music4awhile

ראשי » Uncategorized » אופקים חדשים

אופקים חדשים

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הסטודנטים בבוכמן-מהטה מוסיפים לרענן תוכן וצורה / עמיר קדרון

בקרוב תמלאנה שנתיים למפעל הקונצרטים הפתוחים באונ' ת"א. בין אם יצוין המאורע בגאלה חגיגית או לא – לכך אין חשיבות. יותר מעניינת העובדה שהפעילות נמשכת כסדרה: אך נפתח הסמסטר, וכבר אורגנו שני קונצרטים (24.2, 6.3); חשוב לא פחות – אם התעורר חשש שהמסורת המתהווה תיגדע בתום לימודיה של המנצחת נטע שפיגל (הוגת המיזם) בקיץ הקרוב, הרי שהירתמות עוד ועוד סטודנטים להפקת המופעים לאורך השנה מוכיחה ההיפך.

בקונצרט הראשון שנערך הסמסטר החליטו המארגנים ללכת בנתיב שטרם נוסה, ולהוסיף הנחיה לערב. אירועים מוצלחים מסוג זה אינם פשוטים להפקה, והאמת שנדרש תהליך ממושך של ניסוי וטעיה על מנת לשכלל את הפורמט לאחר ניתוח הקהל וצרכיו. לפיכך, קשה ולא הוגן לחוות דעה במקרה המדובר. יחד עם זאת, מגיעה מחמאה למנצח בר ערמון עבור מידת ההשקעה והטרחה שניכרה היטב בהכנת המצגת וקטעי הקישור.

מבחינה מוזיקלית, התכנית היתה מגוונת ומעניינת כרגיל; באשר לביצועים, אלו לרוב היו טובים, ומהם בלטה במיוחד הצ'לנית שולמית שריד בסוויטה השלישית של באך. בתום הנגינה, בשיחה הקצרצרה שניהלה עם ערמון – כחלק מתוכנן מקטעי הקישור – הודתה שמדובר ביצירה מייגעת מבחינה פיזית. אין ספק שהמאמץ השתלם מכל וכל, כיוון שלצד ההתמודדות הטכנית עלה בידי שריד להציג כהלכה את מורכבותה, גדולתה ויופיה של המוזיקה: הסרבנד, למשל, הצטיין באפקט מדיטטיבי; צמד הפרקים החותמים עוצב באופן הבא להדגיש ולהזכיר במפורש כי מדובר באוסף מחולות. אכן, למשמעם התחשק לקום ולרקוד.

עוד חשוב לציין את הגיטריסט יונתן גרמידר, שהשתתף בשני הקונצרטים, ולצד יצירות ייעודיות מאת דה פאיה ורודריגו, הפליא לנגן עיבודים ללחני שוברט. נפלא במיוחד היה "Aufenhalt" – מופת של מוזיקליות במגע מעודן ובניואנסים של דינמיקה.

הקונצרט השני נשא מאפיינים ייחודיים אף הוא. ראשית, התכנית, שהקיפה טווח תקופתי רחב מתמיד: הערב נפתח בפרק ממיסה מהמאה ה-14 מאת גיום דה מאשו, ככל הנראה (על-פי עדות הזמרים) לראשונה בארץ. אף שדרושה עוד עבודה על מנת למצות מהמוזיקה המרתקת את הטמון בה, היו מעלות לא מבוטלות בשירת ארבעת הזמרים: הפקת קול מוקפדת; מצלול מושך שיסודו בשילוב מוצלח של גוונים; מרקם בנוי ברגישות. בהצגת הקטע נרמז כי ייתכן ופרקים נוספים מהמיסה יישמעו בהזדמנות אחרת, וכיוון שכך – יש למה לחכות.

הקצה הכרונולוגי המשלים של התכנית היה מיוחד לא פחות: המלחין עומר עילם השמיע מחווה אלקטרונית לשאקון של באך. בעבר נכללו פה ושם תוצרי הסטודנטים לקומפוזיציה בקונצרטים הפתוחים, וראוי בהחלט כי תינתן להם במה קבועה לצד הנגנים והזמרים.

עוד מאפיין יוצא דופן של הקונצרט היה אורכו חסר התקדים – קרוב לשעתיים וחצי. למען האמת, יש בכך סיכון ומוטב כי להבא יוקפד שלא למתוח מעבר לשעתיים. הסיבה לחריגה בזמן נבעה מהביקוש האדיר להשתתף בתכנית, שהשתנתה וגדלה ממש עד לדקה ה-90. עיון בה חושף את הסיבה, וזהו גם המאפיין הייחודי השלישי של הקונצרט: ריבוי הרכבים כליים. מאירועים קודמים זכורה נוכחות דומיננטית של זמרים, ואילו הפעם נתח גדול הוקדש לפרקי יצירות קאמריות. מכאן ניתן להסיק כי התחרות הקאמרית של המוסד קרבה והולכת – ולמשמע המשתתפים, היא עומדת להיות קשה.

שני הרכבים בלטו מאד בהישגיהם: יונתן חפץ (פסנתר), אדי קוטלר (כינור) וחגית בר-סלע (צ'לו), שהצטרפו לקונצרט כבר אחרי שהודפסה התכניה, ניגנו באורח אנרגטי וסוחף פרק מהטריו השני של מנדלסון. מנגד, הבריקו איליה לסקין (פסנתר), אוהד כהן (כינור) ואמונה קלמן (צ'לו) בביצוע מסחרר לטריו הראשון של שוסטקוביץ': עבודת אנסמבל משובחת, המבוססת על קשב ורגישות הדדיים ואשר הובילה לצליל מאוזן להפליא בעוצמתו; נגינה חזקה טכנית וכן שופעת ביטחון מצד שלושת הנגנים; פרשנות מהודקת, המעידה על בקיאות בסגנון וברוח הדברים. מותר לומר 'מושלם'?

שני הקונצרטים כללו עוד שלל יצירות בביצועים ראויים להתייחסות, אבל היריעה קצרה מדי, ועל כן רק עוד כמה מלים על הקטע "אשרי האיש" מתוך "כינור דויד" של יחזקאל בראון. המנצחת דנה כזמה התוותה שירה מעודנת של שמיניית זמרות, והסולו זומר ברגישות ובנועם רב ע"י מירב אלדן.

כמה המלצות לסיום: את הקונצרט השני חתם המנצח איליה רם בהודעה על קונצרט פתוח נוסף שיתקיים באפריל. האם זו תהיה הגאלה המיוחלת לציון שנתיים למיזם? פרטים יימסרו בהמשך. עוד לפני כן, אירוע מסקרן אחר יתקיים באקדמיה – פורימהטה (18.3) – ספק קונצרט, ספק מסיבת חג. גם על כך מוקדם להרחיב, אך לעומת זאת כבר אפשר להמליץ בחום על ערב שבו ינצחו רם ועמיתיו על תזמורת סטודנטים קאמרית במבחר מיצירות ברטוק, מנדלסון וקפ"ע באך (30.3).

"קונצרטים פתוחים" – בהשתתפות סטודנטים מביה"ס הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה באונ' ת"א. 24.2 (תכנית); 6.3 (תכנית).


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: