music4awhile

ראשי » Uncategorized » דירה להשאיר

דירה להשאיר

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

 שוק הנדל"ן מעולם לא נשמע מקסים יותר / יעל שלמון ברנע

לבמה המשובצת "דירות" של שכנים עלו שתי נגניות, אינה רובין (פסנתר) וענת טיברגר-בן חיים (חליל צד). כולנו מכירים את הסיפור ואת איוריו הנפלאים של שמואל כץ, ולמשמע מוזיקת הפתיחה שהלחין יחזקאל בראון זזו הדירות כמעליהן, בדרמתיות, הסתובבו והרכיבו את הבניין בן חמש הקומות. במהלך ההצגה נפתחה לפנינו דירה-דירה, הציגה את הדר בה, ונתנה מרחב אחר לנשימה על הבמה.

השחקנים שלומית קורי ורן שחל התחלפו בין היותם הקריינים להיותם החיות, בנינוחות ובחן רב. אפשר היה לדמיין שהדבר יהיה מתיש לצפייה, אך הקצב היה מדויק הן לקהל הצעיר והן לשחקנים, ואיני יודעת אם יש להודות ליחזקאל בראון המלחין על עובדה זו, או לנועה פריאל הבמאית.

רן שחל קריין את רוב חלקו הראשון של הסיפור כשהוא מציג קשת רחבה של רגשות בפניו מלאי ההבעה. בזמן הזה הייתה שלומית קורי הדיירים עצמם, מציגה לפנינו כישרון רב בגילום דמויות מאופיינות היטב. רן שחל גילם לאחר מכן את הבאים לבחון את הדירה, ושלומית קורי קיבלה את פניו בתפקידים השונים של הדיירים. אהבתי מאוד את כרבולת התרנגולת וקינאתי במשקפיה של הקוקייה.

אהבתי מאוד גם את הפרשנות המעניינת שניתנה לחלק מהחיות. הקוקייה חיה את חייה, אך מבחינתה היא לא נטשה את ילדיה, אלא ממשיכה לדאוג להם מרחוק, והסנאית החמודה – היא כל כך מתוקה שלא בדיוק הבינה מה הבעיה. היא לא הבינה את הביקורת הישירה עליה, רק נעלבה או נעצבה באופן כללי על שהזמיר (למקור שלו לא התחברתי) לא מעוניין לגור עמם. אמנם בחרתי מעט חיות להציג, אך ברצוני להוסיף שכל ההצגה הייתה מלאה רגש והומור.

שמחתי מאוד בשימוש המושכל והנאה וגם יאה באיורים המקוריים כתפאורה מודולרית. ההתבססות על האיורים המרהיבים והאהובים מחממת את הלב ומחייכת את השפתיים. לכך אחראית הבמאית נועה פריאל, שגם עיצבה את התלבושות הנאות: בטוב טעם, בעדינות ובבהירות עלו ובאו לפנינו שלל החיות. התפאורה המושקעת והתלבושות המינימליסטיות היו מושלמות (להוציא מקורו של הזמיר, כאמור).

איזה מזל שאמרתי "נעשה ונשמע"! כשפנו אלי בהצעה לקחת את בני לקונצרט "דירה להשכיר" אמרתי "כן" על סמך חיבתו של בני לספר. מאוחר יותר חיפשתי מידע על הקונצרט האמור ומצאתי סרטון קצר, חובבני. הסרטון לא עושה חסד להצגה הנהדרת הזאת. כמעט ביטלתי את הכרטיסים. מזל שלא.

אני רוצה להמליץ ליוצרי המופע שלא לשווקו כ"קונצרט", ואולי כך שווק רק משום המקום שבו הוצג. לדעתי הצגה עם מוזיקה חיה היא הגדרה מתאימה יותר. בקונצרט לילדים יש ציפייה, לדעתי, למתן דגש על כלי הנגינה או המוזיקה, ונדמה לי שיש הורים שזה פחות ידבר אליהם. כאן הכלים העשירו את הקיים אך לא היו מרכז המופע.

הצגה זו נמצאת ב"סל תרבות ארצי" ובצדק רב. ערך מוסף אני מוצאת בכך ששני שחקנים בלבד מגלמים את שלל הדמויות, מאפייניהן, אופיין והדברים שהן באות לייצג. הרי כל אחד מאיתנו, בין שהוא שחקן ובין שלא, מכיל בתוכו את כל קשת הרגשות והמחשבות במינונים שונים. שני השחקנים המוכשרים שלומית קורי ורן שחל הוכיחו כי כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו.

המוזיקה של יחזקאל בראון שליוותה את הקונצרט-הצגה גם היא הציגה עושר רב במינימליות. עולם ומלואו בשני כלים, חליל צד ופסנתר. הצירופים השונים, המקצבים השונים, העניקו כמתבקש ממד נפשי ורגשי נוסף. מומלץ בחום לילדים בני 8-3 ולהוריהם.

 "דירה להשכיר" – מופע מוזיקלי מאת חתני פרס ישראל לספרות ולמוזיקה, לאה גולדברג ויחזקאל בראון. בימוי ועיצוב: נועה פריאל. שחקנים: שלומית קורי ורן שחל. פסנתר: אינה רובין, חלילי צד: ענת טיברגר-בן חיים. המופע נוצר ביוזמתו של אגף המוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ונתמך ע"י קרן עזריאלי. 18.3.14, מרכז המוזיקה רעננה.

 


תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כבוד גדול !!!!!!!!! בן שלי מוכשר !!!!!!!!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: