music4awhile

ראשי » Uncategorized » חוויה תרבותית

חוויה תרבותית

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

הנאה גורפת ברסיטל לידר / עמיר נהרי

צילום: הילה כרמל

באתי לרסיטל של איילת אמוץ אברמסון (5.6) עם ציפיות גבוהות, לאחר ששמעתי את זמרתה הנהדרת בקונצרט העשור לאנסמבל "מיתר", הרכב יוצא מן הכלל במצויינות הטכנית והאמנותית שלו. התכנית סקרנה אותי בזכות הבחירה לייחד אותה לעיבודים של מלחינים בכירים לשירי עמים. המוזיקה העממית מספקת אוצרות של צבע וסגנון המזכירים כי יסודותיו של אולם הקונצרטים בלבנים מאדמת הכפר. לשמחתי, הרסיטל הנדיב של איילת (שעתיים כולל הפסקה קצרה!) היה, בהתאם לציפיות, תענוג.

קולה של איילת יפה, צלול, עשיר, צונן ועם זאת לירי. זהו קול בעל גוון גבוה יחסית למצו. גם כשאינה מושלמת מבחינה טכנית (למשל שליטה בנמוכים), שירתה מושכלת, מוקפדת ועשירה בניואנס. בנוסף, יש לה נוכחות אצילית ורבת קסם. במיטבה, הופעתה מצטיינת באיפוק ובנקיון, כפי שהיה גם בקונצרט הנ"ל. לפרקים נסחפה בהתרגשות של המוזיקה; לחילופין השתמשה במחוות ידיים ובהבעות מצועפות שאולי נועדו לרגש את הקהל – ולא היה בכך צורך. אין ספק שאיילת היא מופת למוזיקליות חיה, מעודנת ותרבותית.

 

שלל היצירות ברסיטל הזמינו את הקהל למסע מגוון בתרבויות שונות. המופע החל בשירים היווניים בעיבוד ראוול – יצירה נאה גם אם מעט חדגונית. פחות מהנה היתה "תמונות הכפר" של בארטוק – יצירה שהתחכום שלה בא אולי על חשבון החן והספונטניות העממיים. הקהל נסע גם לברזיל, בשירים שעובדו ע"י וילה לובוס, וע"י המלחין הברזילאי הפחות מוכר ארנאני בראגה, תלמידו של מסנה. השירים הברזילאיים מביעים חיות, חושניות ולעתים רגשנות משתפכת. הניחוח הלטיני נמשך גם בשירי לדינו בעיבוד יחזקאל בראון (למשל "שחרחורת" המוכר), ושיריהם הקצרים והחינניים של אוברדורס ומנואל דה פאיה מספרד.

איילת הצטיינה במיוחד בעיבודים של בריטן לשירים מהאיים הבריטים. היצירה לא זוכה לפופולאריות רבה יותר – וזה מוזר וגם חבל. מדובר בעיבודים עתירי דמיון, עומק ויצירתיות, העוסקים בעיקר במבט מפוכח ממרום השנים על נעורים ואהבה, לעיתים עם נוסטלגיה ולעיתים עם חרטה. נראה היה כי איילת מרגישה מאוד "בבית" והיא היטיבה לבטא את המזג של השירים – רגש רב המוסווה באמצעות הומור ועידון.

הליווי על הפסנתר הופקד בידיו המוכשרות והמנוסות מאוד של יונתן זק, שהיטיב לשלוט בטכניקה ולהעשיר את התמונה הצלילית, תוך שהוא תומך בזמרת, אך לא מאפיל עליה. ב"מחולות רומניים" של ברטוק, הסולו הקצר שביצע, היטיב להביע את האופי הססגוני ואף מעט ממזרי של היצירה, אף ללא צבעי התזמורת המבצעת אותה בדרך כלל. זק גם הנחה בחן וסיפר מעט על היצירות, בעוד שאיילת העדיפה לדבר באמצעות המוזיקה בלבד.

"מסע עולמי" – שירי עם בלבוש אמנותי. איילת אמוץ-אברמסון – מצו, יונתן זק – פסנתר. 5.6.14, הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, ת"א.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: