music4awhile

ראשי » Uncategorized » נחרות הקטיפה של ג'אזיקה

נחרות הקטיפה של ג'אזיקה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

על מופע מתוך סדרת ג'אז חדשה המיועדת לילדים ולנספחים / יעל שלמון ברנע

משהו מחמם קורה בחורף הקפוא הזה, ונראה שאיני היחידה שחושבת כך. אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב היה מלא כמעט על אף הסערה, מתוך סקרנות ואמון בסדרת ג'אז חם שעושה ניסיון מבורך בעונה זו להכיר לילדינו את מוזיקת הג'אז. האמנים שמגיעים לארץ כדי להופיע בפני הקהל בסדרה למבוגרים, משולבים בנוסף לכך למופע שמיועד לילדים (רק אחד העונה, בדרך כלל), בסדרה-בת שנקראת, כמובן, ג'אז חם לילדים.

הצלילים הראשונים של המוזיקה המחשמלת של I've got you under my skin חיממו מיד את בני בן ה-3.5 ואותי במופע השני בסדרה, "קול הקטיפה של פרנק סינטרה". הרקדנים ליה בורסאו וניצן זיצר הוסיפו לעניין על הבמה, אולם נדמה לי שפנו בריקודיהם בעיקר לשכבת ההורים. עם זאת, בזכות המינון המתון בקטעי הריקוד נוכחותם הוסיפה עניין גם לילדים.

אני רוצה לציין במיוחד את הריקוד התיאטרלי והנפלא שיצרו ליה וניצן ל-New York, New York. יעל ארנון ורד, מנחת הערב, הוסיפה הסברים מעניינים על הסווינג ועל כלי הנגינה ועוד. לפני השיר "ניו יורק, ניו יורק", סיפרה שמשאת נפשם של אמני במה מכל העולם היא להצליח בעיר זו דווקא. ניצן וליה רקדו את הכמיהה הזאת בהומור ובחן. הם רקדו את הטיסה, הם רקדו את הקושי בתפיסת מונית, את הנסיעה בתחתית ואפילו את משחק הבייסבול, וקינחו בקברט המתבקש. נהדרים.

לשאלה "מה יש בניו יורק שהיא משאת נפש?" ענו הכלים – כל אחד ניגן לבדו וייצג את העושר הקיים בעולם והוכיח שנפש אחת היא עולם מלא, אם רק נדע להקשיב ולהתבונן. בקטע קודם לשיר זה הפעילה יעל ארנון ורד את הקהל במקביל למערכת התופים כליווי לשיר Best is yet to come. כאמא, שמחתי מאוד שהזכירה גם שלא הכול היה חלק בחייו האמנותיים של פרנק סינטרה, ושגם הוא ידע עליות ומורדות.

שירתה בעברית של החלילנית יעל ארנון ורד הוסיפה מאוד. לא תמיד התחברתי לתרגום, אך שירתה הן חיברה את הקהל הצעיר לשירים והן השתלבה יפה בשירתו של טוד גורדון. נפלא במיוחד היה בעיני השילוב המקביל של קולותיהם שרקדו זה עם זה בעברית ובאנגלית בהרמוניה בסוף השיר My Favorite Things. דברי ההנחיה שלה היו ראויים, עד כמה שהבנתי מהסאונד הלא נוח שקצת מרח את קולה, ונדמה שבסך הכול נוח לה על הבמה בתפקיד המנחה כפי שנוח לה לחלל בחליל. עם זאת הייתי רוצה להמליץ שתלמד קצת יותר את הטקסט, שלמיטב הבנתי חיברה בעצמה. הפעמיים-שלוש שבהן צללה לתוך דפי ההנחיה היו לא נעימות.

את קול הקטיפה של טוד גורדון אפשר היה לחוש בעיקר כששר את Something Good מתוך צלילי המוזיקה. הוא שר זאת כבדרך אגב, א-קפלה, ועל כן (בניגוד לקטעים אחרים) הכלים לא האפילו עליו ואפשר היה להתרגש מהחספוס הרך והמזמין בקולו. שיר קטן זה הוא אחד משניים שאינם כתובים בתוכנייה, אך הוא נכנס ללב.

הכוכבת האמיתי של הערב לא הייתה המוזיקה. גנבה את ההצגה, כראוי בתוכנית לילדים, הבובה ג'אזיקה, שלא הצליחה לקרוא לטוד בשמו ולכן קראה לו דוד. ג'אזיקה היא יצור מהחלל החיצון, חיה, תוססת, פטפטנית ומסבירת פנים, ואפילו נחרות הצחוק שלה חינניות. בובה מתוקה להפליא בעיצובה של מריה גורביץ' ובהפעלתה הנפלאה של יערה בויום קפלן. הוסיפה פלפל וסוכר, חידדה דקויות, והוסיפה המון צבע לבמה.

הופעה זו התאימה לגיל 10-4, ונעמה מאוד גם להורים. אולם מכיוון שהיא חד פעמית, אין לי אלא להציע ללכת לפגוש את ג'אזיקה על הבמה במופע החד-פעמי הבא בסדרה, "הוקוס פוקוס עם מלך החליל" ב-18 בינואר.

"קול הקטיפה של פרנק סינטרה", 14.12.13, מוזיאון ת"א. על הבמה: טוד גורדון, שירה; דייוויד פטריק, פסנתר ועיבודים; שאולי עינב, סקסופון; אברי בורוכוב, בס; יונתן רוזן, תופים; יעל ארנון ורד, הנחיה, חליל וכתיבה; יערה בויום קפלן, ג'אזיקה; ניצן זיצר וליה בורסאו, ריקוד.

התוכנית: I've got you under my skin, Come fly with me, Best is yet to come, You make me feel so young, To love and be loved, New York New York, My favorite things, That's life, Fly me to the moon, Too marvelous for words.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: