music4awhile

ראשי » Uncategorized » משב רוח מרענן

משב רוח מרענן

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

המוזיקה ניצחה את החום הכבד בפסטיבל אבו גוש/ גיורא גרשטיין

רונה ישראל קולת

אם כי נאמר לבני ישראל שלא ללכת בדרכי האמורי, נדמה לעיתים שעניינם של אלה במתרחש בתרבות האדומית הולך וגדל עם השנים. כך היה הדבר בפסטיבל אבו גוש בחג מתן תורה. עליתי לרגל אל כנסיית הגבירה של ארון הקודש במתחם הבנדיקטיני של הכפר. כנראה שהשמיים עצמם לא חיבבו את החלטתי לצאת בעצם היום הקדוש אל מקדשם, והיישר מהגהנום נשלחה אלינו אש חמסין לוהטת ורותחת.

אך בני ישראל קורצו מחומר חזק יותר ולמרות הגעתנו כעשרים דקות ויותר לפני הקונצרט, נוצרה כבר מצוקת חניה של ממש. מזל שבחורי האבטחה המהירים והיעילים ניווטו את המבקרים רכב רכב אל מקומו הראוי. המון אדם צבא על מתחם הפסטיבל, על דוכני המזון והפיצ'יפקעס שלו, על קופותיו ושירותיו, בימותיו, גניו ואכסדראותיו. נדמה שבצורה מפתיעה, הוגשם חזונם העתיק של מייסדי הכנסייה – לראות את עם ישראל בתוך כנסייה, מתוך רצון עז ואפילו לאחר ששילמו על הכניסה.

בהיכנסי לכנסייה, בתחילה נדמה הדבר כשוק כתריאלבקה ביום רע – אנשים התרוצצו לפה ולשם, בניסיון למצוא מקומותיהם המסומנים, מבחוץ חדר אותו אוויר נהדר ומחניק להפליא והזיעה נטפה ימינה ושמאלה. אך אז התחילה המוזיקה.

תכנית הקונצרט, שהייתה בנויה כהלכה, החלה (בניסיון לחברנו לפליטי דרום תל אביב?) עם הספיריצ'ואל המפורסם "נהר עמוק" (לזכר נהר הירדן), שהיה פותח גרון נהדר והכניס את הקהל למצב הרוח הנכון. לאחריו בוצעה יצירה ישראלית – "תהילים" מאת אייל באט למקהלה א-קפלה, המבוססת על פסוקים מפרקי תהילים שונים. היצירה שיחקה בין מליסימות אוריינטליות לבין הרמוניות מערביות והושרה יפה בפי המקהלה. פרט לעניין המוזיקלי ביצירה, חשובה הייתה על מנת לגרום לבאי הקונצרט להבין, שגם אם המוזיקה הליטורגית המושמעת היא נוצרית, הרי שבבסיסה נטלה כל כך הרבה מהמקורות היהודים, עד שלא ניתן לומר שהיא לגמרי זרה לנו. לתחושה זאת סייעה גם העובדה שחולקו דפים ועליהם הטקסטים הלטיניים המקוריים עם תרגומיהם לעברית צחה – וניתן היה להבין ולהתחבר למוזיקה דרך המילים, שהן שלנו ולא שלנו בו בזמן. פרט לכך, ניתן היה לראות כיצד מלחינים שונים טיפלו במילים ובשורות זהים בצורה שונה לחלוטין, מלחין מלחין וכישרונו, אופיו ומידת רוחניותו.

בהמשך: הרקוויאם של פרגולזי. פרגולזי הינו מלחין מפורסם מאוד, אבל אם תשאלו את רוב אוהבי המוזיקה, הרי שיתברר שפרט לסטבט מאטר והמשרתת-האדונית שלו, לא יכירו יצירות אחרות שלו ואין תמה בדבר. לאחר מותו בגיל 26, פרסומו הבטיח שיצירות אינספור נרשמו תחת שמו ובזכותו זכו מיד להצלחה. כך שבסופו של דבר, פרגולזי הותיר אחריו יותר יצירות מאשר כתב למעשה ועד היום מוזיקולוגים מנסים למצוא ידיהם ורגליהם בסבך. על כל פנים, ברקוויאם שלו, שכתב כשהיה בן 18, מורגש מיד מגעו של המלחין: האינטונציות, התזמור הקליל והאווירה האופטימית תמיד, המוכרת גם מיצירות אחרות שלו.

היצירה בנויה מארג של קטעים למקהלה וקטעים לזמרות אלט וסופראן (כמו בסטבט מאטר). מוזיקה מעודנת, מחייכת וחמה לאחד מהטקסטים הקודרים ביותר בתולדות המוזיקה. רונה ישראל-קולת ודפנה זהבי שרו בצורה טובה ביותר, המקהלה השתפרה והשתחררה מצליל לצליל וחיזקה את תחושת ההתענגות מהיצירה, ותזמורת בארוקדה תמכה כיאות גם בה וגם בסולניות.

משם התקדמנו כמעט כמאה מבן 18 אחד לבן 18 אחר, הלא הוא פרנץ שוברט. העלם המתבגר החליט לכתוב את מיסתו הראשונה (אחד מניסיונותיו המרובים להפוך את הכנסייה הקתולית למעסיקתו. ניסיונות שכולם היו נואלים, אגב) ויצר יצירה, שגם אם לא נייחסה ליצירות המופת של המלחין, אין היא מביישת ולו לרגע את מעמדו. המלודיות השוברטית המופלאה, מהלכים הרמוניים מעניינים, כתיבה קולית נפלאה, הבנתו של שוברט את הטקסט שלו הוא כותב מוזיקה זאת, ביחד עם נפש בוגרת ורוחנית מאוד – כל אלה ועוד הרבה גרמו לי, אישית, להתרוממות הרוח. כאן, המקהלה והסולנית שרו כאילו שרו עבור קהל נוסף, נשגב ונסתר יותר. עוד לפני המיסה, בוצעה יצירתו הסופר-דופר פופולארית של שוברט, הלא היא האווה מאריה. הטמפו אמנם היה מהיר מעט עבורי, אך התוצאה מוצלחת ומרגשת מאוד.

בצאתי מהכנסייה, החלטתי לערוך סיבוב במתחם כולו ולראות במה מתעסקים בני ישראל, בעת שאינם מצויים, כדרכם, בעבודת האל. בו זמנית, ישבו קהלים שונים במקומות שונים – במקום אחד שרה מקהלה שירים אמריקאיים ובמקום אחר ישבו אנשים בצל ועסקו בשירה בציבור, במקום שלישי האזינו לזמרת בלוז ישראלית, וברביעי ישב נגן בסון והתכונן לנגינה; כאן ישבו הורים עם ילדיהם עם כריכיהם, לאחר שהילדים הטמיעו בתוך תוכם מעט מוזיקה טובה, ושם פנסיונרים הלוגמים בניחותא קפה וממתינים לקונצרט הבא. נווה מדבר תרבותי תוסס וחיוני בלב ישימון יוקד ומסנוור.

"יצירות מופת מאת גדולי המלחינים " – קונצרט מס' 3 בפסטיבל אבו-גוש. בתכנית: שוברט – מיסה בסול מז'ור; אווה מריה. פרגולזי – רקויאם.  אייל באט – "תהילים". משתתפים: רונה ישראל-קולת – סופרן; דפנה זהבי – מצו סופרן; המקהלה הקאמרית רמת גן; בארוקאדה; מנצחת: חנה צור. כנסיית קריית יערים, 4.6.14.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: