music4awhile

ראשי » Uncategorized » בארוקאמרי

בארוקאמרי

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

על סדרת קונצרטים הבאה להעשיר את זירת המוזיקה המוקדמת / עמיר קדרון

משה אהרונוב, כנר וויולן. סיים תואר ראשון בבוכמן-מהטה, שם ניגן ברביעיית גרטלר וכנגן ראשון בתז' הסימפונית של ביה"ס. המשיך לימודיו ב-UDK (ברלין). זכה במלגות קרן אמריקה-ישראל ב-2001-2005. ניגן עם הקאמרטה ובפסטיבלי קזלס (צרפת), קרשנדו (גרמניה) ועוד. מתאם אמנותי ומנהל תכנית 'תדרים' באנסמבל מיתר.

אתה ועמיתיך משיקים סדרת קונצרטים חדשה. איך זה התחיל?

את הרומן שלי עם כינור הבארוק התחלתי לפני כשלוש או ארבע שנים ובאופן כמעט בלעדי כנגן בהרכבים גדולים: הבארוקדה ותזמורת הבארוק ירושלים. בחיי היומיום המוזיקליים שלי אני ידוע יותר כנגן של מוזיקה חדשה ובעיקר של מוזיקה קאמרית חדשה, ובמהלך השנה שעברה הבנתי שאני רוצה לאחד אהבות: לכנס קבוצה של מוזיקאים מעולים שאיתם אוכל לנגן מוזיקה קאמרית מהצד השני של הסקאלה: מוזיקה קאמרית בארוקית.

פניתי לרז בנימיני, מנהלו האמנותי של המרכז למוזיקה קאמרית בתל אביב ושאלתי אם הוא היה רוצה להקים בצד הסדרה המשגשגת שלו סדרת בת למוזיקה קאמרית בארוקית. התשובה שלו היתה שמדובר בחלום ישן שלו, אבל שאין באפשרותו לנהל שתי סדרות במקביל. הוא יצר קשר ביני לבין דרורה ברוק שמנהלת את המחלקה למוזיקה עתיקה בקונסרבטוריון הישראלי, ובמקביל פניתי גם להנהלת הקונסרבטוריון. אחרי כחצי שנה של דיונים ולאחר שזכינו לברכתם של מנהל הקונסרבטוריון, קוסטין קנליס, ושל מנהלת הפיתוח הארגוני ואגודת הידידים, מיכל אברמוב, יצאנו לדרך והתקבצנו לחזרה הראשונה.

"יצאנו לדרך והתקבצנו". מי ומי?

דרורה ברוק בחליליות, אורית מסר יעקובי בצ׳לו, אביעד שטיר בצ׳מבלו, קלייר מגנאג׳י מזמרת ואני מכנר.

וזה ההרכב הקבוע שיאייש את הסדרה כולה, או גרעין שעשוי להתרחב ולהשתנות על-פי הצורך?

מבחינת גודל ההרכב אנחנו רוצים להישאר קטנים, כי נתמקד במוזיקה קאמרית – אבל ההרכב ישתנה או יגדל בהתאם לצורך. אני כבר יכול לגלות שהאלט נועה פרנקל תתארח באחד מהקונצרטים שיוקדשו למוזיקה של הנדל, ושהחלילנית הגר שחל תבוא לנגן בתכנית שתציג מוזיקה מאת ראמו ולקלייר. יש עוד כמה שפנים שאני שומר בכובע עד ליום הקונצרט הראשון.

סצינת הבארוק, בלי עין הרע, תוססת: בשטריקר לבדו אתם חולקים במה עם תז' הבארוק ועם המחלקה למוזיקה מוקדמת; בת"א ניתן ליהנות מהופעות של בארוקדה, גם הקאמרטה מקדישה לא מעט תכניות לתחום, ויש עוד הרכבים מזדמנים. בקיצור, צפוף. מה מבדל אתכם?

קודם כל, לקונסרבטוריון עצמו לא היתה מעולם סדרה למוזיקת בארוק. זוהי הפעם הראשונה שהם מקדמים ״מוצר״ העוסק בתחום הזה מטעמם, אבל ההבדל המהותי שלנו הוא ההתמקדות הבלעדית במוזיקה קאמרית. לשמחתי אני פעיל למדי בשנים האחרונות בסצינת הבארוק הישראלית ויצא לי לנגן עם תזמורת הבארוק וגם עם הבארוקדה – ושני ההרכבים המצוינים האלה עושים שירות נאמן ליצירות הגדולות, התזמורתיות, מרובות הנגנים והזמרים. הכוונה שלנו היא לא לגדול לכדי תזמורת ולא להציג את היצירות המפורסמות ממילא כגון האורטוריות, הפסיונים, הסטאבט מאטרים; אנחנו רוצים לנגן את הסונטות לכלים יחידים, הטריו-סונטות, הקנטטות הקאמריות וכו׳.

ויש גם קונספט מעניין לעונה: כל קונצרט יוקדש למלחין בודד. כיצד התגבש הרעיון?

מלחין או שניים, למעשה. האמת שזוהי השאלה מהתחום השני שלי: המוזיקה החדשה. בתיאטרון מילר בניו יורק יש סדרה שנתית שבכל קונצרט מציגים מכלול רחב של יצירות פרי עטו של מלחין בודד, ולפעמים גם מציגים יצירה של תלמיד או מורה של האמן שבו מתמקד הקונצרט. חשבתי שזה יכול לעבוד יפה גם בתחום המוזיקה הישנה יותר, במיוחד כאשר היצירות קצרות למדי ויש אפשרות להציג מגוון רחב שלהן בקונצרט אחד. בקונצרטים בהם אנחנו מציגים מלחין אחד בלבד שילבתי גם יצירות של מורים אפשריים (אצל חלק מהמלחינים הדבר לא ממש ידוע), מלחינים שהושפעו וגם יריבים מוזיקליים. קונצרט אחד השארנו ריק: אנחנו רוצים שהקהל, באמצעות שאלון קצר, יספר לנו מי מלחין הבארוק האהוב עליו ואז נבנה סביבו קונצרט.

האיזכור של מוזיקה עכשווית אינו מקרי, וגם במסגרת אנסמבל מיתר הועלו תכניות המשלבות אותה עם הבארוק. מתוכנן משהו בסגנון?

בין התכניות שעלו בהחלט גם עלה הכיוון הזה. אנחנו כרגע מתכננים להציע חמש תכניות בשנה הבאה, אבל במגרה כבר יש מעל ל-15 ובכל מקרה אנחנו רצים למרחקים ארוכים, כך שאם לא בעונה הקרובה, אז בעונות הבאות.

מה אנחנו עומדים לשמוע במופע ההשקה הקרוב?

תפריט טעימות: יצירות קאמריות לכלי סולו ועד הרכב של ארבעה נגנים וזמרת; שלושה מלחינים (טלמן, ויוואלדי ופרסל) שלפחות שניים מהם מופיעים בתכניות גדולות בעונה הבאה; קונצרט שכולו יתנהל במתכונת של הסדרה. בתכניה יופיע סדר התכנית ופרטים ביוגרפיים על המלחינים והמבצעים, אבל את עיקר האינפורמציה על המוזיקה ועל ההקשרים שבין היצירות אספק אני עם החברים תוך כדי הקונצרט.

אתה מוצא שיש חשיבות מיוחדת להנחייה מפני שזו השקה או בגלל הנישה הספציפית שאתם מגדירים?

אני חושב שההנחיה היא קריטית בקונצרטים מסוג זה. אני בהחלט לא רוצה שהקהל שלי יתחיל לנבור בתכניה כדי להבין מה בדיוק הוא שומע. כמה מילים בנוגע ליצירה, העמדה שלה על ציר הזמן ההיסטורי הכללי והאישי של המלחין, הקשר שלה ליצירות האחרות בקונצרט (במיוחד כאשר מנסים להעביר פנים שונות של מלחין יחיד) – ההסבר יהפוך את חווית ההאזנה למהנה יותר ומלאה יותר.

מוזיקה נעימה לאוזן זה דבר אחד, אבל מוזיקה שאתה מתחיל להבין למה ואיך ומה היא מייצגת, זאת נעימות מסוג אחר, מעניין יותר לטעמי. אני יודע שנהוג לומר לקהלים שמתנסים במוזיקה חדשה שהם צריכים קצת לקרוא ולהתכונן לקונצרטים כדי ״להבין״. אני חושב שצריך להתכונן לקראת כל יצירה שאתה מקשיב לה ברצינות, כי כל מלחין בכל תקופה כתב בתוך נוף חברתי-פוליטי-אקונומי מסוים, והמוזיקה שלו מתייחסת לזה באופן כלשהו.

עלות הכניסה לקונצרט ההשקה שווה לכל נפש (וכיס). כך יהיו גם תעריפי הסדרה?

אנחנו נציע מספר סוגי מנויים, והמחירים שלהם יהיו אטרקטיביים מאד במטרה להגיע לחתך קהל רחב עד כמה שניתן.

איזה קהל אתה מחפש?

כמובן שאת מושבעי הבארוק: אני חושב שאין מספיק חשיפה בקונצרטים בארץ למוזיקה הקאמרית מהתקופה, ודאי שלא באולמות גדולים ומרכזיים כמו האודיטוריום של הקונסרבטוריון. זאת תהיה לקהל הרפתקה לגמרי אחרת מהיצירות הגדולות שלרוב הוא זוכה לשמוע.

החתך הנוסף הוא מי שרגיל לשמוע מוזיקה קאמרית מהיידן ואילך, ולא נתקל לרוב במוזיקה שאנחנו ננגן. אני חושב על עצמי בתור תלמיד תיכון וסטודנט, המונחים של הבארוק נראו לי תמיד אקזוטיים ומאד לא ברורים: טריו סונטה – רביעייה שבה יש חלילית, אבוב, ויולה ושני נגני קונטינואו – הסדרה שלנו תוקדש ליצירות האלה, ואני מקווה שתעשה סדר למי שהצלילים שובים אותו אבל היצירות מוכרות לו פחות.

הילדים והצעירים חשובים לי ובהחלט לא אחרונים ברשימה: אני רוצה לראות בקונצרטים נגנים צעירים, חובבי מוזיקה צעירים שהפורמט הקטן והגישה הישירה והבין אישית תקסום להם, כך שחוויית הקונצרט תהפוך ממשהו מחייב למשהו מהנה ורצוי.

אני מניח שהשינוי בגישה יחול גם על הרפרטואר, ולא תישארו בגבול המשולש הנוח 'באך-הנדל-ויוואלדי' (עם כל הכבוד). יש כל כך הרבה מלחינים שמחכים לגאולה, וקצת מצחיק שבארץ אפילו מלחין אדיר כמו ראמו אינו מוכר ממש. לעתים נדירות איזה הרכב מנגן סוויטה מ-"Les Indes Galantes", וזהו בערך.

ראמו לא מוכר? אז עשינו טעות, כי רצינו להתחיל במוכר והאהוב… וברצינות, אנחנו מתחילים ברפרטואר שכן נופל במסגרת המשולש הנוח (למרות שאני די בטוח שהיצירות הן לא מהשגורות והמאד מפורסמות) ועם הזמן אנחנו מתכננים "להתרחב" למלחינים ששמם אולי ידוע, אבל אני לא זוכר מתי לאחרונה ראיתי יצירות שלהם משובצות בתכניות. כמובן שעקב העובדה שאנחנו רוצים להציג מלחין מסוים לצד בני זמנו או המורים והתלמידים שלו, אז גם בתכניות הראשונות מופיעים שמות פחות ידועים – אבל עם מוזיקה נהדרת ממש.

מה מאפיין אתכם מבחינת גישת ביצוע?

זה משהו שמשתנה כל הזמן, אבל הסממנים כרגע מעידים על סימביוזה אמיתית: אביעד ואורית הם מנגני הקונטינואו הרגישים שיצא לי לנגן איתם, וזה מאפשר חופש כמעט מוחלט ובעיקר נותן לנו יציבות, כי הם בלתי ניתנים לערעור (במובן החיובי והטוב). הנגינה של דרורה מאד שירתית, משוחררת, מלאת דימיון; ואני נוטה תמיד לכיוון הווירטואוזי יותר ולבדיקת הגבולות של מהירות, כוח ומגבלות הכלי. זה כיף גדול לגלות שלמרות הניגוד בינינו, אנחנו מצליחים לאחד את כל ההשפעות האלה לאמירה מאד שלמה וברורה.

אתה מוצא (מבחינת אופי הנגינה) ששתי אהבותיך – בארוק ועכשווית – משפיעות זו על זו?

כן, בוודאי. הרבה פעמים במוזיקה חדשה אני מחפש איכות צליל מחוספסת וישירה מאד, והמגוון הדינמי שאני נדרש לו הוא עצום: מנגינה שבעיקר אפשר לחוש אותה ולראות אותה אבל לא תמיד לשמוע, ועד צליל חריף וחורקני. כל זה עומד בניגוד מה להכשרה המאד קלאסית שלי, שדרשה חיפוש של צליל עגול ומלא בתור בסיס. ייתכן וזה משהו שקשור באופי שלי, אבל גם הקשיים הטכניים הרבים שאני נתקל בהם במוזיקה חדשה דוחפים אותי לחפש את הגבולות של הכלי ושל היכולות שלי, ואני מוצא את עצמי מחפש בדיוק את אותם הדברים גם עם כינור הבארוק: החל בגווני צליל שנעים מהבלתי נשמע לחריף ולקיצוני וכן בחיפוש האפשרויות הטכניות הקיצוניות של הכינור – מהירות הנגינה, האפשרויות של הקשת, ארטיקולציות יוצאות דופן וכו׳.

יתרון משמעותי למימדים הקאמריים הוא היכולת להשתנע בקלות יחסית (אולי להוציא הצ'מבלו). יש לכם עניין לתור את הארץ ולהפיץ את הבשורה?

לא רק עניין, אלא שנעשים מאמצים רציניים להביא את הסדרה הזאת (לפחות את חלק הארי שלה) למקומות נוספים בארץ.

הכל שאלה של תקציב, או שעדיין יש צורך לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליים למה בארוק טוב לקהל?

אנחנו חמושים בקצפת של הנגנים הבארוקיים בארץ ובזמרת נפלאה, אז זה קצת יותר קל, אבל כמובן שהם מעדיפים סטאבאט מאטרים ופסיונים וארבע העונות… אני מקווה שאם יתנו לנו את ההזדמנות, אנחנו נביא לתודעה של אוהבי המוזיקה גם את הרפרטואר הזה.

"דברי הימים" – קונצרט השקה לסדרת בארוק חדשה. מיצירות טלמן, ויוואלדי ופרסל. משתתפים: משה אהרונוב (כינור), דרורה ברוק (חליליות), אביעד שטיר (צ'מבלו), אורית מסר-יעקבי (צ'לו) וקלייר מגנאג'י (סופרן). 13.3.14, קונסרבטוריון ת"א.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: