music4awhile

ראשי » Uncategorized » המוזיקה של השפה

המוזיקה של השפה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

שיעור מרתק על אבני היסוד של אמנות השירה / עמיר קדרון

במהלך חודש יולי מתארחת הסדנה הבינלאומית לאופרה בקונסרבטוריון ת"א, ובדומה לשנים עברו, השלב הראשון מוקדש בעיקר לכתות אמן. עבור הקהל, הרגיל לשמוע רק את התוצר, מדובר בהזדמנות פז להחשף לטפח מהעמל שכרוך בסבוכה מאמנויות הבמה. מנחי הכתות מתרכזים כל אחד בתחום שונה – טכניקה, פרשנות, סגנון, תנועה וכן הלאה – וההתבוננות בתהליך מאירה את האמנות הלירית מזווית חדשה ומרתקת.

חמדי כפיר, למשל, הנחתה כתת אמן שעניינה שפה. על פניו, תחום יבש שמעניין רק יודעי ח"ן המקורבים למקצוע – ולא כך הוא. למעשה, מרגע שנכנסים לעולם המסובך של עיצורים, תנועות, הברות, מצלול, מבטא ויתר מרכיבי השפה, נשבים בקסם ומבינים שזו תשתית השירה ושהשליטה בה הכרחית ונקנית בעבודה מפרכת.

על מנת להרחיב את היריעה ככל הניתן, בחרה כפיר להדריך זמרים הנבדלים זה מזה בשפת אימם. ראשונה היתה הגרמניה מרים מקל (Möckl), ששרה את "Sì, mi chiamano Mimì" (פוצ'יני, "לה בוהם"). הרובד הראשון של הטיפול בארייה (גם אצל יתר הזמרים) כלל תיקון נקודתי של אי-דיוקים בתנועות. קל ליפול במלכודת, כיוון שבזמן השירה מתחלקת תודעת הזמר/ת בין שלל גירויים ותחומי אחריות, ומבלי משים ייתכן שתנועה נמוכה כמו a, למשל, כאשר צמודה לתו גבוה, תוגבה לכיוון o או e – זה נוח יותר למערכת המפיקה את הקול, וזה קורה גם לזמרים טובים ומנוסים. אמת – אלו דברים קטנים והקהל לרוב לא מודע להם, אך זהו הבסיס לשירה נכונה.

בנוסף, ציידה כפיר את הזמרת בעצות ובהצעות ייעול רבות – כיצד לגוון את הטמפו של הארייה על מנת להדגיש חלקים ליריים; כיצד להעזר בתנועה המקדימה עיצור כפול (מודגש) כדי לחזק את נוכחותו ועוד כהנה וכהנה. מעניין במיוחד היה הזרקור שכוון למשפט הסיום: פראזה ארוכה על צליל בודד, דיבורית באופייה. פה נגעה כפיר בנושא החשוב ביותר ששב ועלה לאורך הערב – המלודיה הטבעית המאפיינת כל שפה. כיוון שפוצ'יני למעשה לא הלחין את המשפט, על הזמרת להיענות למצלול של האיטלקית ולעצב בעזרתו את ה-phrasing המתאים.

סוגיית המתח שבין לחן השפה ללחן שהוסיף המלחין עלתה ביתר שאת בארייה "Ach, ich liebte" (מוצרט, "החטיפה מההרמון"). הגרמנית "קשה" מהאיטלקית, יש בה יותר עיצורים ונוכחותם עזה מזו של האיטלקיים. האתגר, כפי שהבהירה כפיר, הוא לדעת איך להדגיש את העיצורים מבלי לשבור את השטף של המוזיקה – ובמקרה של הארייה המדוברת זה קשה במיוחד, כיוון שמוצרט תיבל אותה במעברי קולורטורה סבוכים המחייבים טכניקה מושלמת, גמישות רבה ואורך נשימה.

הרקע הרוסי של הזמרת – סבטלנה קוסיאטובה – שימש את כפיר להדגמת אחת המשוכות האופייניות לגרמנית: העיצור ch. הוא מופיע כבר בשתי המלים הפותחות, אך פעם מבוטא כמו ח' ופעם דומה לש' – וברוסית ישנן עוד שתי גרסאות. המעוניין להתרשם מהתמודדותה של קוסיאטובה, יוכל לעשות זאת ברסיטל סיום התואר הראשון שלה, שיתקיים בביה"ס למוזיקה באונ' ת"א השבוע (9.7, אולם קלרמונט, 19:30).

עניין אחר שעלה לדיון היה ההבדל בין מצלול השפה המדוברת למושרת, וכאן נתנה כפיר לקוסיאטובה עצה מפתיעה: כדי לבטא כהלכה "Schoss", עליה לשנות את מיקום ההברה ולסגור אותה כביכול כנגד הדרך הנכונה והידועה – ודווקא כך תשיג את התוצאה המבוקשת. בפועל, זה פשוט מהמתואר – ואכן, הזמרת ניסתה זאת והצליחה לעצב את הפראזה ביתר קלות מאשר בניסיון הראשון.

קשה בצורה יוצאת דופן היה הסבך שחצה הטנור איתן דרורי – "En fermant les yeux" (מסנה, "מנון"). האבחנה בין שפה מדוברת למושרת נכונה גם עבור צרפתית, רק הרבה יותר מורכבת. יש עיצורים שנהגים בשירה באופן שונה מאשר בדיבור, יש כאלה שנאלמים בדיבור ומופיעים בשירה, והדבר תלוי גם במשלב השפה (יומיומית לעומת פיוטית), בתקופה בה נכתב הטקסט ובעוד גורמים. על כך יש להוסיף את ריבוי התנועות בצרפתית (16 לעומת 7 באיטלקית) ואת ההבדלים הדקים ביניהן.

על אף הקשיים וריבוי המהמורות, הצליח הזמר (בניגוד לחלק מהקולגות בכיתה) ליישם מיידית את התיקונים, ואם לסטות לרגע מנושא השיעור והכתבה – זה המקום להחמיא לדרורי על הופעתו המצוינת. גוון הקול עמוק, זך ובוהק; הקווים המלודיים יציבים, "מוחזקים" היטב; המעברים בין הרגיסטרים חלקים; השימוש בעוצמה שקול; השירה ספוגה ברגש אמיתי המוגש במינון מדויק. מעל הכל, נדמה שדרורי קרוב לפצח את הסוד הגדול של השירה האופראית – היכולת ליצור אשליה שהמוזיקה (שנוצרת למעשה בעמל רב) נובעת ממנו בטבעיות, כעניין של מה בכך. מי שלא יזכה להקשיב במהלך הסדנה להתקדמותו העצומה של הזמר, יוכל להיווכח בה בעונת המוזיקה הבאה, עם הצטרפותו של דרורי לצוות "מיתר – אופרה סטודיו" בסתיו.

קול אחר שמשך תשומת לב היה זה של רבקה פאלק-ברטלט, ישראלית ילידת צ'ילה שניסתה כוחה ב-"Signore, ascolta" (פוצ'יני, "טורנדוט"). שוב, יש הכרח להניח בצד את הסיבה שלשמה התכנסה הכיתה ולהתעכב על איכות הקול, על אחת כמה וכמה כשמדובר באזור הצפוף והתחרותי של זמרות הסופרן. לברטלט יש קול שלוכד את המאזין אפילו שאינו מלוטש די הצורך ואפילו במהלך ביצוע הדורש מקצה שיפורים. הגוון שלה חם ולקול יש איכות ייחודית – הוא מוקרן באורח נוקב וממוקד, אך אינו קשוח או בוטה. תכונות אלו טענו את הארייה ברגש עז והותירו עניין לשמוע מה עוד ביכולתה של הזמרת לעשות.

עוד הופיעה בכיתה הסופרן היפנית הירונה אממיה (Amamiya), ששרה את "Deh, vieni, non tardar" (מוצרט, "נישואי פיגרו"). עצותיה של כפיר נגעו הפעם שוב ושוב באופן בו כדאי לנצל את העסיס של האיטלקית כדי לצבוע את הטקסט ולהדגיש מלות מפתח.

כיתות האמן תימשכנה עד אמצע החודש. האחרונה בהן (14.7) מסקרנת במיוחד בזכות המנחה המתארחת בסדנה לראשונה – הסופרן לובה קזרנובסקיה, שגם תפרוש חסותה על הקונצרט "רומנטיקה רוסית" (17.7), תחום שלא בא לידי ביטוי בתדירות גבוהה בסדנה.

עוד אירועים מעניינים הם הקונצרטים שייערכו מחוץ לקונסרבטוריון: אחד מהם בגן הפסגה ביפו (13.7), בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית, ועוד אחד ביקב צרעה (18.7). התזמורת הקאמרית תצטרף לזמרי הסדנה גם בקונצרט הסיום החגיגי שבבית האופרה (25.7).

גולת הכותרת, כבכל שנה, היא ההפקות המלאות שמועלות בשבוע הסיום של הסדנה. שלוש אופרות תוצגנה הפעם: סוזנה (20/22.7), נישואי פיגרו (21/23.7) והילד והקסמים (24.7). ההיצע אמנם מצומצם ביחס לשנים קודמות, ועל כן כדאי למהר ולשריין מקומות. ניסיון העבר מוכיח שדווקא בתנאים הצנועים של הסדנה טמונה חוויה מוזיקלית, אמנותית וריגשית כמוה נדיר למצוא, למשל, בבית האופרה הנגוע בבינוניות מדכדכת.

כתת אמן בהנחיית חמדי כפיר, הסדנה בינלאומית לאופרה, 4.7.13. משתתפים: מרים מוקל, סבטלנה קוסיאטובה, רבקה פאלק-ברטלט, איתן דרורי, הירונה אממיה. פסנתר: איליה סיניאסקי.

לקריאה נוספת:

כתות אמן בהדרכת קלוד וובסטר ובנטון הס

אופרות בסדנה: אריאדנה בנקסוס, לה בוהם, המדיום


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: