music4awhile

ראשי » Uncategorized » בתוף ובמחול

בתוף ובמחול

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

עונת האופרה נפתחת בהפקה מושכת של בית האופרה ממוסקבה / עמית אביגור

לפניכם ביקורת טובה שאין בה אף סופרלטיב: ואולי הגדרה זו היא עצמה הסופרלטיב האולטימטיבי. האופרה 'הנסיך איגור' של בורודין יושבת במקום טוב מאוד, ואפילו נדיר, באמצע. גם אופרה רוסית וגם גרנד אופרה; שפע של מחולות וקטעי מקהלה בידוריים באופן רדיקלי, לצד פינאלה אה-קפלה חף מרושם.

ביקור האופרה החדשה של מוסקבה במשכן לאומנויות הבמה, הפותח את העונה הנוכחית של האופרה הישראלית, הציע חוויה שיש בה משהו כן ואותנטי. היצירה עצמה מבוצעת ומוכרת, אך אינה קאנונית ובוודאי שלא לעוסה. יש לה מימדים גדולים ופומביים אך הדבר הטיפוסי היחיד בה הוא הז'אנר. להקת האופרה החדשה של רוסיה כוללת סולנים מצויינים, שחוץ מרמתם הגבוהה גם ניכר שהם מורגלים זה לזה, ואכן הזמרים בכל התפקידים מתפקדים כלהקה יותר מאשר כסולנים טורפי במה (לטוב ולרע). המקהלה והתזמורת לא דייקו או נגעו בעורקי הלב, אך רמתן הגבוהה ניכרה לאורך כל הדרך, ולשם שינוי כולם גם נשמעו מצויין באולם. איני דובר רוסית אך לתחושתי השפה עוברת את המוזיקה (גם בזכות בורודין). ערב מהנה ומספק, למרות (ואולי בזכות) שנעדרות ממנו הילות הקודש של הקאנוניות והפיאניסימו.

החוליה החזקה בהפקה הזו היא השואו: המחולות נהדרים ממש, וגם מבחינה ויזואלית ניכר עושר ססגוני רב, על אף הנאמנות לרוחה המגושמת מעט של תקופת העלילה. השירה המרשימה של המקהלה הוסיפה לתחושה זו. מנגד, הרגעים הליריים היו קצת תפלים ולא מדוייקים מספיק: סגירות לפעמים גסות מדי של התזמורת, בימוי לא מועיל והובלה מוזיקלית שמעט חסרה לה פרספקטיבה רחבה יותר. 'הנסיך איגור' גם שופעת בהומור, אך כאן ההומור הוגש ברוח פפגנואית נאיבית מדי, לטעמי, שעושה עוול לציניות הרוסית החריפה והטיפוסית כל כך לתקופה.

ולמרות זאת, יש בחוסר השלמות הזה משהו נחמד. רגוע, נעים, לא מתיימר. הזמרים הרוסים שרים בשפת האם שלהם, מה שמוסיף לנינוחות ומרענן את הנוף העתיר בזמרים שלפעמים נוטים לחשוב יותר מדי על מה שהם עושים. לצד הקהל הממוקצע שיוכל ליהנות מהמקצבים המעניינים, התזמור העשיר, המודוסים המגוונים והרוח הפולקלוריסטית הגסה והמלוכלכת בהשראת סטרווינקי (אה, 1890?) – גם אחרון הבורגנים ניכר שייהנה בהפקה זו. וקהל שנהנה, מתרגש, מתרשם ואפילו מפזם, גם הוא סוג של נאמנות למקור. אפילו אם יש עוד שני כינורות ומעט ויברטו. בשבילי התחושה הייתה לעתים קצת כמו בתאטרון ישרוטל באילת בגיל 12, רק במעטפת רצינית. כמו פלאפל שמקבל פתאום פנים נחמדות יותר כשהוא ירקרק ומוגש על צלחת באבו גוש.

"הנסיך איגור" מאת בורודין בהפקת האופרה החדשה של מוסקבה. 1.10.13 (חזרה גנרלית), המשכן לאמנויות הבמה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: