music4awhile

ראשי » Uncategorized » אותלו נופל וקם

אותלו נופל וקם

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

הפילהרמונית מצטרפת לחגיגות ה-200 להולדת ורדי ומוכיחה מה יתרונות הפורמט הקונצרטי; הצצה לעונה הבאה / חגי אברבוך

אותלו של ורדי היא דרמה בימתית מאוד, ועם זאת, למרבה הפלא, יש יתרון אחד בולט לצפייה בה בגרסה קונצרטנטית: המוסיקה של ורדי זריזה כאן אף יותר מהרגיל אצל המלחין, מגיבה לכל הבלח ברק ותנודת רגש, ותענוג מיוחד הוא לראות את ההתרחשות בתזמורת מבלי שזו תתחבא למחצה בפיט. הפילהרמונית מגיבה היטב לניצוחו של מהטה ומצלצלת נהדר – גם מתחת לפיגומים שמוטב לא לשאת אליהם את המבט. באחד הרגעים היפים ביותר באופרה, במערכה השנייה, מקבלת דסדמונה תשורות מידי תושבי האי ולצורך כך מצטרפת למקהלה המעורבת מקהלת ילדים קטנה, ולתזמורת – מנדולינה. הניואנס הקטן הזה – כלי הפריטה שנוסף – והצפייה בנגינתו, הוא בונוס מיוחד ובלתי צפוי. כמו כן היה זה אחד הרגעים שבהם מקהלת גארי ברתיני הייתה במיטבה, בצליל חם ומלטף. למרבה הצער, במהלך רוב האופרה לא נשמעו כך. אם כי הייתה שירתם מדויקת, היה בה משהו יבש, שירת תווים מלומדת שצרמה במיוחד בפתיחתה הסוערת של האופרה. באנסמבל הגדול של המערכה השלישית השתפר המצב ועדיין – לא היה כאן הצליל החם והמלבב לו ניתן לצפות ממקהלה גדולה ומגובשת.

אריס ארגיריס היה יאגו נעים-קול אך שבלוני, ונתן את אחד הקרדואים הפחות מעניינים שהזדמן לי לשמוע. מרקו ברטי כאותלו עצמו היה באחד מימיו הפחות טובים. נדמה שאיזו בעיה חולפת (כך ניתן לקוות) העיבה על קולו והשטיחה אותו החל מגובה מסוים, ומכיוון שאותלו היא אופרה אכזרית במיוחד מבחינה זו (האריוזו הפותח מעיף את הטנור לגובה מיד עם כניסתו) הדבר ניכר ברגע שעלה על הבמה. הקול, עם זאת, עדיין חם ונעים, על אף האכזבה. אני מקווה שבהמשך ההופעות השתפר המצב, שכן זה אחד הטנורים הטובים שהופיעו כאן, והוא עוד זכור מאוד לטובה בתפקיד קאלאף בטורנדוט, עם התזמורת הפילהרמונית ומהטה, לפני כחמש שנים. ברטי, שמור על עצמך! בשבילנו.

ושוב, כמו במשכן לאמנויות הבמה, נקודת האור הייתה דסדמונה. ג'וליאנה די ג'קומו שטפה את היכל התרבות בקול זוהר ומרגש, ששמר על רכותו הנעימה גם כשהמלחין דורש ממנה לצלול אל מעמקיו – כמו באחד הרגעים הקשים ביצירה, כשדסדמונה נאלצת להתמודד עם אותלו המכנה אותה Cortigiana (במילים פשוטות, "זונה") והיא משיבה לו, אחרי רגע של תדהמה, "אני לא הדבר שמבטאת המילה הנוראה הזאת". מקובל לחשוב על דסדמונה כעל ארכיטיפ, סמל התמימות והטוהר. אבל למעשה היא יודעת מה הן זונות. היא לא באמת נולדה אתמול. ורדי שולח את הסופרן לפתע אל רגיסטר בלתי צפוי בקול, שדורש גוון אחר מבחינה דרמטית. ואת הסלידה והזעזוע הארציים האלו ג'וליאנה די ג'קומו מבטאת היטב, כשחקנית וכזמרת, וכל זאת מבלי לאבד את המלאות והעוצמה שבקול. זאת לא אופרה שנחמדה לזמרים שלה. באנסמבל הגדול של המערכה השלישית ורדי שולח את הסופרן לכיוון ההפוך, אל מרומי הרגיסטר, כשמקהלה שלמה וסולנים ותזמורת מאיימים לכסות אותה. הוא עושה זאת פעמיים, ובפעם הראשונה ג'וליאנה אכן מעדה מעט. זה קורה. בפעם השנייה היא עמדה באתגר. שיר הערבה והאווה מריה המותשת של המערכה הרביעית פשוט הפיצו זהב באולם. שתבוא לכאן שוב, ונמשיך לשמוע אותה.

בתפקידי המשנה הייתה סטלה גריגוריאן נעימה ואפקטיבית בתפקיד אמיליה – גם כשחקנית. והנהדר מכל היה הבאס מאוריציו מוררו בשלל תפקידי באס (השגריר הונציאני, מושל קפריסין לשעבר וגם סתם שליח). הוא הסתובב לו ללא תווים, עם נוכחות עזה בכל רגע שהיה באולם והבעה דרמטית. ניכר היה שהוא חי את התפקידים הקטנים האלה, וקולו היה נהדר ועמוק. מבחינה זו, כמעט מכאיב היה לראות אותו בתפקידים כאלה. אולי יכול היה ליטול על עצמו את תפקיד יאגו, על אף שזה תפקיד בריטוני. וכמובן שגם עלתה מחשבת כפירה – אילו רק ורדי היה שוקל לכתוב את אותלו כבאס. אבל לאופרה של המאה ה-19 כללים קשוחים משלה, ומאהבים זועמים הם כמעט תמיד טנורים.

טוב שמעלים אופרות כאלה בהיכל התרבות, וטוב שמעלים גם את פלסטף, יצירה יפה ועמוקה. לכו לראות, כי עם כל הכשלים שבדרך, החוויה התזמורתית שווה את הכול. דסדמונה לא מתה לשווא.

טרם נשמעו צלילי הסערה הפותחת את האופרה, הוקרן באולם סרטון אודות העונה הבאה. כהרגלה בקודש, תתהדר התזמורת במיטב השמות. בין המנצחים שיגיעו ארצה: גרגייב, פון דוחנני, דה בורגוס ונגאנו, ולצידם, בין היתר, להב שני הצעיר שיפתח את העונה בקונצרטים עם הפסנתרן רודולף בוכבינדר. עוד ברשימת הסולנים הארוכה: הפסנתרנים שיף, טריפונוב ומטסוייב, הכנרים יוליאן רחלין וחגי שחם, הצ'לן מישה מאיסקי והזמרות אנה סמואיל, חן רייס, לורה קלייקום ועינת ארונשטיין. הרפרטואר תוכנן לשמור על הקהל הנאמן ולמשוך בחזרה את זה שאמונו בתזמורת אולי התערער בעקבות העיכובים בשיפוץ ההיכל. הווה אומר, תכניות הנשענות לרוב על אבני היסוד של המוזיקה הרומנטית (תמונות בתערוכה, מן העולם החדש, כרמינה בורנה, העטלף וכד'), בתיבול זהיר ומרענן של מוזיקה מהמאה שעברה.

"אותלו" – התזמורת הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה. סולנים: מרקו ברטי, אריס ארגיריס, ג'וליאנה די ג'קומו, סטלה גריגוריאן, פאולו פנלה, ניקלאס ביירלינג ריגרט, מאוריציו מוררו. המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, מקהלת צעירי מורן. היכל התרבות, 9.7.13.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: