music4awhile

ראשי » Uncategorized » חי וקיים

חי וקיים

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

תכנית בנויה היטב ומוגשת בחן שובה דור מאזינים חדש בקסם של מוצרט / יעל שלמון ברנע

אולם היכל התרבות היה כמעט מלא. כמה מרגש לחשוב שכל כך הרבה הורים לוקחים את ילדיהם דווקא לשעה של מוזיקה קלאסית. נכון, מדובר בילדים בגילים שעדיין הולכים לאן שהוריהם לוקחים אותם, ועם זאת, בחירה לא טריוויאלית ולא מקרית.

אין לי מושג איך בוחרים קטעי מוזיקה ואיך הצליחו מחברי המופע להתאים חלקי יצירות לסיפור. נראה לי שעשו עבודה טובה מאוד בכך, בכל אופן. אף ילד לא השתעמם, שהרי היינו שומעים זאת.

המופע היה רווי הומור, ממש סטנד-אפ. המנצח שאל את מוצרט, שקפץ לביקור מהשמים, האם באמת הלחין את הסימפוניה מספר 1 במי במול מג'ור כשהיה בן שבע וחצי. לכך ענה מוצרט: "לא, מה פתאום, הייתי בן שמונה," ובהזדמנות אחרת אמר, "היום הייתי כותב את זה אחרת, אז הייתי בן 8…" מוצרט הוסיף וסיפר כי הסיבה שבגללה התחיל להלחין הייתה השעמום.

רוני פורת תרגם לעברית את הארייה "Non più andrai" ("צא מיד לחזית כֶּרוּבִּינוֹ") ואת הקנון "O du eselhafter Peierl" ("הו טיפש אחד אפרים") – שהוגדר כסגירת חשבונות של מוצרט עם אדם שחייב לו כסף. התרגומים היו חינניים מאוד. לאחר שעמנואל חנון שר את "צא מיד לחזית כרובינו", תמה רוני פורת על יכולותיו של מוצרט לשיר. מוצרט אמר כי בזמן שחי לא היה ראוי לשיר מיצירותיו, אבל משקיבלו אותו למקהלת גן העדן הוא מתאמן – שיבורך, ועל כך עוד שלוש פסקאות, כאמא. במהלך הקנון שהושר על ידי שלושת המשתתפים בחן רב, אמר רוני פורת, "איך מפסיקים את זה?!" ואז הראה לנו איך, עם שרביט המנצחים.

עינת ארונשטיין הנפלאה הצליחה ליצוק תוכן אחר לכל "הללויה" ("אקסולטטה יובילטה") שיצאה מפיה, הרבה בזכות עיניה שהחליפו רגשות ומחשבות ברצף מעורר תימהון. כשעמדה לרדת מן הבמה, קרא אחריה, בצדק, מוצרט, "אנא, אל תלכי." כה רציתי שתקשיב לו! הוא חזר על כך כמה פעמים עד שאמרה לו, "קוראים לי עינת, לא אנה." היא אכן חזרה, כפי שהובטח למוצרט, אך לא היה לי די ממנה. מה לעשות? נגמרה שעת החסד של מוצרט עלי אדמות ותם המופע.

מחווה נאה במיוחד עשו למוצרט ולנו בהגשת הפרק הראשון מתוך "סימפוניית הצעצועים" של אביו של מוצרט, לאופולד. רוני פורת הזמין שלושה ילדים לבמה, ולא נבהל כשהגיעו ארבעה ואף נתן לכל אחד תפקיד. הילדים היו מקסימים, רוני פורת היה סטנדאפיסט ומוצרט ריגש כשהודה להם.

הקסימה במיוחד "שיטת הניצוח" שפיתח רוני פורת עם כדורי ג'אגלינג. הוא קרא לזה ניצוח, אני קוראת לזה ריקוד. איזו דרך נפלאה להמחיז מוזיקה! "מוצרט" לא הצליח לנצח בשיטה זו, ואמר, כמו לעצמו, "אקח לי שלושה כדורי ענן קטנים ואתאמן." כאמא, אמירה קטנה זו היא גדולה וכבדת משקל, וטוב שנעשתה בקטן, ואף חזרה על עצמה. כך ייתכן שתהיה לה השפעה רבה יותר – נגד תרבות האינסטנט ולטובת השכלול האישי.

בסוף הקונצרט שאל אותי בני בן השלוש וחצי, "למה הוא מת ולמה לא שומעים אותו יותר?" הסברתי לו בעבר ובקיצור, כמובן, על מוות, אז הוספתי שהמוזיקה של מוצרט נצחית, ושהוא נשאר חי בתודעתנו. שאלתי אם ירצה שנשמע בבית מוצרט, ענה שכן. "עם זמרת או בלי זמרת?" – "עם, וגם עם כל הנגנים."

כולם כבשו אותי. רוני פורת היה יכול להיות גנן בגן של בני בה במידה שהוא מנצח, עינת ארונשטיין עם קולה הזך ועיניה המדברות, ועמנואל חנון שמשחק ושר נפלא. אכזבה אותי רק התזמורת – בכל פעם שהפסיקה לנגן. לא נותר אלא להמליץ בחום על המופע הבא בסדרה.

"מוצרט קופץ לביקור" – מופע מסדרת "הפילהרמונית לילדים". רוני פורת, מנצח ומנחה; עינת ארונשטיין, סופרן; עמנואל חנון, שחקן. כתיבה: רוני פורת, שלומי מושקוביץ'. 18.11.13, היכל התרבות.

תכנית: הפתיחה לאופרה "נישואי פיגרו", ק' 492, פרק ראשון מתוך סימפוניה מס' 1 במי במול מג'ור, ק' 16, פרק ראשון מתוך דיוורטימנטו ברה מג'ור, ק' 251, "צא מיד לחזית כֶּרוּבִּינוֹ", מתוך "נישואי פיגרו", ק' 492, הללויה מתוך "אקסולטטה יובילטה", פרק ראשון מתוך סרנדה בסול מג'ור, ק' 525 ("מוזיקת לילה זעירה"), "הו טיפש אחד אפרים", קנון ק' 560 א', לקרימוזה מתוך הרקוויאם ק' 626, לאופולד מוצרט (1719-1787): פרק ראשון מתוך סימפוניית הצעצועים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

  • ללא

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: