סוזן מקלארי. לא התעמקתי במחקרים האלה, ואישית אני לא רואה ושומעת "חיה כזאת". מוזיקה לדעתי היא מוזיקה, ללא הגדרות של "נשיות" או "גבריות". לגבי נשים מלחינות, כאן ועכשיו יש רבות ופעילות בארץ, והיה לי העונג לעבוד עם כמה מהן.

מעניין שהזכרת את זה – לפני כשבוע התקיים פסטיבל "Vox feminae" מטעם פורום המלחינות. למה בעצם? האם 'מכשול המגדר' שניצב בפני פאני וקלרה עדיין שריר וקיים, באיזושהי צורה?

שאלה טובה, אני מציעה שתציג אותה לפורום…

עצם קיום הפסטיבל אומר דרשני. מהניסיון שלך ו/או של עמיתותייך – עד כמה הדברים שונים היום? תחום הניצוח, למשל, נותר גברי בעיקרו.

אתה מתכוון לנשים מבצעות לעומת גברים מבצעים? לא זכור לי שנתקלתי בבעיות בנושא. לגבי הניצוח אני יודעת שיש היום עלייה במספר הנשים המנצחות ומבחינתי זה טבעי לחלוטין.

כוונתי גם לנתונים מספריים, וגם להתמודדות עם דעות קדומות, שמרנות, אפליה וכן הלאה. פאני וקלרה ורבות אחרות נתקלו במחסומים כי "קריירה מוזיקלית אינה יאה לנשים" (ולהיפך?) ואני תוהה אם יש ביטוי בעולם המוזיקה למורשת הפטריארכלית שהחברה המודרנית עדיין משמרת.

צריך לבדוק נתונים מספריים במקומות רבים – הנה לך רעיון למחקר חדש… בתזמורות הסימפוניות, למשל, נראה כי יש יותר נשים במאה העשרים והעשרים ואחת. לגבי קריירה ביצועית – כל אשה עושה את ההחלטות שלה, ונראה לי שגם בתחום זה יש עליה גדולה. בתחום האקדמי עדיין רואים מעט מדי נשים בעמדות בכירות, והייתי רוצה לראות יותר.

השיחה הזו מזכירה לי קונצרט אחד לפני שנים רבות, שבו הופעתי עם התזמורת הפילהרמונית בניצוחה של ג'יזל בן דור. לפי מיטב זכרוני זה לא היה אירוע שבשיגרה – סולנית ומנצחת.

בזמנו, כששוחחנו על שולהוף, ציינת שיש תחושת שליחות בנגינת מוזיקה יהודית וישראלית. זה נכון גם לגבי ייצוג מלחינות?

לא הייתי קוראת לזה שליחות, אלא אולי הכוונה ותשומת לב למלחינות (וגם מלחינים) שמחוץ לזרם המרכזי.

וזה כיוון שישתלב בעשיה של שלישיית אלכסנדר, או שייך יותר למועדון הקאמרי הישראלי?

בהחלט כן. שלישיית אלכסנדר מבצעת יצירות מכל מגוון הרפרטואר, בעוד שהמועדון הקאמרי הישראלי ביצע יצירות ישראליות.

הבחירה הפעם בתכנית נגישה קשורה לחתך הקהל המשוער?

לא בהכרח. הבחירה ברפרטואר היא בדרך כלל מכלול של לוח זמנים, לימוד רפרטואר חדש מול יצירות ותיקות, וניסיון לאיזון בין כל אלה.

מה תכניותייך להמשך העונה?

עמוס מאד: חזרתי לפני כמה שבועות מכיתות אמן בסין ובהונג קונג; אני עומדת להופיע עם התזמורת הסימפונית ברטאן בקונצ'רטו הכפול של שולהוף, ובנוסף יש פרויקט של רביעיות פסנתר בסוף אפריל בסדרת ימקאמרי ובסידרה הקאמרית בקונס' הישראלי. בקיץ תהיינה הופעות וכיתות אמן בפסטיבלים באירופה (יורוארטס ופרוג'ה).

בין לבין אני ממשיכה ללמד, ויש הרבה נחת משתי תלמידות צעירות שזכו בחודש שעבר בפרסים בתחרות הארצית "פסנתר לתמיד" באשדוד, ועוד תלמיד צעיר שהופיע לאחרונה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון.

צילום: דנה רם

"שלישיות נעורים" – קונצרט מסדרת "צלילים". טריו אלכסנדר (מיכל טל – פסנתר, נתאי צרי – כינור, אלה טובי – צ'לו) ינגן מיצירות היידן, בטהובן וקלרה שומן. 8.1.15, האונ' הפתוחה רעננה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • כלל לא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: