music4awhile

ראשי » Uncategorized » אפשר עוד פפריקה?

אפשר עוד פפריקה?

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

חוויה הונגרית כמעט שלמה בבית האופרה / עמיר נהרי

האופרטה "נסיכת הצ'רדש" היא פנינה קומית ומוזיקלית בנישת האופרטה הווינאית, המחברת בין האופרה הקומית הצרפתית, מבית מדרשם של אופנבך ועמיתיו ובין המחזמר האמריקאי החדש. יוהאן שטראוס, כידוע, הוא דמות המפתח של האופרטה הווינאית: גרסה מרוככת של האופרה הקומית מצרפת, המונגשת עוד לקהל הרחב בעזרת נעימות קליטות, סיפור רומנטי וקומי קליל תחת הדר וינאי, כשהוואלס מושל בכיפה.

לאהר, הזכור בשל הארייה Meine Lippen sie küssen so heiß, והיהודים לאון יסל ואמריך קלמן, מחבר "נסיכת הצ'רדש", היו ממשיכיו של שטראוס. קלמן, כהונגרי שלמד עם ברטוק וקודאי, הכניס ליצירותיו גם מחולות הונגריים, צועניים ומעט יידישקייט.

"נסיכת הצ'רדש" היא אופרטה קלילה ורצ'יטטיבית ברובה. הסיפור הוא אהבתם של זמרת הקברטים סילביה ורסקו והנסיך אדווין, אל מול מאמציהם של הורי הנסיך לחתן אותו עם שידוך הולם יותר – הרוזנת שטאזי. הנסיך צריך ללמוד לעמוד על שלו מול לחצי הסביבה, בעוד שעל הזמרת להתגבר על חששותיה ולסמוך על אהבתו של הנסיך.

הליברית מענג ומתובל במעט זימה ("אם נשים היו מתלבשות באותה זריזות שבה הן מתפשטות הן לא היו מאחרות לעולם" ; "גבר ואשה יכולים להיות ידידים? כן, כשמתחיל לשעמם להם במיטה") והמוזיקה שזורה בנעימות רבות קסם, שחלקן חוזרות על עצמן מספר פעמים. למרות שהמסגרת הקלילה נשמרת תמיד, החזרה הנבונה על נעימות בווריאציות ובתזמור רומנטיים, קומיים או דרמטיים לפי הנדרש, יוצרת אפקט מרגש לעיתים ותמיד מאוזן.

מילה טובה מגיעה לסימפונט רעננה, שעמדה באתגר לתפקד בעת ובעונה אחת כתזמורת קונצרטים וכתזמורת עממית צוענית/הונגרית. המנצח לאסלו מקלארי שמר על צליל יפה ועל איזון בין חטיבות הכלים. נגינת התזמורת היתה מאופקת, ולרגע לא האפילה על הזמרים. עם זאת, מעט יותר ביטחון, שחרור ו"פלפל" – בוודאי בקטעים האינסטרומנטליים – היו יכולים ליצור אפקט סוחף יותר.

בחזרה הגנרלית הופיע קאסט ב' והיה מעט פושר. האיכות הקולית נעה בין שירה אופראית לזו של תיאטרון או מחזמר (לפחות ביחס לסטנדרט מקומי). הארייה המרכזית מופיעה כבר בהתחלה, ומוניקה פישל בתפקיד הראשי לא הרשימה בה. נדרשה לה כמעט מערכה שלמה להתחמם ואו-אז אפשר היה ליהנות מעוצמת קולה ומזוהרו. את אהובה גילם הטנור ז'ולט ואדאש עם קול בעל נפח מרשים, אולם חסר עומק ומופק במאמץ. נראה כי התקשה להתמודד עם המנעד הרחב הנדרש (בייחוד ברגיסטר התחתון) ולעיתים קיבל קולו גוון מכוער. שניהם לא הרשימו במשחק, וחסרה להם הבעה מלאה ואותנטית יותר.

מוצלח יותר היה הזוג בתפקידים המשנה: סילבי סנדי בתפקיד הרוזנת שטאזי ודויד סאבו בתפקיד בוני, שהביאו חן קומי ויכולת ריקוד. סנדי הנעימה בקול הסוברט (soubrette) הצעיר והצלול. גנבה את ההצגה בורי קלאיי כרוזנת המבוגרת המצותתת לכולם, עם נוכחות מתריסה, כישרון קומי וקול עמוק. כוכבת נוספת היתה השפה ההונגרית על ניגונה המחוספס, אשר הטעמותיה המודגשות תמכו בהומור השנון והעוקצני של היצירה. המקהלה היתה בינונית, עם חולשה מסוימת של חטיבת הסופרן.

תיאטרון האופרטה מבודפשט פועל משנת 1923 ומעלה קרוב ל-500 מופעים בשנה מול כחצי מיליון צופים. על כן, למרות שההפקה יעילה ואנרגטית ,מתקבלת תחושה של החמצה. שלוש התפאורות (אחת לכל מערכה) נאות, בנוסח הטרקלינים האוסטרו-הונגריים, אולם לא מפוארות או מקוריות; התלבושות הדורות כצפוי; עומס אנשים על הבמה כמעט בכל רגע, ובימוי חסר מעוף של מיקלוש קריני, קטלו את הסיכוי ליצירת רגע דרמטי אינטימי או מרגש, על אף שישנם כמה וכמה כאלו ביצירה. יוצא דופן כמעט יחיד: תמונה בה גברים דידו פצועים לבמה מעט חשוכה כחיילים, בעוד שירתה של הזמרת נחרדה פתאום – עדות לכך שהרקע לאופרטה הוא בכל זאת מלחמת העולם הראשונה. כנדרש, תוך כמה רגעים האור נדלק, הזמרת חזרה לעליזותה וה"פצועים" פצחו במחול.

המופיעים עברו מדי פעם לעברית, והביאו שמחת חיים להופעתם, ואכן סביר שהקהל הרחב יתחבר ליצירה בקלות. אולם, מלבד כמה רעיונות יפים, כמו למשל שבירת קרח באמצעות דוקרן המשמשת ככלי הקשה נוסף בסצינת משתה, הבימוי חסר ברק. מאכזבת במיוחד היתה הכוריאוגרפיה המשמימה של גיאורגי גסלר, ואולי כישורי הריקוד של המופיעים לא איפשרו לו להפיק מהם יותר. כיוון שהאופרטה עמוסה במחולות, כמתבקש משמה, קשה לסלוח לכוריאוגרפיה הדלה, הנופלת לאין ערוך למשל מהמחולות הווירטואוזים בסרטו המצויין של מיקלוש שינטר (בו מככבת אנה מופו הגדולה).

אפשר לומר שזאת הפקה יקרה שהייתי מצפה לראות בקאמרי (וגם אז לא הייתי מגדיר אותה כיוצאת דופן לטובה), אבל לא מתיאטרון האופרטה שזהו קיורטוש-חוקו. פחות חנופה ויותר הברקות ונשמה יכלו להיות הפפריקה שהיתה הופכת את הערב לזכיר. יחד עם זאת, שווה לראות ולהתענג על איכויות היצירה – ליברית כמוזיקה – שלא רק תרמה להולדת האופרטות ומחזות הזמר המודרניים, אלא נותרה כפנינה ביצירה היהודית ובתרבות האירופאית. המוזיקה מצליחה, למרות פגמי ההפקה, לעשות את הדבר שלשמו נוצרה: לתת לקהל ערב של בידור מקסים.

"נסיכת הצ'רדש" – הפקה אורחת של תאטרון האופרטה מבודפשט (חזרה גנרלית). 12.12.13, בית האופרה.


תגובה אחת

  1. הייתי היום, יום ששי ה 13 בחודש בצהרים. צוות א'. שלוש הזמרות טובות, הזמר של ארוין לא רע, בוני טוב מאד וגם אתלט טוב. ריקודים וכוראוגרפיה? עמיר עשה חסד עמהם. סאונד – ישבתי באמצע השורה הראשונה ביציע בדיוק מול אשכול הרמקולים. ברור שהיה הפרש זעיר של פאזה בין התזמורת והרמקולים – איום ונורא! לא אשב יותר ביציע אפילו אם שם יהיה המקום היחיד בפרסיפל. אבל לרוב הקהל זה לא הזיז ואפילו ערוץ 2 היה מתקנא במחיאות הכפים. לטעמי הפקה סוג ב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: