music4awhile

ראשי » Uncategorized » קברט פוגש סרט מצויר

קברט פוגש סרט מצויר

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

איתמר פוגש ארנב – הגרסה הקאמרית / יעל שלמון-ברנע

גרוסמן, עזנר, ברגר, גורנשטיין, קוך

קורה לכם שנדבק אליכם שיר שאינכם מצליחים להיפטר ממנו? קראתי פעם מאמר שטען שיש שירים שמנטרלים את התופעה, בלי שיוצרים הידבקות לעצמם. הייתה שם רשימה של שירים כאלה. ידעתי שלמען שפיותי, מספיק שאזכור שיר אחד כזה. השיר "שלי" לצורך דחיית שיר שאינו מרפה הוא, מביך ככל שיהיה, La Isla Bonita של מדונה. ובכן, מאז הצפיה ב-"איתמר פוגש ארנב" אני שרה לי בראש "כמוך כמוני… אם הייתי אתה לא הייתי אני…" ולא חשבתי אף לא פעם אחת להשתמש בנשק יום הדין.

פסנתר. איזה כלי עשיר ונפלא. לטם עזנר ניגנה את כל הכלים בפסנתרה, ולפרקים, לטעמי האישי, זה היה עוד יותר מדויק מהגרסה התזמורתית בהתייחס לפרשנותי הרגשית לטקסט. תומר בני אוהב מאוד את הדיסק, ואוהב מאוד גם כינורות ותופים. חששתי שיתאכזב מכך שלא כל הכלים ישתתפו, אז אמרתי לו מראש כך: "הקונצרט יהיה שונה מהדיסק: נראה את השחקנים והזמרים מופיעים ושרים לפנינו, וזו גם תהיה גרסה אחרת, לא יהיו כל כלי התזמורת מכיוון שזו הגרסה הקאמרית. אשמח לשמוע מה לדעתך יפה יותר."

בסוף הקונצרט אמר לי שהגרסה הקאמרית מצאה חן בעיניו יותר! אין לי ספק שזה קשור בחוש הראייה יותר מאשר בחוש השמיעה, אבל בשורה התחתונה: הפסנתר הצליח למשך השעה כולה למלא את תפקיד התזמורת בהצלחה כבירה. דבר לא חסר. בבית, כשהאזנתי שוב לדיסק, חשבתי על עושרו, אבל בעצם, מה שחסר לי יותר מכול בדיסק, ולא במופע, היו מחיאות הכפיים של הקהל שהדהדו באולם במופע הקאמרי. פשוט נפלא.

כשדוד גרוסמן עלה לבמה התרגשתי בשבילו כל כך! עוד טרם פצה פיו, הקהל הרעיף עליו אהבה והערכה במחיאות כפיים סוערות. נדמה לי שהוא הופתע. ברור שאהבה זו אינה קשורה בספרי הילדים שלו בלבד, אולם הסיפור "איתמר פוגש ארנב" עצמו גאוני וחשוב מאין כמוהו בתקופה זו שבה אנו חיים, ואולי בכל תקופה, בעצם. לא רק בגלל הפליטים והמצב הפוליטי המדיני, אלא בכלל – ישראל של היום היא לא פחות כור היתוך מישראל של שנות החמישים, וזהו שיעור טוב לחיים.

לאחר דוד גרוסמן עלו לבמה ארבעה מחברי האנסמבל הקולי הישראלי: טליה דישון, תמר לנדסברג-יקרביץ', טל קוך וקדם ברגר. ארבעה אלה ליוו אותנו כל הקונצרט. לשיר "איתמר אוהב חיות" הם רקדו והסתדרו בהעמדה מצוינת, והשתמשו גם בארנבי בובות-יד "מאיימים במיוחד" – אם היו מוכרים כפפות ארנבונים כאלה בתום המופע, כל משפחה הייתה קונה לפחות אחד. אני בטוחה בזה. בכלל, הכוריאוגרפיה של השירים הייתה מלאה הומור ודרמה במשך המופע כולו, בהתאמה מושלמת לטקסט, לקצב ולסאב-טקסט.

טאץ' נחמד מאוד של ההפקה היה יצירת תוכנייה מותאמת לילדים. כך, למשל, למדתי כי טליה דישון, זמרת הסופרן, רצתה בילדותה להיות חזן, ועוד מסופר עליה שהיא חובבת כלי תחבורה. לתמר לנדסברג-יקרביץ' יש שתי ילדות – דבר שאי אפשר לנחש, ובטח חושבים שהיא אחותן כשהן הולכות יחדיו ברחוב. טל קוך שר את שיריו ולחניו כשהוא שוטף כלים או מבשל, ו… בעניין קדם ברגר, עיקר שכחו. (א) הבנאדם מצחיק בטירוף; (ב) מגיע לו "נו, נו, נו" גדול על שלא אמר לי שמעלים את "איתמר פוגש ארנב" שוב. אז קדם: אנא דאג לכך שבעוד כשנתיים (כשאחיו הקטנים של תומר יגיעו לגיל המתאים) יעלו זאת שוב, ובחייאת, תספר לי כשזה קורה, אם כי אני מאחלת למופיעים ולקהל הפוטנציאלי הופעות רבות, ולא רק בעוד שנתיים. זה מאוד כדאי.

מהתוכנייה למדתי עוד שעדי צ'זרה (ישועה), שמגלם את איתמר, הוא אב לתאומים. ואני תוהה: אבא לתאומים ויש לו כוח לשיר?! טוב, אולי היותו אב לתאומים מאפשר חיבור מסוג אחר לילד הפנימי, שכן ככל שהקונצרט הוסיף להתגלגל עדי היה נפלא והתקבל כאיתמר יותר ויותר. עוד בתוכנייה היה עמוד שבו הילדים יכלו לצייר עם הצבעים שקיבלו עם התוכנייה. זה רעיון נפלא בעיני, שכן מוזיקה מעוררת רגשות, ואם לילד קשה להכילם, הוא יכול לפרוק אותם על הדף.

ו… לדובדבן שבקצפת. אלי גורנשטיין. כל הווייתו כארנב אומרת חמידות וצחוק. בני קבע אמנם שהאוזניים של הארנב קצרות מדי, וכי הארנב המצויר על עטיפת הדיסק חמוד יותר. אני פשוט התמוגגתי. הדיאלוגים בינו לבין איתמר/עדי היו מוצלחים מאוד, ויחסיו על הבמה עם הסופר והמספר דוד גרוסמן היו משעשעים ביותר, כמעט סטנד-אפ, וייתכן שפנו מראש לקהל ההורים. אלי גורנשטיין הפגין יכולת פיזית שלא הייתה מביישת שחקן כבן עשרים. גמישותו והאנרגיות שלו, ללחניו הנהדרים של יוני רכטר, היו לפרקים אנושיים, ולפרקים קברט פוגש סרט מצויר.

לקראת ההדרן, אמר אלי גורנשטיין כך: "נשיר לכם עכשיו כמה שירים ששרנו רק לפני חצי דקה." גם בני וגם בן של חברה שהיה במופע, שניהם בני 4-3.5, אמרו שזה טוב שהיה הדרן, שזה לא היה ארוך מדי, וששמחו לראות שוב את השירים.

בקיצור: אם יש לכם ילדים בני 10-3, תציעו לבית התרבות הקרוב לאזור מגוריכם שיזמינו את "איתמר אוהב חיות". משום שלתת לילד את מתנת המוזיקה כפי שהיא מוגשת כאן – אופרה המותאמת לילדים, וגם להורים שאינם מורגלים בה – זה דבר גדול.

"איתמר פוגש ארנב". היצירה מוקדשת לזכרו של אורי גרוסמן, שנפל במלחמת לבנון השנייה. כתב ומספר: דוד גרוסמן. לחן: יוני רכטר. במאי וארנב: אלי גורנשטיין. איתמר: עדי צ'זרה (ישועה). מקהלה: חברי האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו של יובל בן עוזר: טליה דישון – סופרן, תמר לנדסברג-יקרביץ' – אלט, טל קוך – טנור, קדם ברגר – בס. פסנתר: לטם עזנר. עיצוב תפאורה ותלבושות: אירה כצמן. מפיקה: ענבל מעוז. 20.4.14, מוזיאון תל אביב.


תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הצגה נהדרת תלבושות ותפאורה פשוט מקסימות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: