music4awhile

ראשי » Uncategorized » בארוק בסימן אשה

בארוק בסימן אשה

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

שיחה עם אלון שריאל לקראת סיור ההופעות הקרוב של "הפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה" / עמיר קדרון

אלון שריאל, מנצח ונגן כלי פריטה. למד בקונס' ב"ש, באקדמיה למוזיקה י-ם, בקונס' המלכותי בבריסל ובביה"ס הגבוה למוזיקה בהנובר. זכה בפרסים בתחרות בלוך הבינלאומית בלונדון, תחרויות האקדמיה י-ם; תחרויות האביב; תחרות אמן המנדולינה האירופאי ועוד. זכה במלגות קרן אמריקה ישראל, צפונות תרבות, Live Music Now ואחרות. ייסד ומנהל את האנסמבל הבינלאומי של הנובר והפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה; מנצח על התזמורת הסימפונית הצעירה של גטינגן ועל קאמרטה מדיקה. בין היתר הופיע עם התזמורת הבינלאומית של לונדון, תזמורת דיוואן מזרח-מערב ולאחרונה עם הקאמרית של מינכן.

עברת דרך מקצועית ארוכה בשנים שחלפו מאז נוסד הפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה. במה שונה עבודתך במסגרת הפרויקט בהשוואה לתחילת הדרך?

לא בהרבה, לפחות לא במתכוון. הפרויקט למוזיקה עתיקה היה ונשאר משהו בין חממה למעבדה. חממה – כי מדובר בחברים וזה תמיד סביב ביקורי מולדת; קהל שהרבה פעמים שמע אותנו בעבר, וחלקו כותב לי אח"כ כיצד ריגשה אותו יצירה כזו או אחרת, או שהוא נהנה להאזין לנו גם ביוטיוב וכו'. מעבדה – כי הפרויקט הוא הרבה פעמים במה לרעיונות ולהתנסויות. זה התבטא חזק מאד בתכניות האחרונות שעסקו במוזיקה מימיי הביניים או במוזיקת לדינו,וגם בתכנית הקרובה – מוזיקה סביב הנושא נשים.

מה עוד אתה יכול לספר על התכנית שיבצע הפרויקט בביקור הקרוב?

הפעם נופיע עם הזמר אלון הררי והצ׳לנית קת׳רין ואן דר ביק, שכבר לקחו חלק בפעילות הפרויקט בעבר, ולראשונה יחבור אלינו הכנר הנהדר יונתן קרן. נשמיע מוזיקה בעיקר מהבארוק האיטלקי, עם דגש בנשים מלחינות (כמו למשל ברברה סטרוצי או פרנצ׳סקה קאצ׳יני – ״הבת של״), כמו גם מוזיקה שנכתבה עבור דמויות נשיות כמו "קינת מלכת אנגליה" מאת אנטוניו ברטאלי, ועד שירים שנכתבו בהשראת נשים, כמו השיר אמרילי מאת ג׳וליו קאצ׳יני. אני מאד מצפה להתחיל בחזרות, כי המוזיקאים שהזכרתי הם סופר יצירתיים וכאלה שמאד כיף לעבוד איתם! הקונטרה-טנור אלון הררי ידוע במוזיקליות הסוחפת שלו, יונתן – לצד פעילותו ככנר – הוא מלחין מן השורה הראשונה, וקתרין הצ׳לנית מנגנת גם בנבל ובחליליות ובעלת עניין וידע רב במוזיקה דתית-תנכ״ית.

כיצד הרכבתם את התכנית שתציגו? ובכלל, איך מתבצעת העבודה בפרויקט?

מתכתבים, מעלים רעיונות ומפנים לתווים והקלטות. כל אחד מפרה את התכנית מצידו ולאט לאט מתגבשת קונספציה ורואים מה שייך ומה פחות. השלב הזה הוא בשבילי כמו זריקת סוכר לעבר ספרים ומנוסקריפטים, המנוע הוא תמיד הסקרנות לחוות מה ייצא מהמרכיבים השונים וכיצד התכנית תתקבל. אמרתי כבר שהפרויקט הוא בשבילי מעבדה?

התכנית האחרונה שהופענו איתה בגרמניה הציבה שניים מנגני הלאוטה הגדולים של זמנם זה מול זה: ג'ון דאולנד מול ג'וליו קאצ'יני, ואז המאזין מקבל שני מלחינים שחיו ממש באותן שנים, אך בזמן שהסגנון האיטלקי היה כמובן מתקדם מזה הרנסנסי ששלט עדיין במוזיקה האנגלית.

התוכנית הנוכחית, בנושא נשים, התחילה להירקם אצלי לפני כשנה כשנושא הדרת הנשים היה מאד חם בארץ. בינתיים הספיקו הלהבות קצת לדעוך (הזיכרון הישראלי הרי לא מאד ארוך), אבל ממש בלי שום קשר, זו מוזיקה נהדרת ששמחתי להתוודע אליה!

ידיך מלאות עבודה, בלי עין הרע. שווה לך להשקיע כ"כ הרבה זמן ומרץ בתחזוקת הפרויקט?

אני עובד הרבה יותר יעיל תחת לחץ ומאמין שאין צמיחה ממקום של נוחות. בנוסף, מדובר בסה"כ בעוד 10-15 קונצרטים בשנה, אף אחד לא מת מזה. חוץ מזה, אם לא הייתי נהנה, הייתי מפסיק מחר. לדוגמא, במשך שלוש השנים האחרונות אני משמש מנצח ומנהל מוזיקלי של תזמורת האוניברסיטה בגטינגן, גרמניה. לפני כמה חודשים הודעתי שם על פרישתי בתום העונה הנוכחית. זו החלטה לא פשוטה, גם מן ההיבט הכלכלי, אבל פשוט הרגשתי שמיציתי את עצמי שם ושאת הזמן שיתפנה אוכל להשקיע בכיוונים אחרים.

חשוב לך להתמקד יותר במוזיקה עתיקה?

אני לא מגביל את עצמי לה בלבד. חשוב מאד לציין שהתחום מאד רחב וההגדרה "מוזיקה עתיקה" היא כוללנית. עם זאת, ממרום גילי המופלג (26), אני מניח שבשלב מסוים אדם מגיע לאיזושהי תחושה של סיפוק ושלמות בשדה אחד יותר מאשר בשדות אחרים.

כבר שנים ברור לי שיש משהו במוזיקה הזו שנוגע אצלי בנקודה מאד עמוקה. אני זוכר בדיוק את ההרגשה איך זה להגיע בחורף הירושלמי לאקדמיה בירושלים ולפתוח את הבוקר בשירת כורלים של באך. אין דבר יותר נפלא! וזו אותה תחושה שמלווה אותי עד היום כשאני מתעסק במוזיקה הזו.

מה לגבי התנודות בין ניצוח להופעה כסולן?

בפברואר היו לי כמה רסיטלים ללאוטה, למשל בלייזצהאלה בהמבורג – עם חברתי מהפרויקט, הזמרת ענת עדרי; אבל היו גם קונצרטים שניצחתי על מוזיקה של אלגר, למשל. במרץ אנצח על פולנק, אבל גם על קנטטות של באך, אח״כ, בין השאר, רסיטלים למנדולינה בפאריס ובפינלנד, ובכורה של קונצ׳רטו חדש בלונדון. אני חושש שהייתי עלול להשתעמם כסולן בלבד, לכן אני מאד שמח על הפריווילגיה למגוון רחב של עשיה. אני חושב שהעיסוק שלי בתחום רחב יותר של מוזיקה ,נותן לי פרספקטיבה בריאה.

הפרישה מגטינגן נעשתה תוך ידיעה שיש אלטרנטיבה קונקרטית? במלים אחרות, עד כמה נוח יותר להתפרנס ממוזיקה בחו"ל בהשוואה לנעשה בארץ?

את ההחלטה הזו קיבלתי באופן מאד אישי וכנה, ביני לבין עצמי כמעט מבלי להתייעץ עם אף אחד. ישנם פרויקטים עם תזמורות נוספות בעונה הבאה, ואמשיך לעבוד כמנצח בתזמורת הסימפונית הצעירה, כך שכרגע אני לא מחפש איזושהי אלטרנטיבה קונקרטית.

ייתכן שנוח יותר להתפרנס ממוזיקה בחו"ל, אבל הסיבה שעברתי לגרמניה היתה בראש ובראשונה המשך לימודים. אני בטוח שיגיע גם הזמן שארגיש שדי, מספיק, הגיע הזמן לחזור הביתה. כרגע זה לא המצב.

הבעייתיות שאתה מדבר עליה נובעת מהעובדה שישראל היא מדינה קטנה ולפעמים גם קצת מנותקת, שמייצרת מוזיקאים מוכשרים בכמות שעולה בהרבה על הדרוש כאן. אין פה צריכה גדולה של מוזיקה קלאסית ואני מניח שגם בשדות כמו משחק או מחול המצב לא בהרבה שונה.

המצב הזה כמובן לא חדש, אבל יכול להיות שהוא ניתן לשינוי. ראיתי לאחרונה איזה תשדיר בחירות קצר עם אבי גרייניק שמדבר שם על תקציב התרבות במדינה. מסתבר שהוא עומד היום על שליש אחוז, לעומת תקציב התרבות בצרפת, למשל – שלושה אחוזים. זה גורם לך לחשוב על מה אפשר לעשות פה…

לענינינו, הפרויקט למוזיקה עתיקה הוא ללא ספק אחד הדברים שעושים לי חשק לחזור ארצה גם כשהחדשות לא ממש עוזרות בענין (תחזית מזג האויר היא כמובן מניע רציני נוסף).

אתה רואה את עצמך חוזר ארצה ומרחיב, למשל, את פעילות הפרויקט להיקף מקביל לזה של תזמורת הבארוק י-ם?

אני מוחמא מעצם השאלה, מכיוון שתזמורת הבארוק זה אנסמבל עם ותק של כמעט 25 שנים, שעובד עם אמנים בעלי שם כמו אנדרו פרוט ומציג בכל עונה תכנית נהדרת בעריכת ד"ר דוד שמר, ממנו היה לי הכבוד והעונג ללמוד במסגרת התואר הראשון והשני בירושלים. זו יכולה בהחלט להיות מטרה לשאוף אליה יום אחד, אבל אולי לא בעתיד הנראה לעין. בעצם, מי יודע…

אז בטווח הקרוב יותר, יש כבר קצה חוט לתכנית שתציגו בביקור הבא של הפרויקט?

עוד לא משהו ממשי, אבל יש המון רעיונות ותוכניות במגירה, נשלוף משהו 😉

אלון שריאל וחברי "הפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה" יופיעו ביצירות מאת מונטוורדי, סטרוצי, קאצ'יני ואחרים.

18.3, 13:15, האוניברסיטה העברית, קמפוס הר הצופים, בנין מדעי הרוח, חדר 2715

21.3, 20:30, קריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה

30.3, 10:30, אולם הקשתות, קיבוץ עין השופט

2.4, 20:00, ההוספיס האוסטרי, ויה דולורוזה 37, ירושלים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: