music4awhile

ראשי » Uncategorized » היה טוב, היה יוסף

היה טוב, היה יוסף

In Camera XV IVAI אבנר בירון אושר סבג אי-אן שו איילת אמוץ אברמסון אירה ברטמן איתן דרורי אלה וסילביצקי אלון הררי אלון שריאל אנסמבל מיתר אנסמבל סולני ת"א בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה גוני כנעני גיא פלץ גלעד הראל דויד זבה דן אטינגר דניאלה סקורקה האופרה הישראלית האנסמבל הקולי הישראלי היכל התרבות הילה בג'יו המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל המרכז למוזיקה קאמרית הספר מסביליה הקאמרטה הישראלית ירושלים הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה התזמורת הסימפונית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל ברגמן טלי קצף יאיר פולישוק יוני רכטר יסמין לוי אלנטק יעל לויטה יעל קרת מאיה בקשטנסקי מאיה עמיר מיכל דורון מיתר - אופרה סטודיו מעיין גולדנפלד מקהלת האופרה משה אהרונוב נופר יעקבי נטע היבשר נטע שפיגל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית עודד רייך עומר ולבר עידו אריאל עינת ארונשטיין עמית דולברג ענת צ'רני פיליפו צ'לוצה פסטיבל פליציה בלומנטל פרדריק שזלן קונצרט פתוח קלייר מגנאג'י ראובן סרוסי רואי אמוץ רועי סרוק שחר לביא שטריקר שי בלוך שירה שיר שירית לי וייס תדרים תזמורת הבארוק ירושלים תזמורת הבמה הישראלית
מודעות פרסומת

שת"פ פורה של נביאי הקווינטה ותז' הבארוק י-ם מניב בכורה מקומית מרגשת ליצירה בלתי שגרתית / עמיר קדרון

בריאיון שקדם לשלוש הצגות "יוסף ואחיו", הדרמה המוזיקלית שהלחין עילם רותם בנוסח הבארוק המוקדם, נדרש המלחין להתייחס לסוגיה מורכבת: מה המשמעות של דבקות בסגנון מוזיקלי עתיק יומין, והאם מדובר בלא יותר מתרגיל אקדמי, או שמא זו יצירה מקורית לכל דבר ועניין?

ובכן, ודאי שיש מקום לפתח על כך דיון – אך עדיף להשאיר זאת ליודעי ח"ן ולהתרכז במבחן התוצאה: הבכורה הישראלית של "יוסף ואחיו", כמשוער, התגלתה כאחד האירועים החשובים ביותר העונה – אם לא החשוב בהם.

בעצם הצגת היצירה כמה וכמה מעלות שאין להקל ראש בהן: האחת, הוכחה חד משמעית אודות איכותה הלירית של העברית והתאמתה לסוגת האופרה. כמובן שיש תקדימים, אך "יוסף" מחדדת יותר מניסיונות קודמים (המוצלח בהם הוא "הזמרת הקירחת" מאת ישראל שרון) את החלל העצום שקיים בתחום, ואת הצורך למלא אותו.

המעלה השניה קשורה לקודמת, ועניינה התוכן והעצמתו בכוח המוזיקה. הקהל מתמיד ללעוס מבחר מוגבל של אופרות על מנת להתבדר, מהן כאלה שנוח לשווק בזכות זיקתן ליהדות ותוך התעלמות מאיכותן המוזיקלית השנויה במחלוקת (מי אמר 'נבוקו' ולא קיבל?) והנה נפל דבר ואולי יש פתח לשינוי מרענן: סינתזה מרתקת בין תוכן מקומי ללבוש צלילי "זר", המפיח במלל חיים מחודשים ומעצים את המטען הריגשי מעל ומעבר למשוער. מכאן השמיים הם הגבול. הרי התרבות שלנו – תנ"ך, סיפרות, מחזאות, היסטוריה – עשירה וגדושה בתכנים המשוועים למגע מוזיקלי גואל!

מעלה שלישית היא ניצחון הפורמט הקאמרי, שאין טוב ממנו להנגשת כל דרמה מוזיקלית באשר היא לקהל. גם סדנת האופרה המתקיימת מדי קיץ מעידה על כך פעם אחר פעם. רביעית – עד כה, היה הייצוג לבארוק המוקדם (ולמה שקדם לו) צנוע מדי בזירת המוזיקה העתיקה בארץ. מי יודע, אולי בעקבות ההצלחה של "יוסף" יימצא לנכון לתת יותר נוכחות למוזיקה (לאו דווקא בימתית) מהסוג שהיווה השראה ליצירה?

עד כאן באשר לחשיבות העלאת היצירה, וכעת מעט יותר לעומק על הדברים עצמם. נאמנות המלחין לעקרונות שהתוו מונטוורדי ובני זמנו, הכתיבה שירה רצ'יטטיבית בעיקרה, כך שהעדות המיידית לכישרונו ולהשראתו נמצאת בראש ובראשונה בחלקים הכליים של "יוסף". פרקי הנגינה החוצצים בין התמונות מצטיינים ביופי שומט לסתות, לא פחות! מלהיבים במיוחד היו הפתיחה למערכה השניה, המחולות המתארים את חלומות פרעה, וכן המבוא לתמונת הסיום, על דיאלוג הכינורות המסחרר שבו. זה המקום להלל ולקלס את הנגנים – בהובלת קטיה פולין המצוינת – בעבור ביצוע יוצא דופן ברהיטותו.

הקוץ הקטן באליה הוא התחושה המתעוררת למשמע חלק ניכר מהטקסט של המספר (הקונטרה-טנור דורון שלייפר, שגילם גם את יוסף): תכופות נדמה כי רותם תחם מלל רב מדי לתוך היגד מוזיקלי נתון. התוצאה היא חוסר נהירות, והרושם – כאילו התעקש המלחין בכוח להאיץ את מהלך העלילה. מדוע לזקוף זאת לחובתו? כיוון שמנגד, הפגין מיומנות מעוררת התפעלות בהדגשת מלות מפתח (מהן מתבקשות – "גדול", "רוח", "קול"; מהן מופשטות – "חלום", "מצליח") ע"י המחשתן באיור צלילי.

השירה היתה טובה מאד ברובה. המשימה הקשה ביותר נפלה בחלקו של שלייפר, ששר ללא הפוגה משמעותית מתחילת היצירה ועד סופה. כאילו לא די בהיקף המתיש של תפקידו, הרי שהדרישות הטכניות מייגעות אף הן, ועל העומס הריגשי יכול הקורא להסיק לבד מכל האמור לעיל. שלייפר צלח כל זאת בשלום והעניק הופעה מנצחת. קולו זך וזוהר, ושירתו מלוטשת ומצטיינת גם ביכולת הבעה נוקבת.

במהלך הריטורנלו של יהודה – הנאמבר הסולני המובחן ביותר ביצירה – הקריב דויד פלדמן את ניקיון הפקת הקול לטובת הדגשת המעמד הדרמטי. במיטבו היה כאשת פוטיפר, וחידד היטב את דמותה כאתנחתא הקומית של "יוסף".

הטנור דן דונקלבלום היה אקספרסיבי עד צמרמורת כיעקב במערכה השלישית ("אותי שיכלתם […] כי אחיו מת"), ודינו לוטי (Lüthy) השוויצרי התמודד בהצלחה יתרה עם אתגר העברית. מובן שרותם נמנע מלכתוב לו קטעי סולו נרחבים, אך לאור היכולת המרשימה, ייתכן והיה מקום לאפשר לקולו הנאה ביטוי נוסף.

מעניין כי על עצמו קימץ רותם, וביכר להעניק לעמיתיו סולואים יפים ומשמעותיים יותר – אולי מתוך חשיבה מעשית, שכן מלבד שירה נטל על עצמו את הנגינה בצ'מבלו. לבסוף, נותר עוד לשבח את רמת השירה הרב-קולית – מדויקת, קשובה, בהירה – ואת המוזיקה שנועדה לה.

אם כן, חוויה שאין כדוגמתה. "יוסף" היא מלאכת מחשבת שראוי כי תוצג שנית, וסביר מאד שתעניין קהל רחב בהרבה מזה הקבוע של תזמורת הבארוק. באשר לזו, יש לקוות כי תמשיך להבריק גם בקונצרט הבא בסדרתה, ובו מבחר קונצ'רטי לכינור מהבארוק המאוחר. את ההרכב יוביל בוריס בגלמן, הזכור לקהל מביצוע ארבע העונות בשנה שעברה, ולצידו עוד נגניות מצוינות – דפנה רביד, נעם שוס וקטיה פולין (26-29 בינואר).

נביאי הקווינטה יבקרו בארץ שוב כבר השנה, בפסטיבל אבו גוש שייערך בקיץ – ובאמתחתם יצירה נוספת מאת רותם: גירסתו המסקרנת לסיפור שמשון ודלילה, בביצוע פלדמן ושלייפר! שריינו את התאריך כבר מעכשיו, 18 במאי, ואל תעזו להחמיץ.

"יוסף ואחיו": דרמה מוזיקלית ברוח הבארוק המוקדם מאת עילם רותם, בביצוע נביאי הקווינטה ותזמורת הבארוק ירושלים. קונטרה-טנור: דורון שלייפר, דויד פלדמן. טנור: דן דונקלבלום, דינו לוטי. בס וצ'מבלו: עילם רותם. כינור: קטיה פולין, טימותי וייס. ויולה דה גמבה: מירנה הרצוג, טל ארבל. ויולונה: אלברטו פרננדז. תיאורבו: ברי מוסקוביץ'. קיטארונה: אורי הרמלין. לירונה: אליזבת רמזי. עוגב: דויד שמר. 25.12.12, קונסרבטוריון ת"א.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

המוקלקים ביותר

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: