music4awhile

ראשי » Uncategorized » תגליות שוברט

תגליות שוברט

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית

לנוכח ביצועים שרמתם אינה אחידה, יתרונה של השוברטיאדה טמון בחשיפת יצירות לא מוכרות / עמית אביגור

במובנים מסויימים שוברט הוא בר מזל: הביקורת המקצועית על יצירתו – בזמנו ולאחריו – אמנם הופיעה לא פעם, אך ההתמקצעות הנפלאה שלו בעולם המוזיקה הקאמרית והליד בפרט הולידה את מסורת השוברטיאדה, ערב פסטיבלי שמוקדש ליצירותיו של המלחין. השוברטיאדות הן הזדמנות טובה להיחשף ליצירותיו הגדולות והאזוטריות של שוברט כאחד, הזדמנות שמגלמת בתוכה תמיד פוטנציאל לתגליות חדשות מהמבחר הגדול של שוברט. בישראל מתקיימות השוברטיאדות החל משנת 2007 סביב יום ההולדת של המלחין, שחל ב-31 בינואר.

השוברטיאדה מארחת השנה את הפסנתרן והחוקר גרהם ג'ונסון, מהחשובים והבולטים בעולם הלידר בכלל ושוברט בפרט, שנותן במהלך ביקורו גם כיתות אמן (4-6 בפברואר, במרכז למוזיקה משכנות שאננים). חציה הראשון של השוברטיאדה כלל מבחר לידר – כולל כמה קבוצתיים – שהושרו ע"י ארבעה קולות שונים בליוויו של ג'ונסון: הילה בג'יו (סופרן), יניב ד'אור (קונטרה טנור), סיימון וול (טנור, בריטניה) וקריס בליך, (בס-בריטון, בריטניה).

שלמות טכנית, על אף שהיא תמיד ראויה ונדרשת ממוזיקאי מקצועי – אינה הדבר שיקים ויפיל שוברטיאדה: אמנות הליד עוסקת בהבעה ונרטיב, לא בווירטואוזיות גרידא, והיסטורית הרפרטואר הזה בוצע בתנאים סלוניים חמימים, חופשיים וספונטניים. למרבה הצער, למרות ציפיות גבוהות מחלק מהמשתתפים, בעיות דיקציה ושליטה קולית ליוו את הקונצרט לאורך כל אורכו. ג'ונסון, שמוכר מהקלטות רבות כמלווה – לא הפגין פסנתרנות נקיה במיוחד אף הוא. האקוסטיקה היבשה מעט של אולם הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בת"א, שאינה מיטיבה כל כך עם מוזיקה ווקאלית, תרמה לתחושות אלה.

מסירות הבעתית, לעומת זאת, היא ללא ספק הדבר הבסיסי והחשוב ביותר במוזיקה כזו – אך גם היא הייתה בינונית. לא ניתן להגיד שלא הייתה כוונה בביצועי הליד, או שהפראזות המוזיקליות קיבלו הבנייה ילדותית, אבל הספקטרום האמוציונאלי היה לרוב בינארי ושטחי, סתם שמח או סתם עצוב. הניואנסים הפואטיים של רבים מהטקסטים לא הובלטו, וחבל שכך. מי שכן הנעים בקולו ובפרשנותו הוא הטנור סיימון וול שהוזעק להחליף את דניאל יוהנסן בשל מחלה, וסיפק בין היתר ביצוע מרטיט לשיר הנפלא 'שמחת האהבה של הדייג', שאליו התוודעתי תודות לשוברטיאדה זו. על אף שקולו נשבר באחת מקפיצות האוקטבה – היה זה אחד מרגעי השיא של הקונצרט, וכישרונו הרב של וול בז'אנר היה ניכר.

לאחר הפסקה שכללה עוגיות הפתעה (באדיבות השגרירות האוסטרית?), בוצעה החמישיה הגדולה בדו מז'ור של שוברט. גם כאן היה שינוי של הרגע האחרון, כשניתאי צרי החליף את הכנר הראשון של רביעיית ראשונים שחלה אף הוא. החמישיה בדו מז'ור היא בעיני רבים יצירה נשגבת ומיתית; בעיני יש בה בעיות רבות, וחוץ מהפרק השני היא אינה עקבית או מלוכדת דיה. הפרק השני זכה לא רק לכתיבה מוצלחת אלא גם לביצוע מוצלח במקרה זה, אך שאר הפרקים ובעיקר שני הפרקים האחרונים היו מעט מבולגנים ולא מוכנים. באופן כללי הערב איכזב מבחינות רבות, אך לפחות הייתה זו הזדמנות להתוודע לכמה מהשירים הפחות ידועים של פרנץ שוברט.

שוברטיאדה: שירים, דואטים, רביעיות קוליות וחמישיית המיתרים ד. 956. גרהם ג'ונסון, פסנתר; הילה בג'יו, סופרן; יניב ד'אור, קונטרה טנור; סיימון וול, טנור; קריס בליך, בס-בריטון; רביעיית ראשונים; הלל צרי (צ'לו). 31.1.12, הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ת"א.


2 תגובות

  1. רעות הגיב:

    1. הביקורת נראית הוגנת ויסודית- תודה
    2. "למצער" פירושו "לפחות" ולא "למרבה הצער"

  2. ליאן הגיב:

    הסקירה של אביגור עולה בקנה אחד עם התרשמותי, אף אני מצאתי שהערב כולו סבל מבינוניות משוועת, אכזבה לנוכח הציפיות הגבוהות שנתלו בהשתתפותו של פסנתרן הליד הגדול גרהם ג'ונסון שאיכזב. פגם נוסף , שמתמיה שלא נבדק בחזרות המוקדמות, היה מכסה הפסנתר הפתוח שגרם לכיסוי קולות הזמרים.
    הפתעת הערב ומה שייזכר ממנו הוא השיר Des Fischers Liebesglück שיר מקסים שלא הכרתי בביצוע ענוג של סיימון וול.
    כאן בביצוע מרטיט של מתיאס גרנה הגדול שביקר לא מכבר במחוזותינו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: