music4awhile

ראשי » Uncategorized » אוסף פרטי

אוסף פרטי

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

בפתח קיץ עמוס בעבודה, מגיעה הסופרן גן-יה בן-גור אקסלרוד לביקור מולדת הכולל הופעות, ומדברת על השליחות שבשירת מוזיקה ישראלית / עמיר קדרון

נפתח בקורותייך בשלוש השנים שחלפו מאז סיימת תואר ראשון באונ' ת"א.

נסעתי ללימודי תואר שני בניו יורק, ובמסגרת זו שרתי את מיכאלה ("כרמן"), מרפה ("כלת הצאר") ננטה ("פלסטף") ותאיס, וכן הופעתי בקרנגי הול.

בניו יורק יש תקופה שנקראת "עונת האודישנים": חודשיים בהם מתרכזים המון אודישנים, לרוב לתכניות קיץ, אבל גם לבתי אופרה. בשנה הראשונה ללימודים ניגשתי לכמה אודישנים, ואחד מהם היה לפסטיבל אקס-אן-פרובנס. לא שמעתי מהבוחנים והייתי בטוחה שנפלתי בין הכיסאות, כי ניגשים כל כך הרבה זמרים. לבסוף הגיעה תשובה שהם לוקחים אותי בחשבון, אבל אין צורך שאגיע לשלב השני שמתקיים בפריז. קצת התעצבנתי, וחשבתי שזו פשוט דרך מנומסת לומר "לא". לתדהמתי, כעבור כמה חודשים קיבלתי תשובה חיובית! הפסטיבל היה העבודה המשמעותית הראשונה שלי בחו"ל, ומשם דברים החלו להתפתח.

כשהייתי בפרובנס, קיבלתי הזמנה מקרן התרבות אמריקה-ישראל להשתתף בתחרויות האביב 2012. מאחר וחשוב לי מאוד להתפתח גם בארץ, שמחתי על ההזדמנות. בתחרות זו קיבלתי פרס על ביצוע יצירה ישראלית, ואז שמע אותי לראשונה יואב תלמי – שינצח על הקונצרטים הקרבים עם הקאמרית הישראלית.

בשנה השנייה ללימודיי, שלחו אותי מארגני פסטיבל אקס-אן-פרובנס לסדנה בבלגיה בהדרכת ז'וזה ואן דאם – מוזיקאי מדהים וכן אדם צנוע ונעים הליכות. זו הייתה חוויה מדהימה, וכמוה גם עבודתי הראשונה בבית אופרה – תפקיד קטן בהפקה קונצרטית בדויטשה אופר בברלין.

ניגשתי לכחמישה עשר אודישנים באותה שנה בניו יורק, ומתוכם התקבלתי להפקה של קבוצת "Opera Moderne" שהעלתה את "קיסר אטלנטיס" של ויקטור אולמן – יצירה שלא הכרתי, אבל זו היתה הזדמנות מצויינת לשיר מלחין שרציתי לבצע מזה זמן מה.

בסמסטר האחרון ללימודים ניגשתי לכעשרים אודישנים, מתוכם עברתי שלושה: אחד לפסטיבל בקולורדו, השני לפסטיבל ברביניה (Ravinia) בניהול ג'יימס קונלון (המנהל המוזיקלי של האופרה בלוס אנג'לס), והשלישי לתכנית קיץ בבייג'ינג – כך שיש לי אופציות לקיץ הקרוב.

סיימתי את התואר בדצמבר, ועמדתי בפני דרך חדשה. מאחר שהייתה לי התחלה עם אקס-אן-פרובנס ועם הדויטשה אופר, החלטתי להתמקם באירופה.

הגעתי לברלין בפברואר נטולת מוטיבציה ועייפה, בידיעה שרוב האודישנים לסטודיו בבתי אופרה בגרמניה כבר הסתיימו, והחלטתי לחפש תחרות כלשהי. תחרויות לא מתאימות לכל אחד, אך אני מאוד אוהבת את שלב איסוף החומרים: באודישן מצפים ממך לשיר אריות סטנדרטיות; לעומת זאת, בתחרויות יש יותר חופש בבחירת הרפרטואר.

לאחר התייעצות עם פרופ' תמר רחום (מורתי באונ' ת"א) החלטתי לגשת לתחרות הילדה צאדק. שילבתי שתי יצירות ישראליות (חשוב לי מאוד לייצג את הארץ ואת התרבות שלנו). גם בפרובנס שרתי יצירה של קופיטמן, ובקיץ אשיר ברביניה יצירה ישראלית. בתחרות צאדק זכיתי במקום הראשון ובשלושה פרסים נוספים, וקיבלתי שתי הצעות עבודה, האחת מ- theater an der Wien והשנייה מ-Vienna Staatsoper.

בהופעות הקרובות עם תלמי והקאמרית תשירי את "תמונות מאוספו הפרטי של אלוהים". במה מדובר?

מלבד ההזדמנות לעבוד עם תלמי, עבורי זהו קונצרט מיוחד משתי סיבות: האחת – אחותי מנגנת בתזמורת; השניה – אשיר את "תמונות" בליווי תזמורתי עם סולו אבוב, אותו ינגן עמרי רווה. מדובר במחזור של חמישה שירים שהלחין אהרון חרל"פ לשירים של יעקב ברזילי, ניצול שואה, העוסקים בנושא.

התוודעתי למחזור לראשונה בשנה השלישית שלי באוניברסיטה ומיד נשביתי בקסם היצירה המשותפת של השניים. מאז הזדמן לי לשיר את "אבי לא יברך על הלחם" מתוך מחזור של ארבעה שירים הנושא שם זה – גם הוא של ברזילי וחרל"פ – ואני מקווה שייצא לי לשיר בעתיד את המחזור כולו.

המלים של ברזילי חודרות ללב ומטלטלות ואי אפשר להישאר אדיש כלפיהן, במיוחד יחד עם המוזיקה של חרל"פ, התואמת בנאמנות את הטקסט ומעצימה אותו, וכתובה בצורה שנעים לי מאוד לשיר אותה.

כמבצעת של מוזיקה קלאסית, ההזדמנויות לעבוד צמוד עם המשורר והמלחין הן ספורות (שהרי רבים מהם כבר הלכו לעולמם), ולכן ההזדמנות לעבוד עם השניים היא אדירה: עם ברזילי נפגשתי כמה פעמים, עבדנו על ההגיה המדויקת (הוא גם קורא את שיריו בהטעמה כזו, שכמבצעת זה נותן לי רעיונות לאינטרפרטציה של המשפט המוזיקלי, כיצד ל"צבוע" כל מילה וכו'). כמו כן נפגשתי עם חרל"פ מספר פעמים ועבדנו על היצירה.

לצד הזכות לעבוד עם המלחין והמשורר, זה גם מלחיץ; כשהם יושבים בקהל אני מרגישה אחריות גדולה יותר לבצע את היצירה באופן שישביע את רצונם. בנוסף, "תמונות" היא חוויה כ"כ מרטיטה ומרגשת, שהאתגר הגדול שלי בביצוע המחזור יהיה לא לבכות יחד עם הקהל!

בנוסף אשיר את "תפילות ערבית" של מוצרט עם ענת צ'רני, יאיר פולישוק, איתן דרורי והמקהלה הקאמרית טבעון, שתשיר גם את הקִירִיֶה ברה מינור של מוצרט. התזמורת תנגן גם את הסימפוניה מספר 44 של היידן.

הדגשת בדברייך את תחושת השליחות בביצוע מוזיקה ישראלית. מטבע הדברים, מדובר במוזיקה שגם משתייכת לנישה המפחידה "מוזיקה בת זמננו"… יש לקהל סיבה לחשוש מהמחזור?

בהחלט לא. המוזיקה של חרל"פ ידידותית: היא נעימה ומעודנת ומכילה רגעים מלנכוליים ודרמטיים. חרל"פ, שהוא בין השאר מנצח מקהלות, מכיר את הקול האנושי ויודע כיצד לכתוב לו על מנת להוציא את הצבעים המתבקשים ולהציגו בשיא יופיו. השפה המוזיקלית ב"תמונות" מסורתית יותר, אין שם הרמוניות שבאות להמציא את הגלגל מחדש לשם המצאה. היופי בכתיבה שלו הוא שהיא נטולת אגו. כל תו שבה משרת את המילים בצורה מוצלחת שתורמת להעברת המסר. זוהי מוזיקה שעוצמת ההבעה שלה נוגעת לכל לב, ללא קשר להשכלה מוזיקלית קודמת של המאזין. לא בכדִי מבוצעת היצירה רבות בארץ ובחו"ל והוקלטה לכמה דיסקים. ראשיתה ב-1998 בהזמנת השלישיה הלירית י-ם (עמליה יצחק, וונדי אייזלר-קאשי ואלן שטרנפלד). לאור הביקוש הרב, כתב חרל"פ עיבוד לסופרן, אבוב ותזמורת כלי קשת. זוהי הגרסה שתבוצע בקונצרט הקרוב.

אני יוצא מנקודת הנחה שאת מכירה את המקור הקאמרי לפני ולפנים – באיזו מידה הגרסה התזמורתית שונה?

שאלה מעניינת. טרם יצא לי לגלות. עוד לא הייתה חזרת תזמורת ואני מחכה לקבל את הסקור המלא. אני מכירה את הגרסה הקאמרית טוב מאוד וסקרנית לגבי הגרסה עם תזמורת כלי הקשת.

מאז המפגש הראשון שלך עם "תמונות" חלפו מספר שנים – משהו השתנה באופן בו את מבינה ומבצעת את היצירה היום?

עברו כמה שנים ואיני אותו אדם שהייתי אז, כפי שעוד כמה שנים לא אהיה האדם שאני היום… (כמו שאמר הֵרַקְלֵיטוֹס: "הכל זורם"). עברתי כמה חוויות מאז, התבגרתי, השכלתי, התמתנתי, התרככתי – מה גם שהקול שלי התפתח וההיכרות שלי עם כתיבתו של חרל"פ העמיקה, ולכן הביצוע יהיה מעט שונה.

כמו כן, כפי שכבר ציינתי, הביצוע בקונצרט יהיה בליווי תזמורת, בעוד שאז שרתי את הנוסח הקאמרי. יהיה עליי להתאים את הביצוע להרכב הנוכחי. מה שיישאר דומה יהיה הכבוד למילה, כלומר האינטרפרטציה המוזיקלית שנובעת מהמילים.

דיברת על ההשלכות של עבודה בצמידות למלחין ולמשורר – בתוך מסגרת כזו, כמה מקום נשאר לפרשנות האישית שלך?

מסגרת העבודה עם חרל"פ וברזילי אינה מגבילה בשום צורה. ההפך; היא מבהירה לי את הדרך בה יש ללכת. אמנם אני שרה על פי מה שכתוב על הנייר, אך הדרך בה אני בוחרת לשיר היא פרשנותי האישית: מלה שאני בוחרת להדגיש, צלילים מסוימים שאני בוחרת לשיר כ"סטרייט טון", בחירות דינמיקה וכו'. מאחר ואני עושה עבודת הכנה עם המלחין והמשורר, יש לי את כל החופש לפרשנות אישית, שכן כל מה שינבע מתוכי יהיה ממקום של הבנת היצירה ויעמוד בקנה אחד עם כוונת המלחין והמשורר. שיתוף הפעולה של חרל"פ וברזילי מניב יצירות בהן המלים והמוזיקה משתלבות באופן אורגני מאוד ולי כמבצעת אין פערים לגשר עליהם, רק להוסיף את תחושותיי האישיות.

מה דעתך על השילוב של "תמונות" עם תכנית שרובה קלאסיקה וינאית?

לדעתי זו דרך מצויינת לאפשר לקהל לטעום מסגנונות שונים ולחשוף אותו לשפה מוזיקלית מגוּונת. שילוב "תמונות" מתבל את התכנית ומעניק איזון. יש חשיבות גדולה בביצוע יצירה של מלחין ישראלי לצד מוצרט והיידן. חרל"פ הוא חלק מהתרבות הישראלית. לא בכדי זכה בפרס ראש הממשלה, במספר פרסי אקו"ם וכן בפרס אק"ום על מפעל חיים.

אילו תגובות קיבלת כששרת את "תמונות" בחו"ל?

לצערי את "תמונות" טרם יצא לי לשיר בחו"ל, אבל שרתי את "אבי לא יברך על הלחם" לצד יצירות אחרות בתחרות "הילדה צאדק" בווינה. בשלב הראשון פתחתי בארייה ולאחר מכן ביקשו השופטים את "אבי" מתוך רשימה של 12 יצירות שהגשתי מראש (ביחד עם התווים של היצירות). כאשר שרתי את "אבי" הם עקבו אחר הפרטיטורה בעיון.

יש ערך מוסף כאשר שרים בשפת אם; המילים נטענות רגשית אוטומטית. שפה זה תרבות, היסטוריה, זיכרונות, חוויות. נכון שלכל מלה יש פירוש ומשמעות אך היא גם נושאת מטען רגשי. כשאני לומדת טקסט בכל שפה שאיננה עברית, אני לא רק מכוונת להבנת המילים אלא גם למטען הרגשי של כל מילה, דבר התורם לאינטרפטציה המוזיקלית. בשפת אם זה תהליך שקורה לנו אוטומטית. אני באה מבית עם כבוד רב לשפה, למילה: אמא שלי היא סופרת הילדים נעמי בן-גור. עכשיו אתה מבין למה קוראים לי גן-יה ולאחותי במבי… 😉

השיר "אבי" נושא מטען היסטורי-תרבותי-פוליטי כבד, מה שמוביל לשאלה הקבועה – עד כמה בעייתי להיות אמן ישראלי בחו"ל, על-פי ניסיונך?

אני אישית עד היום לא הרגשתי בעיה כאמנית ישראלית בחו"ל. יתרה מכך, לפני שנתיים ביצעתי בפרובנס יצירת בכורה של המלחין הלבנוני זאד מולטקה, והעבודה עמו הייתה מרגשת מאוד.

"תמונות מאוספו הפרטי של אלוהים" – התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח יואב תלמי. מיצירות מוצרט, היידן וחרל"פ. 15-16 ביוני, מוזיאון ת"א.

תגובה אחת

  1. עודד זהבי הגיב:

    הערה קטנה לעמיר. דווקא כשמדובר בנושא חשוב ונידח כמו מוסיקה ישראלית כדאי להיות מדוייקים, איזו יצירה של קופיטמן שרה גן-יה? אילו יצירות ישראליות אחרות היא שרה בנוסף לחרל"פ? זה יוסיף אינפורמציה, זה יספק שבבי-חשיפה לנושא שמשווע לזה. ובלי קשר, ישר כח ובהצלחה לכותב ולמרואיינת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: