music4awhile

ראשי » Uncategorized » צבעים, מרקמים, הבטחות

צבעים, מרקמים, הבטחות

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

חוויה מורכבת בסדנה למוזיקה עכשווית / עמיר קדרון

צוות "צ'רלי": המנצח אבי טלר, הכנריות יוקי אישיזאקה ומרתה סיקורה, הצ'לנית חגית בר סלע, הוויולנית גילי רדיאן שדה והמלחין רועי ברק

תם ולא נשלם: זהו הרושם העיקרי מקונצרט הסיום של הסדנה למוזיקה בת זמננו בביה"ס בוכמן-מהטה. ראשית, כיוון שמאילוצים טכניים הושמטו יצירות מהתכנית – ויש להצטרף לתקוותו של מנהל הסדנה, ראובן סרוסי, כי תימצא הזדמנות לבצען, אולי אפילו עוד השנה. שנית, כיוון שמסיבות כאלה ואחרות, הותירה התכנית את המאזין וחצי תאוותו בידו.

יצירותיהם של קראמב וקסנקיס, למשל, היו קצרות במידה שבקושי אפשרה לתהות על קנקנן, וזאת על אף איכות הביצוע הגבוהה (בהתאמה: הכנר Ruda Alves והפסנתרן נדב קטן; הצ'לן גלי כנעני והפסנתרן אלישע קרביץ). בייחוד אמורים הדברים לגבי "קש ברוח" של האחרון. המבוא הדרמטי של הפסנתר, שילוב נקישותיו החדות עם הקו המחוספס של הצ'לו, האווירה הדחוסה – כל אלו זועקים לפיתוח נוסף, ואין.

תחושת חוסר מאפיינת גם את המגניפיקט של פול צ'יהארה. איזו פונקציה משרתת המוזיקה בהשוואה למגניפיקטים מסורתיים? כיצד מתייחס המלחין להיסטוריה הארוכה של הלחנות המזמור? האם יש משמעות לזהותו (אמריקני ממוצא יפני)? שאלות נוספות מתעוררת, ואולי יש בתמציתיות היצירה מענה מסוים. כך או כך, האזנה ראשונה יוצרת עניין בחוזרת על מנת להתרשם מעבר להישג האסתטי של המלחין, והוא המרקמים המושכים שנוצרים מחיבורי הקולות. הביצוע הרגיש של הזמרות ומנצחן, עופר דלאל, חידד אבחנה זו.

מלבד עבודת האנסמבל המדויקת, ראויות לציון הסופרן דניאל ברש על שירתה הזכה והזוהרת, וכן האלטיות המצוינות מיכל דורון ושי טרי. הקוץ באליה: הבחירה המיותרת "לחבר" את הזמרות ביריעת בד ארוכה שהונחה על כתפיהן. נראה שהחליט מי שהחליט כי המוזיקה חלשה וזקוקה לשידרוג שיצדיק אותה. התוצאה היא גימיק זול ורדוד מהסוג שמתאים לקרקס של מצדה, ולא למעוז האחרון של עשיה מוזיקלית אמיתית.

בדומה לקונצרטים קודמים, עניין רב עוררו יצירות הסטודנטים. "בושם" לוויברפון ואנסמבל, למשל, נכתבה ע"י גיא ראושר להזמנת הנקשן עודד גייצהאלס. ביסוד היצירה תחושה ברורה של נראטיב: פתיחה לירית מובילה להתרחשות דרמטית ממושכת בצליל דחוס – וכאן יש לעצור ולהצביע על בעיה במסה המתהווה בחטיבה זו, מסה שתעתועי האקוסטיקה באולם קלרמונט לא עשו עמה חסד. הגודש שהתקבל הכשיל כל משחק אפשרי בגוני הכלים, כיוון שאלו התלכדו לגוש חדגוני.

הרווחה באה בסיום, המחזיר למרכז את היופי והעידון. מרגע שראושר נוטש את הדחיסות לטובת תזמור שקוף, מתגלה מיטב השראתו בכתיבה בהירה ואפילו מרגשת: לאחר סולו של הוויברפון וחזרתו של מוטיב מלודי קצר שהוצג בפתיחה, מתקבצים בהדרגה ובמתינות כלי הנשיפה, ואחריהם המיתרים. היצירה ננעלת חרישית ובאורח קסום ממש, כשהסולן ממיר את מקושיו בקשת של כינור, ומושך בה על הוויברפון זוג אקורדים מסתוריים. לסיכום: מורכבות לצד יופי, ומתבקש ביצוע נוסף על מנת להתעמק בדברים.

בכורה נוספת חתמה את הערב: "צ'רלי" לרביעיית מיתרים ווידאו, מאת רועי ברק. מדובר במחווה מרתקת לסרטון הבא:

קטעים ממנו מוקרנים במהלך הנגינה: פעמיים כבמקור, אך בשלישית התערב המלחין והידק את החיבור לנגינה ע"י שימוש בפילטר שעיוות את התמונה והצליל, והעניק נופך מטריד משהו לסצינה.

מה בעצם ביקש ברק לעשות? האם זו פרשנות אישית לסרטון, או ניסיון לברוא מחדש את הסיטואציה ע"י איור בצלילים? תהא התשובה אשר תהא, למוזיקה קסם מיוחד. היא מצטיינת בהומור ובליריות, ומשדכת בהצלחה יתרה נגינה מסורתית למיני חריקות ונקישות – והכל בביצוע רגיש של הקשתניות בהדרכת אבי טלר.

לסיכום, לא נותר אלא לייחל להמשך הפעילות המבורכת של הסדנה, וכן להמליץ על כמה מהאירועים הקרובים בבוכמן-מהטה: בשבוע הבא תחל מתקפת הרסיטלים של המחלקה הקולית, ובהם אלו של שחר לביא ונופר יעקבי (16.6, אולם קלרמונט, ב-13:30 וב-15:00). למחרת וב-19 לחודש, מופעי תלמידי כתת הליד (קלרמונט, 19:00). בשבוע העוקב ייערך הקונצרט הפתוח האחרון לשנה זו, וכן רסיטל של הקלרניתנית נעם כרמון (24.6, אולם טארג, 19:30), ומקבץ נוסף של זמרים מסיימי תואר – הדר בייזר, מאיה עמיר, אושר סבג וחנה ברדוש (קלרמונט, החל ב-11:00). הכניסה לכל האירועים חופשית.

קונצרט הסיום של הסדנה למוזיקה בת זמננו. מיצירות פול צ'יהארה, לאונרדו בלאדה, ג'ורג' קראמב, גיא ראושר, יאניס קסנקיס ורועי ברק. ניהול אמנותי – ראובן סרוסי. 10.6.14, אונ' ת"א, ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: